שר האוצר ישראל כ"ץ הודיע הערב כי הכנסת אישרה את התיקון לחוק לרון, אשר מעלה את הדיסריגארד לסכום של 5,300 שקל. המשמעות: נכים יוכלו לעבוד ולהשתכר עד לגובה שכר המינימום (5,300 שקל) מבלי שקצבת הנכות שלהם תיפגע.
התיקון לחוק לרון הוא חלק מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר למשבר הקורונה, ובהמשך צפוי להיות חלק מחוק הנכים שמתוכנן לעבור בקרוב.
מה זה דיסריגארד? כל נכה המוכר על ידי הביטוח הלאומי זכאי לקצבת נכות מהמדינה. אלא שלפי החוק, כאשר הוא יוצא לעבוד ומקבל שכר מעל גובה מסוים, הוא מאבד חלק מהקצבה שלו. לאורך השנים רף השכר המדובר היה נמוך למדי.
נגידת בנק ישראל לשעבר, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בעבר ש"ככל שהדיסריגארד נמוך יותר, כך הוא מהווה תמריץ שלילי לתעסוקה". במלים אחרות: מדוע שאדם נכה ייצא לעבודה אם הוא יודע שינכו לו חלק מהקצבה בסוף החודש?
בשנת 2003 נרשמה ההורדה האחרונה של הדיסריגארד, ומאז נאבקים ארגוני הנכים להעלותו. לאורך השנים הוא עמד על 1,900 שקל, 2,800 שקל, 3,700 שקל, 3,900 שקל, ובקרוב, בעקבות האישור בכנסת, הוא יעמוד על גובה שכר המינימום – 5,300 שקל.
אלכס פרידמן, מייסד ויו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם", אמר בתגובה כי מדובר בבשורה היסטורית לציבור הנכים. "זה צעד חשוב שיתרום לשילובם של נכים בתעסוקה ובחברה", הוסיף פרידמן. "בתחילת המאבק שלנו הדיסריגארד עמד על 1,900 שקל, וזו בהחלט סגירת מעגל מרגשת להביא אותו היום לגובה שכר המינימום. אנו מברכים את שר האוצר על המהלך המשותף ומקווים להעברת חוק הנכים המלא בהקדם".
"הצעד הזה, שהובילו השר כ"ץ ושר הרווחה איציק שמולי, מתקן במעט את העוול הזה שנקרא דיסריגארד", אומר אורן הלמן, מייסד פרויקט "סיכוי שווה", שפעל רבות בשנים האחרונות להעלאת הדיסריגארד."מדובר בחסם הכי גדול בפני אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחברה, לחיות חיים רגילים כמו כל אחד אחר, לתרום לכלכלה, להתפרנס, לעשות מה שכל אחד מאיתנו עושה: לעבוד.
"כשאנחנו מתחילים לעבוד, אנחנו שואלים: 'כמה נרוויח?'" ממשיך הלמן, "לעומת זאת, אדם עם מוגבלות שואל: 'כמה אני מפסיד כשאני מתחיל לעבוד?' זה אבסורד. חלם. הצעד שנעשה עכשיו חשוב ,ואני מברך עליו, אבל אנחנו נמשיך לדרוש העלאה של הדיסריגארד ל-15 אלף שקל – פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק".
