בניגוד לדעה הרווחת, השימוש במדיה החברתית אינו גורם סיכון עקבי או משמעותי לסימפטומים דיכאוניים בקרב מתבגרים – כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה שבארה”ב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת “ג’ורנל אוף אדולסנט הלת'”.
“יותר ויותר בני נוער פעילים במדיה החברתית, במיוחד בזמן מגיפת הקורונה, מכיוון שהם נאלצים להסתמך על אינסטגרם, TikTok ופלטפורמות אחרות כדי לשמור על קשר עם חברים”, אומר נח קרסקי, שערך את המחקר במסגרת פרויקט פרקטיקום בקולומביה מיילמן, ועובד כיום כמנתח נתונים במחלקה לאפידמיולוגיה. “בעוד שחלק מהמבוגרים הביעו חששות מהסיכונים הפוטנציאליים לבריאות הנפש מהתנהגות זו, המחקר שלנו לא מצא שום הוכחה משכנעת המצביעה על כך ששימוש במדיה החברתית מגדיל משמעותית את הסיכון של המתבגרים לתסמינים דיכאוניים”.
דיכאון הוא תופעה יותר ויותר נפוצה בקרב מתבגרים בארה”ב, והחוקרים ביקשו לבדוק עד כמה חשיפה למדיה החברתית תורמת לעלייה בשכיחותו. עד היום נושא זה היה שנוי במחלוקת בקרב חוקרים.
כדי לבחון את העניין נלקחו נתונים של כ-75 אלף תלמידי כיתות ח’ ו-י’ באמריקה מהשנים 2009 עד 2017. במהלך השנים הללו נרשמה עלייה חדה בקרב בני הנוער שמשתמשים במדיה החברתית. החוקרים ערכו השוואה בין מתבגרים שעשו שימוש במדיה החברתית מדי יום לכאלה שלא עשו. הבדיקה נעשתה הן על בנים והן על בנות.
אצל הבנות נמצא כי השימוש במדיה החברתית ברמה היומיומית לא היה קשור לתסמינים דיכאוניים משמעותיים. אצל הבנים, לעומת זאת, התוצאות לא היו עקביות – מה שמגביל לטענת החוקרים את הראיות התומכות בכך שהמדיה החברתית מהווה גורם סיכון לתסמינים דיכאוניים.
“השימוש במדיה החברתית היומיומית לא תמיד לוקח בחשבון את הדרכים המגוונות בהן מתבגרים משתמשים בה, שעשויות להיות גם חיוביות וגם שליליות ותלויות בהקשר החברתי”, אומרת פרופ’ קתרין קייס מבית הספר לאפידמיולוגיה בקולומביה מיילמן, שהובילה את המחקר. “מחקר עתידי יכול לחקור את ההתנהגויות וההתנסויות הספציפיות של אנשים צעירים המשתמשים במדיה חברתית, כמו גם מעורבות תכופה יותר עם הפלטפורמות השונות”.
בשורה התחתונה, כאמור, קובעים החוקרים כי השימוש במדיה החברתית ברמה היומיומית אינו גורם סיכון חזק או עקבי לדיכאון.
