fbpx

משלבות בבתים? בשלטון המקומי חושבים ש”הכישורים לסייעת זה 12 שנות לימוד”

כך אמרה סמנכ"לית השלטון המקומי מיכל מנקס. עימותים בכנסת על הסירוב לאפשר למשלבות להגיע לבתי התלמידים

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מחלקות ועימותים בין הורים וחברי כנסת לבין גורמי המקצוע במשרד החינוך והשלטון המקומי, שלא תמיד הסתיימו עם תשובות ברורות ומספקות – כך אפשר לסכם את הדיון בוועדת החינוך של הכנסת הבוקר, שעסק בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד.

במוקד העימותים היו שני נושאים עיקריים: בעיית הילדים המשולבים, שצפויים להישאר בבית במרבית ימי השבוע ללא סיוע, מכיוון שהשלטון המקומי מסרב לאפשר למשלבות שלהם להגיע לבתיהם; הנושא השני הוא ההסעות של ילדי החינוך המיוחד למוסדות החינוך, במקרה שבו תהיה החמרה במצב הקורונה.

בראשית הדיון הציגה ראש האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, רחלי אברמזון, מצגת ובה עקרונות למתווה פתיחת שנת הלימודים בשגרת הקורונה. אלא שתוך זמן קצר קטעו חברי כנסת את דבריה עם שאלות בנושאים הבוערים. אחד מהם, ח”כ יוראי להב-הרצנו מסיעת יש עתיד-תל”ם, ביקש תשובות לגבי תלמידי השילוב, שעד עתה לא ברור לגמרי מצבם.

סמנכ”לית המרכז לשלטון מקומי מיכל מנקס. צילום: דוברות השלטון המקומי

להב-הרצנו הביע התנגדות להצעה של משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, שלפיה הילדים יגיעו מדי יום לבית הספר, או למוקד חינוכי של העירייה, יחד עם הסייעת שלהם, ומשם ילמדו בזום יחד עם שאר בני כיתתם. “יש כאן פגיעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות”, אמר חבר הכנסת הטרי. “יש כאן פגיעה בילדים, בכך שמנתקים אותם מהפן החברתי ויוצרים הבדלה בינם לבין חבריהם לכיתה. הפתרון הזה לא משקף את החקיקה הקיימת. מדוע הסייעות לא יכולות להגיע לבתים?”

אברמזון לא ענתה ישירות, רק אמרה שהילדים יכולים להגיע בכל יום נתון לבית הספר, שיהיה פתוח בפניהם, וגילגלה את “תפוח האדמה הלוהט” למיכל מנקס, סמנכ”לית חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי. אחרי שסיפרה על ניסיונה המקצועי כמורה בחינוך המיוחד, הבהירה מנקס כי בשלטון המקומי לא מונעים מהסייעת לעשות את תפקידה, אך ביקשה לחדד: “תפקידה של הסייעת מתחיל ונגמר בדרישות התפקיד. הכישורים לסייעת הם 12 שנות לימוד, הסייעת לא הוכשרה לא ללמד ולא להורות ולא לטפל, להבדיל מאנשים אחרים שמסייעים לתלמיד וזהו תפקידם. בנוגע לתיווך למידה, הסייעת מקבלת הנחיות מהמורה ועובדת ברמה הפרטנית או בכיתה הגדולה”.

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

לדברי מנקס, היא לא רואה בעיה במתווה שהוחלט עליו. “ככל שהילד שייך לכיתת חינוך רגילה, יש לו מערכת שעות עם הלמידה והוא יוכל ללמוד מרחוק. אני רוצה לקוות שלא כל הילדים מתקשים בלמידה מרחוק”.

בתגובה לדבריה התרעם יו”ר הוועדה המחליף ח”כ טאהא ווליד מהרשימה המשותפת. “יש עשרות אלפי ילדים שלא יכולים ללמוד מרחוק”, אמר, “ואת זה אנחנו יודעים בוודאות, לא לתרץ”. ח”כ להב-הרצנו שאל שוב: “מה הבעיה שהסייעות יגיעו לבתים?”

