הרפורמה בחינוך המיוחד מגיעה לבית המשפט: שורת ארגונים חברתיים, בהובלת ארגון “בזכות”, עתרו אתמול לבג”ץ נגד משרד החינוך ומשרד האוצר, בטענה שיישום הרפורמה נעשה באופן בלתי חוקי, תוך פגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות לשילוב, שוויון והליך הוגן.
העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למשרד החינוך לבטל את ההנחיה שלפיה רמת התפקוד של הילדים בחינוך המיוחד תיקבע על ידי שאלון הראמ”ה (הרשות למדידה והערכה), “מבלי שלוועדות הזכאות והאפיון יהיה שיקול דעת עצמאי בעניין”.
שאלון הראמ”ה, שעותק ממנו נחשף לראשונה כאן ב”שווים”, הוא שאלון המורכב מכ-180שאלות שממלאות המורה/הגננת של התלמיד, ושעוסקות בתפקודיו השונים. כל התשובות מוזנות לתוך מחשב, שמעבד אותן ומוציא באופן אוטומטי ציון לרמת התפקוד הכללית שלו. לשאלון השפעה מכרעת על רמת התפקוד שנקבעת לתלמיד בוועדות, ושממנה נגזר גם סל הסיוע שלו.
בהמשך לאותו עניין, מבקשים העותרים שבית המשפט יורה למשרד החינוך להנחות את ועדות הזכאות והאפיון כי עליהן לקבוע את רמת התפקוד ואת היקף סל השירותים בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של חברי הוועדה בלבד ביחס לתלמיד הפרטני, וזאת בהתאם לשיקולים המפורטים בתיקון לחוק החינוך המיוחד, ללא מגבלה של מכסות.
נקודה זו מתקשרת לטענות רבות שנשמעו לאחרונה מאנשי מקצוע הנוכחים בוועדות הזכאות, שלפיהן נציגי משרד החינוך בוועדות מתנהלים לא מתוך ראיית הצרכים של התלמיד, אלא בעיקר משיקולים כלכליים של המערכת. למשל, איזה תקציב נותר לכלל מערכת החינוך המיוחד בשנת הלימודים הבאה, כמה ילדים צריכים עוד להיות מתוקצבים וכו’… זו למעשה הכוונה במילה “מכסות”.
כמו כן, מבקשים העותרים כי “משרד החינוך יימנע ממתן נהלים בעל פה לחברי הוועדות, ויפרסם הנחיה-הבהרה לכל חברי הוועדות לפיה אין להגביל את מספר התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים”. עוד מבקשת העתירה שמנכ”ל משרד החינוך יפרסם חוזר מנכ”ל שיקבע אמות מידה ברורות ושוויוניות לקביעת רמת תפקוד על ידי הוועדות ולקביעת שעות סיוע, כנדרש בתיקון לחוק החינוך המיוחד.
הבקשה הבאה נוגעת לשקיפות הנדרשת מוועדות הזכאות. בחוק נקבע בין היתר כי ההורים יוכלו לקבל את כל המסמכים המוגשים לוועדת הזכאות של ילדם, ובכלל זה שאלון הראמ”ה, אלא שבפועל שום הורה לא נחשף עד היום לשאלון. כאשר הורים פנו בנושא למשרד החינוך, תגובתו הייתה שנמנע ממנו לעשות זאת מכיוון שהשאלונים ממוחשבים, או במלים אחרות מ”סיבות טכניות”. בהקשר הזה מבקשים העותרים כי הוועדות לא יעשו שימוש בשאלון במקרה בו הוא לא נמסר להורים לפני קיום הוועדה.
לאור “ההתנהלות הלא תקינה של הוועדות”, ו”השינויים שחלו בהנחיות שניתנו לוועדות במהלך החודשים בהם התקיימו דיוני הוועדות”, מבקשת העתירה שמשרד החינוך יאפשר לתלמידים שנפגעו כתוצאה מהפרת החוק לשוב ולקיים דיון בעניינם בוועדות הזכאות והאפיון.
לסיכום העתירה כותבים העותרים כך: “התיקון לחוק חינוך מיוחד הסמיך ועדות זכאות ואפיון לקבוע זכאות לשירותי חינוך מיוחדים עבור תלמידים עם מוגבלות. זאת, לאחר בחינה של מסמכים וחוות דעת וקיום דיון בו יישמעו כל המוזמנים, ובכלל זה הורי התלמיד. לשם כך אף נדרשו הוועדות להעביר להורים 14 יום טרם הדיון את כל המסמכים המשמשים בידם כלי לקבלת ההחלטה”.
אלא שלטענתם, “חרף זאת משרד החינוך רוקן מתוכן את סמכות הוועדות כאשר הנחה אותן לתת משקל מכריע לתוצאה מספרית המתקבלת באמצעות תוכנת מחשב המפעילה נוסחה עלומה, וזאת מבלי לקיים דיון מקצועי ושקוף בכל שאר המסמכים המצויים בפני הוועדה . משרד החינוך אף לא פירסם אמות מידה כנדרש בחוק לצורך קביעת רמת התפקוד ולעניין שעות הסיוע – אשר יחולו בכל הוועדות, ובכך פגע קשה בזכותם לשוויון של התלמידים.
“אם לא די בזאת”, ממשיכים העותרים, “משרד החינוך יצר מצג אשר לפיו קיימות מכסות או הגבלות תקציביות אחרות לזכאות התלמידים לשירותי חינוך מיוחדים, והגביל את יכולת הוועדות לקבוע רמות תפקוד והיקף סל השירותים בהתחשב בצרכיהם של התלמידים. התנהלות זו, שנעשתה בחלקה בהנחיות כתובות ובחלקה בהנחיות נוספות אשר הועברו מפה לאוזן, מנוגדת לחוק, מונעת את מימוש מטרותיו המוצהרות של החוק ,ואין בה אלא מטרה אחת – ניסיון לחסוך ולצמצם במשאבים כספיים על חשבון חינוכם של תלמידים עם מוגבלות, זכויותיהם ועתידם.
“נוכח כל ההפרות האלו נפגעו וממשיכות להיפגע באופן ישיר זכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות לחינוך, לשילוב, לשוויון ולכבוד .אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לייתן צו על תנאי וצו ביניים כמבוקש בראש העתירה, ולאחר קבלת תשובת המשיבים לעשות את הצו על תנאי מוחלט”.
נוסף על “בזכות”, חתומים על העתירה הארגונים “אופק לילדינו”, “איל”ן”, “אלו”ט”, “אקדם”, “אקים ישראל”, “ביחד”, “בית איזי שפירא” ו”חברים בנגב”. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אביבית ברקאי-אהרונוף מ”בזכות” והרן רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.