תלונות רבות עלו במהלך השנים נגד תפקודו של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. היום הטענות האלה מקבלות אישוש מתוך המערכת עצמה. דוח ביניים של ועדה שמינה מנכ”ל משרד הביטחון לשעבר אודי אדם, מצביע על שורת ליקויים קשים בתפקודו של האגף, שאמור לתת מענה לנכי צה”ל – בגוף ובנפש.
הוועדה, שבראשה עומד האלוף במיל’ איל בן ראובן, בחנה את המענה שנותן משרד הביטחון לנכי צה”ל. המסקנות הסופיות שלה יפורסמו אחרי שמשרד הביטחון יציג את עמדתו, אולם כבר מדוח הביניים ניתן להבין שהמצב אינו טוב: אגף השיקום פועל בלחץ קבוע של חוסר משאבים, תהליכי ההכרה בנכים נמשכים זמן רב מדי, ישנו מחסור חמור ברופאים, מערכות המידע מיושנות, קיים חוסר אמון מוחלט בין נכי צה”ל לאגף השיקום, ש”פועל בחוסר שקיפות כלפי הנכים”, ואפילו, כך מתברר, יש התערבות של גורמים מנהליים וכלכליים בהחלטות המקצועיות של רופאים, עד כדי “ביטול החלטות”.
הבוקר נחשף הדוח לראשונה ב”מעריב”. הוא מחולק לשני חלקים עיקריים – הבעיות המרכזיות והצעות לטיפול. בפרק הבעיות מציינים כותבי הדוח בין השאר את הלך הרוח באגף השיקום, “שפועל בלחץ של חוסר משאבים קבוע ולא סביר, ולכן נאלץ לפעול ב’מוד’ של שרידות, שפוגע באיכות המענה השיקומי לנכי צה”ל”.
רמז נוסף ללחצים כלכליים באגף ניתן על ידי הוועדה בנקודה הבאה: “התערבות גורמי מנהלה (יועמ”ש, כספים וכלכלה, תגמולים ורווחה) בשיקולים רפואיים, עד כדי ביטול המלצות והחלטות רופאים, שהם האחראים על פי חוק”.
אם זה לא מספיק, מתברר שישנם מקרים בהם נכים לא זוכים לטיפול שמגיע להם מסיבות תקציביות. “האגף הנהיג תנאי למימוש מענה רפואי בכפוף למסגרות תקציביות (אומדנים תקציביים)”, כותבת הוועדה. “נוהל זה מביא לידי פגיעה במענה בכך שברגע שיש לכאורה חריגה תקציבית, ההפניות לא תקפות – מה שפוגע בטיפול הרפואי הניתן לנכים (שיניים, רפואה משלימה וכו’)”.
עוד נקודות מדאיגות: באגף מערכות מידע מיושנות שלא נותנות מענה לצרכים העכשוויים של הנכים, חוסר יכולת לצפות בתיקים הרפואיים של הנכים בקופות החולים – דבר אשר פוגע בטיפול בהם ואף מעלה חשש לפגיעה בבריאותם, ותפיסות הפעלה פנימיות של אגף השיקום שלא מפורסמות לנכי צה”ל, בניגוד לנהלים שסוכמו בין הצדדים בעבר.
בתחום הרפואה, הוועדה מצביעה על מחסור מתמשך ברופאים עד למצב של תת-איוש ב-50 אחוזים מסך התקנים. כמו כן, סמכויות הרופא המוסמך המחוזי נשחקו, מערך הרפואה נשען על תקנות ישנות שלא תואמות את הגידול בהיקף הזכאים והזדקנות הנכים, הפרטה של טיפולים שונים ובדיקות רק במקום אחד – בחברה פרטית (“מדיטון”) הממוקמת בפתח תקווה, מקום רחוק לחלק גדול מהנכים, ומאגר רופאים פרטיים שאינו נותן מענה מיטבי.
לגבי נכי צה”ל הסובלים מפוסט טראומה, הדוח מצביע על כך שהיקף הבעיה של נפגעי פוסט טראומה הולך ומתרחב. כיום אין לאגף השיקום תקציבים ומשאבים לפיתוח ומחקר, והאגף נשאר מאחור. לתוך הוואקום הזה, מציינת הוועדה, נכנסו העמותות האזרחיות השונות שמנסות לתת מענה להלומי הקרב.
בוועדה מצביעים על לוחות זמנים לא סבירים לטיפול בנפגעים ועל בעיית דיוק באבחונים. אחת הסיבות להימשכות ההליכים היא הדרישה לנבור בעברו של הנפגע לפני גיוסו לצה”ל. “כיום, בעת בקשה להכרה, קצין התגמולים מחויב (על פי החוק שנדרש בעדכון) לבצע פעולות לא נכונות של בדיקה לגבי עברו (טרום גיוסו לצה”ל של הפונה) להכרה, על מנת לקבוע קשר בין הפגיעה לשירות”, נכתב בדוח. “דרישה לבדיקת עברו של הפונה טרם התגייס מביאה להתארכות משמעותית בהליך ההכרה ויוצרת לא פעם תסכול בקרב הפונים שצריכים להוכיח שהם אכן נפגעו והם סובלים, כאשר מנגד בעת גיוסו של החייל הוא הוגדר ככשיר לשירות”.
