משרד הבריאות מכנה את הרפורמה בהתפתחות הילד “הרפורמה לקיצור תורים”, אך האם ההבטחה הזו יכולה לעמוד במבחן המציאות? לפחות לפי האחראי על הרפורמה במשרד, רו”ח ליאור ברק, הסיכוי אינו גבוה. לפני כחודשיים, במהלך דיון של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא, אמר ברק כי תוספת התקציב בסך 80 מיליון שקל שנועדה ליישום הרפורמה אינה מספיקה, וכדי שהרפורמה תצליח צריך תוספת כפולה.
אחרי שורת דחיות ועיכובים, הרפורמה בהתפתחות הילד צפויה לצאת לדרך ב-1 בספטמבר, עם השלכות נרחבות על הטיפול בילדים עם מוגבלויות ולקויות שונות. לדברי משרד הבריאות, הסיבה המרכזית לביצוע הרפורמה היא הצורך לקצר את התורים הארוכים לטיפולים, ולהרחיב את המענה שנותנות קופות החולים לילדים.
בין השאר נקבע ברפורמה כי ב-1 בספטמבר יפסיקו קופות החולים לתת החזרים עבור טיפולים לילדים אצל מטפלים פרטיים. עד היום, כאשר לא התאפשר למצוא תור פנוי לטיפול בקופת החולים תוך שלושה חודשים – וזה קרה כל הזמן – הפנו הקופות את ההורים למטפלים פרטיים, תוך שהן מסבסדות את מרבית עלות הטיפול. מעוד שבועיים זה לא יקרה (לגבי מטופלים חדשים), והמשמעות היא שכל הנטל לצמצום התורים ולמתן שירות מקצועי יהיה על קופות החולים.
ובחזרה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. במהלך הדיון ב-15 ביוני התקיים דו שיח מעניין בין יו”ר הוועדה, ח”כ חיים כץ (ליכוד), לבין ליאור ברק, סגן מנהל האגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב”ן במשרד הבריאות, והיום הממונה על ביצוע הרפורמה בהתפתחות הילד. “חסר תקציב”, הודה ברק, “אני מעריך שכדי להגיע למצב אופטימלי, שבו לכל הילדים יהיו תורים של פחות משלושה חודשים, אנחנו צריכים שני דברים – זמן וסכום כסף גדול יותר. אני מעריך שצריך לפחות סכום כפול מזה”.
ברק התכוון בדבריו לתוספת שהקציב משרד הבריאות לרפורמה, בסך 80 מיליון שקל. לדעתו, כדי שהמהלך יצליח יש צורך ב-160 מיליון שקל לכל הפחות. על כך הגיב ח”כ כץ בחריפות. “אם אנחנו משלמים בחסר ועלולים חלילה לפגוע בילדים עם צרכים מיוחדים, שאנחנו לא נוכל לתקן אחר כך את הנזק שאנחנו עושים, אז בואו לא ניכנס למשחק”, אמר היו”ר. “לא צריך לחסוך עליהם בכסף, לא צריך. ואם אין לנו, אם אנחנו לא עשירים מספיק, אז אנחנו לא נכנסים למשחק.
“הוועדה הזאת”, הדגיש כץ, “לא תהיה שותפה, כל עוד אני עומד בראשה, למהלכים שלא יביאו לתוצאה של 95 ומעלה. אין 100%, אנחנו לא מושלמים, טעינו, עשינו, הכל בסדר. אבל ללכת למהלך שאני יכול ליצור למשפחות, אני לא יודע כמה, נזק בלתי הפיך לילדים שלהן? מי נתן לנו את הזכות הזאת? משרד האוצר לא רואה את האנשים, הוא רואה כסף. הוא יודע שאם הוא משקיע 80 מיליון שקל, הוא רוצה לחסוך 200 מיליון שקל”.
נושא בוער נוסף שעלה בוועדה הוא מצבן של היחידות להתפתחות הילד, שנותנות מענה טיפולי לילדים עם מוגבלות בעיקר באזורי הפריפריה. ראש מועצת קרני שומרון ונציג השלטון המקומי, יגאל להב, חשף בוועדה את המצב הקשה שלהן. לדבריו, ישנן כ-100 יחידות ציבוריות להתפתחות הילד, 90 אחוז מהן מוחזקות על ידי הרשויות המקומיות. “12 יחידות”, הוא המשיך, “נסגרו רק בשנתיים האחרונות בגלל חוסר תקציב.
“היום עלות טיפול אמיתית בילד היא בערך 250 שקל ל-45 דקות”, הסביר להב. “קופות החולים נותנות בממוצע 100 עד 110 שקל פר טיפול ליחידות להתפתחות הילד, והיתרה שנשארת – 300 מיליון שקל – נופלת על כתפי הרשויות המקומיות. ביישוב שלי חצי מיליון שקל מההוצאה השוטפת אני צריך להוציא על דבר שהוא בכלל לא בסמכות שלי. רשויות לא אמורות לטפל בכך”.
להב הזהיר כי החל מ-1 בספטמבר, כלומר עוד שבועיים, היחידות לא יקלטו עוד ילדים חדשים לטיפולים, ואם המצב לא ישתנה, בדצמבר כל היחידות להתפתחות הילד ייסגרו לאלתר.
על כך השיב ליאור ברק: “היחידות מקבלות כסף מקופות החולים עבור השירותים שהן נותנות להן. היחידות, בצדק, מבקשות מהקופות תשלום יותר גבוה עבור כל טיפול, בצדק. כרגע, ה-80 מיליון שאנחנו רצינו לתת לקופות החולים – ומפה קצת הפערים בתקציב שהיינו שמחים אם היה יכול להיות גדול יותר. ביקשנו מקופות החולים שיגדילו את היקף הפעילות, שיקטינו תורים, שיקצרו תורים. לא חייבנו אותן בשנה הקודמת להגדיל תעריפים, אבל בשנה הנוכחית אנחנו כבר מבקשים מהן גם להגדיל תעריפים.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
“הנחיתי את קופות החולים בשלושה פרמטרים”, המשיך ברק. “פרמטר ראשון, להשוות ולצמצם את הפערים בין היחידות השונות. זה אומר לתת הרבה יותר ליחידות החלשות שבפריפריה”. בשלב הזה ח”כ כץ נכנס לדבריו וביקש לדבר במספרים ולא ב”דיבורים בעלמא”. “אתה מבקש מהעיריות להיכנס לגירעון גדול יותר, כי קופות החולים לא ישפו אותן והילדים לא יקבלו טיפול”, הטיח בו כץ. “יש לך דקה להסביר לי למה אתה רוצה שילדים במדינת ישראל, ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יטופלו? זה מה שאתה צריך להגיד. אתה אינטליגנט, אתה יודע שבכסף שאתה נותן הילד לא יודע לקבל טיפול נאות. זה מה שתגיד לי”.
ברק השיב לטענות: “התנאי שלנו לקופות החולים, בשביל שהן יהיו זכאיות לקבל את הכסף, הוא להראות לנו שיש להן הסכמים טובים, שהן יכולות לקצר איתם תורים”.
עוד אמרה בדיון ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד) כי יש כיום 22,000 ילדים שממתינים לטיפולים פרא רפואיים. “מעל חצי שנה הילדים האלה ממתינים, זו מכת מוות”, טענה אלהרר. “80 מיליון שקל לא מספיקים לכלום. ב-80 מיליון שקל האלה הקופות אפילו לא יודעות כמה מטפלים יבואו אליהן. הם בעצם אומרים שם: אם אני אייבש את הפרטי, אז למטפלים הפרטיים לא תהיה עבודה, ואז הם יבואו אליי. זו התוכנית. הם אפילו לא יודעים להבטיח לילדים: אנחנו יודעים לתת לכם את הטיפול”.
אלהרר התייחסה גם לעובדה שאין היום מספיק מטפלים פרא רפואיים, כפי שדיווחנו לאחרונה כאן ב”שווים” ביחס למצב בדרום הארץ. “התוכנית הזאת מבטיחה היום שהילדים יקבלו פחות טיפולים ולא יותר טיפולים”, קבעה הח”כית, “אני אומרת: אם רוצים להפסיק את תוכנית ההחזרים – תפדלו, אחרי שתבטיחו לנו שאתם יודעים לתת מענה לילדים”.
למרות שדעתה של הוועדה הייתה בבירור נגד הרפורמה, עוד שבועיים צפויה התוכנית להיכנס לתוקף. עד אז לא יתקיים כבר דיון נוסף בוועדה, מהסיבה הפשוטה שהנושא הועבר לטיפול ועדת הכספים של הכנסת שאמורה להתכנס בקרוב. בתקווה שזה יקרה לפני החלת הרפורמה.