מנקס ענתה לו: “מבחינת התלמידים, בית הספר פתוח, להבדיל מגל הקורונה הראשון. הסייעות יחכו להם בבית הספר גם בימים שהתלמידים בכיתה לא מגיעים, והסייעות יעזרו להם ללמוד מרחוק כמו שאר התלמידים. מה הבעיה?”

“זה הפתרון הקל עבור השלטון המקומי, להשתמש במשלבים ומשלבות ובתלמידים ששייכים לחינוך הרגיל ולהביא אותם בכל יום ללימודים”, אמרה בתגובה עו”ד רויטל לן כהן, מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. “זה דבר לא הגיוני. יש כאן אפליה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק החינוך המיוחד. הניסיון להגיד שאם הם לא ילמדו בכיתה, אז שיבואו למרכז עירוני זו פגיעה בשילוב והפיכתם דה פקטו לחינוך מיוחד.

“משרד הבריאות נתן אישור לסייעות להגיע”, המשיכה עו”ד לן כהן, “אז מדוע שהסייעות לא יגיעו הביתה? זו אפליה מדרג שני ביחס לילדים שכן קיבלו אישור שסייעות יגיעו לביתם. זה ניסיון של הרשויות המקומיות להשתמש בסייעות ובסייעים שלנו כדי להשתמש בחוסרים שלהם בגלל פיצול הכיתות”.

מנקס מיהרה להגיב: “זו הכפשה, תחזרי בך”. לן כהן לא חזרה בה והמשיכה: “זו פוליטיקה לשמה, הסייעות לא מתנגדות להגיע לבתים של הילדים. אם הן יכולות להגיע לבית הספר, הן יכולות להגיע הביתה. בית הוא לא בית עסק, הוא לא צריך תו סגול. כמו שממלאים תצהיר לתלמידי בית הספר, אפשר למלא תצהיר לגבי העבודה שלהם בבית”.

יו”ר הסתדרות המעוף, גיל בר-טל, הצטרף גם הוא לוויכוח. “יש הרבה תלמידים שאין להם אפשרות להתחבר לאינטרנט”, אמר, “והסייעת תצטרך להיות בייביסיטר. במקום שאין אפשרות להתחבר לאינטרנט היא תצטרך לעשות איתם פעילויות אחרות שהיא לא מוסמכת אליהן. היא לא מורה, היא מקבלת הנחיות, ואם אין לה אינטרנט והנחיה, היא לא יכולה לפעול איתו”.

בנוסף, כאמור, עלה בדיון החשש מפגיעה בהסעות של ילדי החינוך המיוחד במידה שהנחיות משרד הבריאות ישונו בהתאם להרעה בתחלואת הקורונה. על כך השיבה אברמזון: “יש תקציב שגויס לגבי כל המתווה. בשלב הנוכחי אין שום הגבלה לתחילת שנת הלימודים, וההסעות יפעלו כסדרן”.

מנקס הייתה קצת פחות אופטימית: “במידה שנצטרך לפצל הסעות תלמידים לפי הנחיות משרד הבריאות, התקציבים המתאימים יצטרכו להגיע לרשויות, אחרת לא ניתן יהיה להסיע את התלמידים בשל היעדר רכבים ונהגים. אנחנו מקווים שלא ישתנו ההנחיות”.

יו”ר הועדה ח”כ ווליד העיר לה: “אם בכל זאת הן ישתנו, אנחנו לא ערוכים. תקציבית לא צריך להיערך?” מנקס השיבה: “צריך להיערך תקציבית גם, אבל עשינו את זה בעבר. הילדים המוסעים של החינוך המיוחד הם בעדיפות ראשונה לטיפול של כולנו. אבל יכול להיות שיהיו מצבים שלילדים מסוימים לא תהיה הסעה לבית הספר”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״