הוועדה מציינת גם את בעיית אחוזי הנכות הזמניים שנקבעים בתהליך ההכרה בפוסט טראומה: “אחוזי הנכות הם זמניים ומהווים תמריץ שלילי לתהליך השיקום והתעסוקה”. בנוסף, אין מענה למעגל המשפחה בטיפול בנכי פוסט טראומה, אין כתובת מקצועית נגישה לחיילים המרגישים במצוקה, והיחידה לתגובות קרב טובה, אך חסרת משאבים.
בדוח ישנה התייחסות גם למבחן ההכנסה אשר נקבע לנכי צה”ל. לדברי חברי הוועדה, יציאה לעבודה היא כלי קריטי בשיקומו של הנכה, ותגמול כספי עבור נכה שלא יוצא לעבודה מקטין את המוטיבציה שלו לחזור לשוק. לפי מחקרים, אדם שלא עבד מספר שנים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיב אותו למעגל העבודה.
לגבי רכב רפואי, הוועדה מציינת את הפער בין התפיסות של נכי צה”ל ומשרד הביטחון. נכה צה”ל תופס את הרכב ככלי הכרחי ואביזר רפואי, ואילו משרד הביטחון רואה ברכב הטבה. בחירת סוג הרכב נקבעת על ידי מהנדס רכב – לפי הדוח “מקצוע שלא קיים”, ישנו חוסר התאמה בשווי הרכב שנקבע על ידי משרד הביטחון לעומת מחיר השוק, והתאמת הרכב לנכה נעשית על פי הפגיעה המוכרת, ולא לפי מצבו העכשווי.
לאור כל זאת, חברי הוועדה קובעים שורה של המלצות ורפורמות על מנת לתקן את המצב הקיים. ברמת הכותרת, המסקנה החשובה ביותר בדוח היא שאגף השיקום במשרד הביטחון חייב להיות “האבא” של נכי צה”ל, והממשלה חייבת לספק לו את המשאבים הנדרשים לכך. כמו כן, עליו להוביל יחד עם נכי צה”ל שינויי חקיקה ולשלב את צורכי נכי צה”ל בהחלטות.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
משרד הביטחון – נכתב בדוח – צריך לתת עדיפות לאיוש כוח אדם של נכי צה”ל ושילוב צה”ל בתפיסת הטיפול והשיקום של הנכים. במסגרת זו מומלץ להקים ועדה ציבורית מייעצת לשר הביטחון ולמנכ”ל משרד הביטחון, שצריך להיות “הלוחם” לזכויות נכי צה”ל.
בנוגע לנכי פוסט טראומה, מומלץ בדוח לשנות את החוק בתהליך ההכרה, “שכיום מאלץ את האגף לתהליך ארוך מאוד שפוגע בתכלית השיקום. יש לקצר משמעותית את תהליך הכרת הנכות לפוסט טראומה ולהתמקד ב’שעת הזהב’, שתאפשר שיקום מיטבי של הנכה במעגלי החיים והתעסוקה”. בנוסף, הוועדה קוראת להקים בית לנפגעי פוסט טראומה, שייתן להם מענה הוליסטי מקצה לקצה בתחומי הטיפולים, מידע, חלופות אשפוז וכו’.
כמו כן, ממליץ הדוח לספק לנכי פוסט טראומה מענה יזום ושיטתי לאורך זמן, תוך מתן ליווי של המשפחה והילדים בתהליך, לפתח תוכניות לימודים ייחודיות ולסייע בהשתלבות בתעסוקה, כאשר צה”ל צריך להיות המעסיק העיקרי, וגם לעזור להשתלב בחברות במשק. עוד מומלץ להגדיל את המענה של יחידת תגובת הקרב בצה”ל, להקים מוקד טלפוני, מעונות לילדי נכים, סיוע בשיעורי בית ועוד.
המלצות נוספות: בניית תוכנית עבודה שנתית, שיתוף ביטוח לאומי, משרד הבריאות וקופות החולים, שיפור איכות הטיפול והזמינות, קיצור משמעותי של תהליך ההכרה בנכה והתמקדות בשיקומו, השלמת פערי איוש רופאים וקליטת רופאים איכותיים, הרחבת טיפולים בקופות החולים השונות לכל נכה, אספקת תרופות קנאביס וציוד רפואי, אי עצירת טיפול רפואי בגלל מסגרת תקציבית, ובחינת טכנולוגיות חדשות לשימוש הנכים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: “טיוטת דוח הביניים של האלוף במיל’ בן ראובן נמצאת בבחינה במשרד הביטחון. המשרד יגבש את עמדתו ויציגה לכלל הגורמים הרלוונטיים”.
