נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזםדרום הארץ: שנה וחצי בתור לקלינאית תקשורת

דרום הארץ: שנה וחצי בתור לקלינאית תקשורת

למרות ההבטחות לשפר את המצב של מרכזי התפתחות הילד, המצוקה בדרום רק מחריפה, והתושבים סובלים מאפליה

ילדים בדרום הארץ מחכים בין 6 ל-18 חודשים בתור לריפוי בעיסוק ולקלינאית תקשורת. כך עולה מבדיקת שווים במרפאות באופקים, שדרות, נתיבות, דימונה וערים נוספות באזור.

ההמתנה הארוכה נובעת ממחסור במטפלים, על פי דו״ח של ארגון חברים בנגב – הורים למען ילדים עם אוטיזם, שאומר כי מדובר באפליה. במרכז הארץ ובצפונה יש הרבה יותר מטפלים לכל ילד, לפעמים יותר מפי עשרה מאשר בדרום.

על פי הדו״ח, ישנם רק 4.9 מטפלים בממוצע לכל ילד בערי הדרום, לעומת 11.9 מטפלים בירושלים, 15.3 מטפלים במרכז, ו-60.7 מטפלים לילד בצפון – יותר מפי 12. בריפוי בעיסוק גם קיים פער משמעותי. ישנם 3.7 מטפלים לכל ילד בלבד בערי הדרום, 6.6 מטפלים במרכז ו-8.2 מטפלים בירושלים. בצפון ישנם 52.2 מטפלי ריפוי בעיסוק לכל ילד – יותר מפי 14.


מאחר שמדובר בטיפולים שהזמן בהם הוא קריטי, יש מרכזים שמפנים את ההורים לקבל טיפול פרטי (שגם שם התורים ליתים ארוכים) – בעלויות של מאות שקלים. אמנם מקבלים החזר, אבל הוא חלקי ותהליך קבלת ההחזר לא פשוט.

״אנחנו לא נשתוק ולא נרפה עד שנביא צדק לילדינו״, אמרה עדי רודריגז, אם לשני ילדים ויו”ר הארגון, בשיחה אתר ״שווים״, ״לכללית יש יותר קלינאיות תקשורת ומרפאים בעיסוק בהסדר בצפון, מאשר בדרום ובמרכז יחדיו”, היא ציינה.

”המחסור שיש בכל מקצועות הבריאות הוא חסר תקדים”, סיפרה רודריגז. ״אני נמצאת ברשימות המתנה של שש קלינאיות תקשורת יותר משנתיים. המחסור הוא כל כך עמוק, שגם בשוק הפרטי המצב בעייתי, כי אין מספיק מטפלים. לא כל אחד יכול לפנות למטפל פרטי. אנחנו צועקים כבר שנים, היינו בועדות בכנסת ושום דבר לא עוזר. היו אמון אמירות, אך בשטח המצב חמור יותר. אין שום מחשבה עלינו. אנחנו משלמים מיסים כמו כולם ולא מקבלים שירות ראוי”.

איך הגענו למצב הזה?

בשנת 2011 הסכימו האוצר יחד עם הרופאים על הקצאת משאבים ותקציבים לעידוד צוות רפואי לדרום. כעבור 3 שנים יעל גרמן, שרת הבריאות דאז, ראתה שלא נעשה דבר והמליצה על הגדלת המטפלים בדרום הארץ.

ההמלצה של גרמן לא יושמה, ובשנת 2016, מבקר המדינה התריע על המצב החמור וכתב ״על אף מחסור חמור בכוח אדם, משרד הבריאות לא קידם פתיחת תוכניות לימודים נוספות לקלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק”. עוד האשים בדו”ח כי המשרד לא מימש תקציב ייעודי של 20 מיליון שקלים, שהקצתה הממשלה בשנת 2012 לצורך עידוד תעסוקת סטודנטים. גם בארבע השנים שחלפו מאז פרסום הדו״ח, לא הוקצו מספיק משאבים לערי הדרום.

במהלך השנים נעשו ניסיונות לשקם את מערך הפרא רפואיים בדרום הארץ, ולפתוח חוגי לימוד למקצועות הללו. אך מכללת אחווה, ביישוב ערוגות הסמוך לקריית מלאכי, נותרה היחידה באזור שמלמדת את המקצועות הללו. מכללת ספיר ואוניברסיטת בן גוריון הנמצאות אף הן בדרום, לא מציעות את החוגים הללו.

להכשיר צוותים בגנים

פתרון אחד לבעיה, על פי רודריגז, הוא מימון תכנית הכשרה לצוותים החינוכיים ולצוותים הפרא רפואיים בגני התקשורת (שנמצאים עם הילדים רוב שעות היום), כדי שהם יעניקו את הטיפולים.

כמו כן, רודריגז מציעה שהמדינה תיתן תמריצים אישיים ומשפחתיים למטפלים שעובדים לדרום הארץ ובהם נסיעות בחינם ברכבת, פטור ממס הכנסה, הנחות ברשויות.

רודריגז מבקשת גם שיהיו בדרום תוכניות לימודיות להכשרת קלינאיות תקשורת וריפוי בעיסוק כפי שיש במרכז ובצפון הארץ.

משירותי בריאות כללית וממשרד הבריאות טרם נמסרו תגובות.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות