fbpx

כך שרפה "גורו האוטיזם" 15 מיליון שקל שלקחה מהורים

פסק דין חדש חושף כיצד בכירי פרויקט "קוד האוטיזם" שאבו מאנשים תמימים עשרות מיליונים, שהלכו לפח

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

"תום הלב הוא עמוד האש שלפני המחנה; תום הלב הוא המצפן. תום הלב הוא הלב הפועם של החברה כולה. נעקור אותו, ונאבד את עצמנו; נניח לו, ויכבה האור…"

במשפט יוצא דופן זה בחר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, לפתוח את פסק הדין שנתן לפני כמה ימים בפרשת "קוד האוטיזם", שעשתה הרבה רעש במדינה לפני מספר שנים. "בפרשה שלפניי", כותב השופט, "אין תום ואין לב. במקרה שלפניי – כבה האור".


במוקד פסק הדין עמדה בקשתם של ארבעה חייבים – טובה אלעזר, תמר רום-גרינשטיין, סיגל נוי וחן אופיר – כולם עסקו בעבר בגיוס הלוואות עבור פרויקט "קוד האוטיזם" שהובילה אישה בשם רונית גלפי. הארבעה ביקשו מבית המשפט להכריז עליהם פושטי רגל לנוכח החובות הכבדים בהם הם נתונים, ולקבל הפטר מהחובות. הפטר הוא צו המאפשר את מחיקת יתרת החובות של חייבים שנמצאים בהליכי פשיטת רגל שלא נפרעו בהליך, ומעניק להם אפשרות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית.

"המדובר בפרשה אחת, בה פעלו הארבעה – יחד עם אחרים – כמערכת משומנת אחת לטובת גיוס הלוואות שניתנו על ידי רבים לטובת מטרה טובה", כותב השופט במבוא לפסק הדין. "כספי ההלוואות שימשו לנהנתנות ובזבזנות שלא ידעה שובע; ההלוואות לא הושבו, והחייבים הותירו אחריהם שובל של חובות בסכומי עתק, ונושים רבים שנאלצים להתמודד עם חסרון כיס, צורך להתמודד מול החזר כספים ועוגמת נפש".

השופט מכנה אותה "פרשה עגומה", "בה אנשים משכילים, מוכשרים, כריזמתיים, בעלי אינטליגנציה גבוהה, ניצלו את טוב לבם של אנשים תמימים, ואת כמיהתם של הורים לילדים עם אוטיזם, שמוכנים לעשות הכל, ואפילו להביא לילדיהם אבנים מהירח, כמאמר השיר, כדי להפוך את העולם לפחות מבולבל עבורם. להבטחות לא היה כיסוי, וכך נעלמו ופרחו להן, יחד עם מיליוני השקלים שקיבלו החייבים".

התורה: "להציל ילדים וצעירים"

מה זה "קוד האוטיזם"? לפני כשני עשורים בערך הגתה אישה בשם רונית גלפו רעיון שנועד לדבריה "להציל" ילדים, נוער וצעירים מלקויות למידה, הפרעות קשות והיפראקטיביות, דיכאון, התמכרויות ואוטיזם. את משנתה כינתה גלפו "קוד הערבות ההדדית", או בקיצור "הקוד". בתמצית, מדובר ברעיון של תקשור רוחני של גלפו, שאמור לסייע לילדים השקועים בעולמם לפרוץ את החומה העוטפת אותם.

רונית גלפו. צילום מסך מחדשות 12

גלפו, שהצליחה לסחוף אחריה מאמינים רבים, ביקשה להפיץ את "הקוד" באמצעות "מכון המחקר של רונית גלפו", בו הייתה שותפה בין השאר גם החייבת טובה אלעזר. לשיטת המייסדים, המכון נועד "לפתח פריצות דרך שמצילות ילדים, נוער וצעירים מלקויות למידה, הפרעות קשב והיפראקטיביות, דיכאון, התמכרויות ועד אוטיזם, ומחוללות שינוי עמוק בילדים ובמשפחותיהם", והם ביקשו "לעשות את כל מה שנדרש על מנת לפתח את פריצות הדרך לכדי יישום, שיאפשר בעתיד לפריצות דרך מצילות חיים להגיע לרבבות ילדים וצעירים, בימינו אנו".

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)

*****************************************************

כחלק מהמשנה הזו שולב ב"קוד" מענה למצוקות ילדים הנמצאים על רצף האוטיזם, תחת השם "קוד האוטיזם". לטענת גלפו, "הקוד" ו"קוד האוטיזם" אחריו, יכולים להביא לשיפור במצבם של אלה שזקוקים לסיוע, שלא לומר "לרפא את האוטיזם", כלשונו של בית המשפט. הרעיון כולו סבב למעשה סביב גלפו, הגותה ויכולותיה הרוחניות, שהצליחה לאגד ולסחוף אחריה קבוצה של אנשים שהאמינו ברעיון וביקשו להפיצו.

בין היתר הפיקו גלפו וחבריה סרטון המספר את סיפור "קוד האוטיזם". השופט מאור, שצפה בו (לבקשתם), מכנה אותו בפסק הדין "סרטון תעמולה, העושה שימוש במוטיב רגשי ומניפולטיבי מול הורים הכמהים לשינוי בילדים עם אוטיזם".

השופט אף מצטט את דבריה של גלפו מתוך הסרטון: "עד היום אין שום מענה לאוטיזם. עד היום לא יודעים מהו האוטיזם. עד היום האוטיזם הוא חומה שמבקשת וכמהה לדלת. דווקא הילדים האלה, כשניעתר לקריאה, כשנברא בתוכנו את מה שמבקשים, כשנסלול בהווייתנו את מה שמבקשים, כהרף עין כעבור מספר שבועות הם פשוט יצטרפו. והמעבר הזה מילד שהוא כל כך לבד, לילד שהוא פתאום ביחד. המעבר הזה מילד שלא מדבר, שהוא פתאום מדבר. המעבר הזה מילד שהוא בעיקר מתפקד, והוא פתאום מחבק ושוקק חיים. המעבר הזה מספר את הפיכת הבלתי אפשרי, לאפשרי. זה מה שהם מבקשים לספר לנו, אם ניעתר לקריאתם".

ספר "הקוד". עליו התבססה התורה

הגיוס: עשרות מיליונים מהורים תמימים

על מנת שגלפו והמכון יוכלו להפיץ את "קוד האוטיזם" לקהל רחב יותר ובפרק זמן קצר, החלו ארבעת החייבים לפנות לאנשים בבקשה לקבל מהם "הלוואות גישור". כל הכספים נדרשו והתקבלו לא כהשקעה בחברה, אלא כהלוואות להן ערבו אישית החייבים, ערבות שאותה מכנה בית המשפט "נטולת בסיס".

את ההלוואות, כותב השופט, דרשו החייבים באופן מיידי, תוך שהם מציגים מצג שכספי ההלוואות נועדו לצורכי מחקר במסגרת החברה, וכי המדובר בהלוואות גישור לזמן קצר, עד שכספים אחרים יגיעו. "אולם מעבר לאמירות כלליות וסתמיות, הצהרות ריקות מתוכן על הצלחות ורעיונות לתוכניות כלל עולמיות", הוא מציין, "החייבים לא הציגו מסמך שיש בו כדי ללמד על מחקרים  או פעולות שעשתה החברה כדי לפתח את 'הקוד' או את 'קוד האוטיזם' או לשווקו. הרי אותו רעיון של 'קוד האוטיזם' מבוסס אך ורק על יכולותיה הרוחניות של רונית גלפו, כך שלא ברור אילו מחקרים יש לבצע".

יש לציין כי בימים אלה עדיין מתנהל הליך פירוק החברה של רונית גלפו, גם הוא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. גלפו עצמה ושותפתה המרכזית, רחל (חלי) לנדאו, ניהלו גם הן הליך פשיטת רגל, אך הוא בוטל בשל חוסר תום לב וניצול לרעה.

כמה כסף גייסו המגייסים מהורים לילדים עם אוטיזם, ובכלל מאנשים שהאמינו בפרויקט? לפי פסק הדין, מדובר בעשרות מיליוני  שקלים. כך למשל, טובה אלעזר, ממייסדי החברה והמנכ"לית שלה, הצהירה על חובות של למעלה מ-11 מיליון שקל. בפועל הוגשו נגדה תביעות חוב בסכום כולל של כ-21 מיליון שקל. תמר רום-גרינשטיין, שעבדה בחברה ופעלה לגיוס כספים, הצהירה על חובות בסכום כולל של כ-4 מיליון שקל. בפועל הוגשו נגדה תביעות חוב בסכום כולל של כ-5 מיליון שקל.

סיגל נוי, שעבדה גם היא בחברה, הצהירה על חובות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל, כאשר בפועל הוגשו נגדה תביעות חוב בסכום כולל של כ-48 מיליון שקל. חן אופיר, בן זוגה של סיגל נוי, הצהיר על חובות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל, כאשר בפועל הוגשו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כ-41 מיליון שקל. מספר האנשים שלהם חייבים הארבעה את המיליונים עומד על מאות.

היוזמה לגייס מימון מהורים לילדים עם אוטיזם הייתה של בני הזוג נוי ואופיר "ב-2012 פנו אלינו ביוזמה מאוד מיוחדת ומרגשת זוג הורים מתוך צוות המכון – סיגל נוי וחן אופיר, אשר ביקשו לקדם ולזרז את כל היישום והפיתוח של התשתיות דרך ההלוואות של הורים כמוהם, כתוכנית גישור, מול כספים משמעותיים שלהם, אשר נמצאים במניות ודיווידנדים שהם זכאים להם בחברה לציוד רפואי גדולה בארץ, שאמורים להיפתח, ושאותם הם בחרו לתרום כמענק בעשייה", העידה המנכ"לית לשעבר אלעזר. "נתנו את הסכמתנו, ואני אף את ערבותי האישית לכך שנתחיל ונשלם לכל הידידים שנותנים את ההלוואות את ההחזרים והריביות, מתוך רצון משותף לא להמתין ולקצר זמנים".

לדבריה, "במקביל ידידים נוספים עזרו להמשיך את מה שהם קראו 'עבודת הקודש' שלנו. למרות שהכספים מהמניות של סיגל נוי וחן אופיר התעכבו, רוב הידידים שלנו שהלוו את הכספים גילו אורך רוח והבנה עמוקה. רוב הידידים, למרות המורכבות שנוצרה, אישרו דחייה והארכה ובירכו להצלחה".

הלחץ: "הם איימו עליי אצלי בסלון"

בשנת 2012 החלו החייבים, ביוזמת נוי ואופיר, לפנות לאותם הורים של ילדים עם אוטיזם, ולכל מי שהביע רצון לקדם את "המענה לאוטיזם" (בלשונה של אלעזר), בהליך גיוס ההלוואות, תוך שהם מציעים ערובה בדמות כספים אותם זכאית לקבל נוי. אמנם כספי הערובה בוששו לבוא, ולמרות זאת המשיכו נוי ואופיר לפעול במרץ יחד עם צוות החברה ולא עצרו את פעילותם לגיוס אותן הלוואות, ולו לרגע קט.

ככל הנראה זה היה נמשך עוד זמן רב, אלמלא בחודש פברואר 2015 הוגשה תביעה כספית של 1.7 מיליון שקל נגד החברה, בעלי מניותיה וחלק מהחייבים, ולצידה בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי החברה והחייבים.

לדברי בית המשפט, החייבים כולם משליכים את יהבם על התביעה הכספית, וטוענים שרק בגללה הידרדר מצבה הכלכלי של החברה, הופסקה הפעילות והם נאלצו לפנות להליכי פשיטת רגל, או כפי שהם מתארים זאת, "רגע לפני קטיפת הפירות שעבדנו עליהם כל כך הרבה שנים" הופסקה פעילותה של החברה, והחייבים פנו להליכי חדלות פירעון.

בניגוד לתצהירים של החייבים, שלפיהם "הידידים" בחרו לתת הלוואות לחברה ולהם מרצון ומתוך אמונה עמוקה בדרך שלה, קובע בית המשפט כי דרך גיוס ההלוואות נעשתה על ידם תוך הפעלת לחץ כבד לקבל עוד ועוד כספים. את הדברים מבסס השופט על ההתנגדויות שהגישו הנושים במסגרת ההליכים המשפטיים.

"מההתנגדויות שהוגשו עלתה תמונה עגומה כי רונית גלפו והחייבים – כולם – ניצלו לרעה את התלות הרגשית של מי מבין הנושים", כותב השופט, "ואת האמון המלא והעיוור שרחשו להם ולרעיון, ניצלו את מצוקתם הרגשית של הנושים, שחלקם הורים לילדים עם אוטיזם או בעלי קשיים התנהגותיים אחרים, ולחצו עליהם שיעמידו לטובת פעילות החברה הלוואות, ונשמעו קולות על ידי הנושים שהחייבים לא בחלו באמצעים והפעילו לחץ בלתי סביר וקיצוני כלפיהם".

כך למשל, סיפר אחד הנושים בבית המשפט כי היה מוכן לעשות הכל כדי לעזור לבן שלו. "אני הלכתי אחרי זה [הקוד האוטיסטי] כי רציתי שהבן שלי יתקדם והייתי מוכן לעשות כל דבר", אמר האב. "אני ניסיתי כל דבר. אחד הדברים שהיו שלילד יש רצון רחב, שיש לו כאילו מודעות חברתית גבוהה, כאילו יש לו נשמה מסדר אחר… אני הלכתי עם זה כי לא הייתה לי ברירה. כשסיגל [נוי] וחן [אופיר] ראיתי אותם כנציגים. אני לא באתי אליכם. אתם באתם אליי. כשהם באו אליי ואמרו לנו יש לנו כסף ענקי שהולך להיפתח, לא הייתה לי ברירה. זה היה כל כך לוחץ שלא הייתה לי ברירה כי זה עומד לי על נקודה רגשית, ערבות אישית בגלל הילד שלי… אני היום לא יכול להאמין לאדם. הם לקחו לי את הנשמה. לא רק את הכסף".

נושה אחרת אמרה בבית המשפט כך: "הם המשיכו לקחת. הם לקחו אותנו יד ביד כשאמרנו שאין לנו כסף, הם הראו לנו בבנק איך אפשר גם כשאין לך כסף להוציא כסף, הם הבטיחו שיחזירו לנו"; נושה נוספת עמדה וסיפרה בדיון על דרכי גיוס ההלוואות: "הם הפעילו עליי לחץ, צעקו עליי, איימו עליי אצלי בסלון. זה לא כת בעיניי, אבל גם אם כן, הופעל עליי לחץ אישי, הם ידעו בדיוק מה הם עושים".

מסע הבזבוזים: מלונות בחו"ל ב-15 מיליון שקל  

שאלת השאלות שעלתה במסגרת ההליכים המשפטיים השונים בפרשה הייתה לאן הלכו עשרות המיליונים הרבים שגייסה החברה. המפרק הזמני שמונה לה לימים, עו"ד יוסי פורת, הגיש דו"ח שצורף לתיק בית המשפט, שהוכן בשיתוף פעולה עם המנהלת המיוחדת. החקירות שביצעו לא העלו כל ממצא שיכול להעיד על כל פעילות של החברה שנזקקה לעשרות מיליוני שקלים. לפי עו"ד פורת, ממצאיו מראים כי התנהלות החייבים הובילה לנטילת כסף בסכום של 30 מיליוני שקלים, ככל הנראה בלא כל כוונה להחזירו.

אז מה נעשה בכסף הזה? טובה אלעזר, כאמור המנכ"לית של החברה, לא ידעה לספר, באופן תמוה, מה נעשה בכספים, למעט אמירות כלליות של "פיתוח עסקי", "מפגשים", "פגישות", ועוד כהנה סיסמאות, כהגדרת בית המשפט. ובכל זאת, כותב השופט, מתברר שרונית גלפו ורחל (חלי) לנדאו השתכנו במלונות פאר במשך 3 שנים בארצות הברית, והוציאו 15 מיליון שקל על שהותם זו. גם טובה אלעזר שהתה איתן במלונות היוקרה בארצות הברית.

העלות החודשית במלון היוקרה בו שהו הייתה עצומה, ואלעזר לא ידעה להסביר לשם מה נדרשה לשהות בבתי מלון בחו"ל תקופה כה ארוכה. היא גם לא הציגה כל תוכנית עסקית או כל מידע שיהיה בו כדי להסיר, או לפחות להסיט במעט, את העננה השחורה המכסה על ההתנהלות.

במהלך הדיונים הוצגו בפני אלעזר חשבונות ששילמה למלון The Lowell שבניו יורק. מתברר שרק בעבור שהותן של רונית גלפו, רחל לנדאו וטובה אלעזר במלון שילמה החברה סכום של כחצי מיליון דולר, וזאת בגין לינה, ללא קשר לעלות נוספת בגין שירותים בסך 450 אלף דולר. דהיינו – החברה הוציאה מיליון דולר עבור לינה ושירותים בבית מלון, וכל זאת רק בשנת 2013.

בנוסף, לטענתה הן הוציאו באותו מלון 420 אלף דולר עבור ארגון 3 כנסים, ולמלון Four Seasons  בניו יורק שילמו למעלה מ-87 אלף דולר עבור אירוח כנס. מהם אותם כנסים, עבור מה, מי קהל היעד, מה סדרי הגודל של הכנסים, נחיצותם למחקר (אם בכלל), מהם הסכומים שהתקבלו כהכנסות מההשתתפות בהם? גם לכל אלה לא ניתנה תשובה.

יוזכר – כותב השופט – "אלו הם כספים שניתנו כהלוואות למטרות מחקר או שיווק; לא עבור נהנתנות ובילוי של שנים בבתי מלון יוקרתיים. טובה אלעזר היא אישה משכילה, אינטליגנטית ובעלת ניסיון עסקי עשיר. היא העידה על עצמה ששימשה מנכ"לית ויו"ר פעילות חברת מנפאואר העולמית בישראל, אשר כללה 9 חברות שהעסיקו אלפי עובדים בשנה. אין המדובר במי שלא הבינה או לא ידעה. התרשמתי שהיא ידעה, גם ידעה. התרשמתי שהיא הבינה גם הבינה את מעשיה. התרשמתי שהיא עשתה את המעשים ביודעין ובעיניים פקוחות ולא בחלה לרדוף אחר הכסף למטרה עלומה, אולי רק כדי לרצות את רונית גלפו. 15 מיליון שקל בוזבזו על נהנתנות וראוותנות נטולת רסן".

פסק הדין: "ההורים יישארו עם קשיי היומיום וללא כספם"

לאחר שקבע כי כל החייבים נהגו שלא בתום לב, התפנה בית המשפט להכרעה שלשמה התכנס. בנוגע לבקשותיהם של טובה אלעזר, סיגל נוי וחן אופיר להכריז עליהם כפושטי רגל ולתת להם הפטר מחובותיהם, החליט השופט לדחותן והורה על ביטול ההליכים בעניינם. ביחס לתמר רום-גרינשטיין, החליט השופט להתחשב בעמדות הכונס הרשמי והנאמנת, וכן לנסיבותיה האישיות וגם לתועלת לנושים, והחליט לתת לה הפטר בכפוף להפקדת סכום גדול בפרק זמן של תשע שנים. "אם לא תעמוד בתנאים שנקבעו במלואם ובמועדם – יבוטל ההליך", הדגיש השופט.

כפי שהחל את פסק הדין באופן ציורי, כך גם מסיים אותו השופט עודד מאור. "שעת נעילה", הוא מסכם. "תם ולא נשלם. גם עם סיום מלאכתי השיפוטית, יישארו ההורים עם קשיי היומיום וללא כספם; גם בעת נעילה, יישארו הילדים ספונים בעולמם".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

עידן מוטולה

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״