מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב, מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם, מביא עדות נוספת לכך שהתנהגויות חברתיות הקשורות לספקטרום האוטיסטי (ASD) נובעות מתפקוד לא תקין של נוירונים חושיים מחוץ למוח. מדובר בממצא חשוב מכיוון שמערכות החישה ההיקפיות, שקובעות כיצד אנו תופסים את הסביבה סביבנו, מהוות יעדים טיפוליים נגישים יותר באוטיזם מאשר המוח המרכזי עצמו. המחקר התפרסם בכתב העת Cell Reports.
באמצעות ניסוי בחיית המודל זבוב הפירות (זבוב דרוזופילה) – אחת מחיות המודל המקובלות והמובילות בניסויים בביולוגיה – הראו החוקרים כי אובדן חלבון המכונה נוירופיברומין 1 גרם לזבובים זכרים בוגרים ללקויות חברתיות. חסרים אלה – מצאו החוקרים – קשורים לשיבוש ראשוני בקבוצה קטנה של נוירונים היקפיים השולטים בגירויים חיצוניים, כמו ריח ומגע, המתקשרים למוח.
"נתונים אלה מעלים את האפשרות המרגשת כי שורש הבעיה אינו מתחיל בשגיאות במוח עצמו", אמר ד"ר מתיו קייזר מהמחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטה, ממובילי המחקר. "אנו צריכים לבחון מקרוב את זרימת המידע המשובשת מהפריפריה למוח. הממצאים צריכים לסייע בהכוונת מטרות טיפוליות הקשורות לתחושת עיבוד חושית. אם המטרות יהיו יעילות, זה עשוי לעזור מאוד לסובלים מהפרעות אלה".
אצל בני אדם, אובדן של נוירופיברומין 1 קשור לנוירופיברומטוזיס סוג 1 (NF1), הפרעה עצבית התפתחותית המערבת גם את העור והעיניים, שמגיעה עם שיעורים גבוהים ביותר של אוטיזם. עדיין לא ידוע כיצד אובדן זה מוביל ללקויות חברתיות. מחקרים בעבר כבר הראו קשר בין מערכת החישה ההיקפית לבין ליקויים חברתיים; עם זאת, זהו המחקר הראשון שמערב את החלבון נוירופיברומין 1.
עד 50 אחוזים מהילדים הסובלים מנוירופיברומטוזיס 1 משתייכים גם לספקטרום האוטיסטי. לילד שחולה במחלה יש סיכוי גבוה פי 13 להפגין תסמיני אוטיזם קשים, כולל מוגבלות חברתית ותקשורתית, התבודדות מוגברת ואלימות, קשיים במשימות חברתיות ורגישות לצליל או לאור. תסמינים אלה קשורים כולם לקשיים בעיבוד מידע חושי. דוגמה מוכרת היא עיבוד פנים ומבט, שמקשה על מחווה חברתית כמו קשר עין.
הצוות השתמש בזבובים שעברו מניפולציה גנטית כדי להראות שאובדן נוירופיברומין הביא לירידה בהתנהגות החיזור החברתית ולשגיאות בנוירונים תחושתיים הידועים כמתאמים התנהגויות מסוג זה. ניטור הפעילות העצבית של הזבובים הראה ירידה בתפקוד העצבי-חושי, אשר לאחר מכן שיבשה את התפקוד התקין של נוירונים מוחיים שמכוונים החלטות חברתיות. ההפרעה הובילה גם לשינויים מתמשכים בהתנהגות הזבובים מעבר לאינטראקציה החברתית עצמה, מה שמלמד ששגיאה חושית קצרה יכולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על ההתנהגות.
בשלב הבא החוקרים שואפים להבין טוב יותר כיצד המחסור בנוירופיברומין 1 מתורגם לשיבוש בפעילות המוח, ובסופו של דבר להתנהגויות הקשורות לאוטיזם. כמו כן הם מקווים לבדוק תרופות שונות במודלים של בעלי חיים כדי לזהות תרכובות חדשות שיכולות לשחזר התנהגויות חברתיות.
"עיבוד חושי הוא נקודת כניסה אפשרית וטובה לבדיקת תפקוד לקוי של התנהגות חברתית", אמר ד"ר קייזר, "כך שלממצאים מהניסויים הללו יש פוטנציאל להשפיע במהירות על המחקר ועל הטיפול".
