נושאים קשורים

הסיבה מס’ 1 לתחלואה ומוגבלות בעולם: בעיות נוירולוגיות

כתב עת מדעי פירסם נתונים מבהילים: בשנת 2021 לכ-3 מיליארד אנשים בעולם הייתה בעיה כלשהי בתפקודי המוח. "קריאה דחופה להגדלת הטיפול המוקדם במצבים האלה"

נוסעים עם מוגבלות? מעתה תיהנו מהנחה מוגדלת בתחבורה ציבורית

ההנחה היא חלק מרפורמת "צדק תחבורתי" של משרד התחבורה. המסלולים המוזלים עשויים לחסוך לנוסעים עם מוגבלות בין 594 ל-3,660 שקלים בשנה

“מי שמכם לשפוט ילד בן 7?”: האב והבן שלא נכנעו לבריונות

דוד ואוריה יפרח הפכו לכוכבי טיקטוק לאחר שהשיבו למגיב שלעג: "המשקל העודף והדיבור הלא ברור הם מהסיבה הפשוטה שאוריה עם אוטיזם"

סטארט-אפ ישראלי פרץ דרך לטיפול באנדומטריוזיס

חברת גייניקה פיתחה תרופה חדשה שהוכחה בניסויים כבעלת פוטנציאל מבטיח לטיפול במחלה, שתוקפת למעלה מ-200 מיליון נשים ברחבי העולם
הסתדרות 480-100

רמב”ם ישלם 10 מיליון לצעירה שנולדה עם תסמונת נדירה

בית המשפט פסק כי לבית החולים אחריות על הנזקים שנגרמו לה – בהם מום לב ומוגבלות קוגניטיבית – ושהיה צריך לפעול להפסקת ההיריון
ראשיחדשות"נסיך וראייטי": הלום הקרב שהקים מקהלת ילדים עם ובלי מוגבלות

“נסיך וראייטי”: הלום הקרב שהקים מקהלת ילדים עם ובלי מוגבלות

ישראל כסיף חטף פוסט טראומה בצבא. באמצע החיים, אחרי התקף לב, החליט להקדיש את חייו לילדים מיוחדים

ישראל כסיף. צילום: יואב איתיאל

מוזיקאי, הלום קרב, פעיל למען ילדים עם מוגבלויות, זוכה פרס וראייטי 2020. כל התארים האלה, יחד, שייכים לאיש אחד בשם ישראל כסיף (48), שעומד מאחורי מיזם מרגש בשם “קול המלאכים” – מקהלה המשלבת ילדים עם צרכים מיוחדים עם ילדים “רגילים”.

קשה קצת להגדיר מאיזה חומר עשוי כסיף, שזכה בפרס וראייטי בתחום “מוזיקאי פורץ דרך” על פועלו להקמת ולניהול “קול המלאכים”. אפשר להגיד עליו שהוא עשוי זהב, אבל הוא רחוק מלהיות חלומי. הוא מחוספס מזה. הוא בטוח לא נולד עם כפית של כסף בפה. אולי שנהב, כזה שמבריק והופך תמונות למציאות יפה יותר.

כסיף נולד ב-1972 וגדל ברחובות כ”ילד מכון ויצמן” (שם עבדה אימו). בילדותו החל ללמוד מלודיקה אצל אבא שלו ז”ל, ניצול שואה שרצה להיות נגן כינור וביקש להעביר לו את אהבת המוזיקה. כנער לקח חלק בבימת הנוער הרחובותית, ממנה יצאו אקי אבני, איתי שגב, דני רובס ואמנים ידועים אחרים. שם גם העלה את המחזמר הראשון שלו, שהתבסס על המחזה “העתיד טמון בביצים” של יונסקו.

“נשאבתי למוזיקה עד כדי כך שבכיתה י”א הפסקתי ללמוד לשנה, עד שההורים הסכימו לשלוח אותי למגמת המוזיקה של תיכון אלון ברמת השרון”, מספר כסיף לאתר “שווים”. “בתיכון העליתי את המחזמר ‘חוות החיות’. אחר כך התגייסתי לצה”ל. למרות שהתקבלתי ללהקה צבאית, התנדבתי למסלול של לוחמים והפכתי להיות חובש.

“בשירות חוויתי שני אירועים משמעותיים כחובש”, הוא ממשיך לספר, “יוסי שבתאי ז”ל שנהרג בהיתקלות בג’בליה בעזה. אז אני הייתי חובש צעיר. יותר מאוחר הייתי מפקד הכוח הרפואי שהגיע למסוק של אלוף נחמיה תמרי ז”ל. על שני המקרים הקשים האלה אני מספר באופרת הרוק שכתבתי ‘ילד תוף'”.

אחרי השחרור התכוון כסיף ללכת ללמוד רפואה, אבל אז קיבל הצעה מפתיעה. “פנתה אליי הבמאית רויטל איתן והציעה לי לעשות מוזיקה להצגה ‘שעת הילדים'”, הוא משחזר. “נשאבתי לזה וחזרתי למוזיקה. התחלתי לעבוד ב’הבימה’ כנגן מוביל של ההצגה, אחר כך הלכתי ללמוד מוזיקה ב’הד’ ובהמשך ב’רימון’. גרתי בתל אביב. נולד לי בן, אמא שלו בחרה לגור בפרדס חנה, ואני עברתי בעקבותיהם. בהמשך התחתנתי ונולדו לי שתי בנות. הקמתי אולפן הקלטות ביתי והתחלתי לעבוד עם אמנים מהאזור, בהם דורי בן זאב, שהפך למנטור שלי. הוא גם ביים את ‘ילד תוף’, והוא מלווה אותי עד היום”.

מקהלת “קול המלאכים”. צילום: משה גלבר

מתי אתה מבין שיש לך הלם קרב?

“השתחררתי מהצבא, וחצי שנה אחר כך אחי נפצע קשה בתאונת דרכים בהולנד. ישבתי ליד מיטתו שבועיים עד שהוא נפטר. שם התפרצה הפוסט טראומה שלי”.

איך זה בא לידי ביטוי ביום יום שלך?

“אני מוגדר עם פוסט טראומה קלה יחסית. אני נתקף בסיוטים וחלומות שאותם אני מכבה היום בעיקר בעזרת גראס רפואי”.

איך התמודדת עם ההבנה שאתה סובל מהלם קרב?

“בהתחלה לא הייתי מודע לזה בכלל, לא הבנתי מה אני חווה, מה המשמעות של החלומות בלילה, הרגישות ביום, חוסר השינה. רק עשר שנים אחר כך הבנתי. הגיע אליי לאולפן בחור שהכרתי מהלימודים ב’הד’. הוא גילה לי שהוא הלום קרב, הוא גם מוזיקאי. אחרי שדיברנו הבנתי שאני סובל מאותה בעיה. התחלתי את הביורוקרטיה מול המדינה, הבנתי שזה גדול עליי והסתפקתי ברישיון לגראס רפואי. רק עכשיו חזרתי להתקדם בתהליך המשפטי מול המדינה”.

האם המדינה יודעת לטפל בהלומי קרב, או שאתה מרגיש שהופקרת כמו הרבה אחרים?

“זה שכל שנה מתאבדים 25 הלומי קרב מוכיח שהטיפול לא הולם”.

מתי ומאיפה הרעיון לפתוח את “קול המלאכים”?

“זה התחיל מהתקף לב קשה שעברתי. ממש החזירו אותי לחיים. הרגשתי אז שאיבדתי את טעם החיים. באותם ימים בעמותת ‘תסמותק’ הזמינו אותי לנגן להם בעקבות שיר שהקלטתי עם ילדה עם תסמונת דאון. הגעתי יחד עם זוגתי באותם ימים ושותפתי לתחילת הדרך, האמנית דפני עופר, לאירוע של העמותה שהתקיים בחווה של המנכ”לית ומובילת העמותה שירה רונן. הגענו לאירוע שלהם באיחור, התיישבתי מתוסכל על המדרגות והתחלתי לשיר את ‘שלום עליכם מלאכי השלום’. פתאום הקיפו אותי עשרה ילדים מתוקים שהצטרפו וענו ב’צאתכם לשלום…’. באותו רגע חזר הטעם לחיי והבנתי מה אני מתכוון לעשות: להקדיש אותם לילדים האלה. הרגשתי ששמעתי את קול המלאכים”.

מה הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט?

“המרכז נולד מתוך הצורך האישי שלי להעניק לילדים המיוחדים מהניסיון שלי. הבנתי שחשוב שילדים ‘רגילים’ יכירו היכרות עמוקה ילדים עם צרכים מיוחדים. במסגרת המרכז מתקיימים שיעורים וחזרות במהלך השבוע להפקות ופרויקטים של המרכז, כמו המחזמר ‘קול המלאכים – קול הילדים שווים’ – מחזמר לכל המשפחה שכתבתי יחד עם חמוטל בן זאב, על פי הסיפור שלי. המטרה היא לתת את הבמה לילדים עם צרכים מיוחדים בחברה באמצעות כישרון במוזיקה, להקנות להם כלים מיטיבים לחיים, וגם להעביר את המסר שכל הילדים שווים בפני קהל רחב, כדי להילחם בדעות קדומות הנוגעות ליכולות של ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים”.

האם יש משהו משותף בין הלומי קרב לילדים עם תסמונת דאון?

“ודאי. המוזיקה היא שפת תקשורת שמחברת בין כל התדרים, כל האנשים, כל הרגשות – תסמונת דאון, הלם קרב, אוטיזם. מסתבר שהקשר המיוחד ביני לבינם בא מהמקום שגם להם וגם בפוסט טראומה יש נפש רגישה וחשופה כמו בשר בלי עור. העדינות והרגישות גורמות לי להרגיש הזדהות, להרגיש אותם, לעזור להם לנצח”.

ספר קצת על דברים שעשיתם  

“יש את ההישגים הרשמיים ובראשם פרס וראייטי בקטגוריה ‘מוזיקאי פורץ דרך בתחום הבידור והקהילה’. זכינו לכתבה ב’כאן’, הופענו עם לאה שבת, הופענו עם המחזמר ‘כל הילדים שווים’. כיום פועלים במרכז שלנו כ-20 ילדים וכל הזמן משפחות נוספות מבקשות לצרף עוד ילדים. לשם כך אנחנו חייבים תמיכה כספית”.

איך אתם מתקיימים באמת?

“עד עכשיו עשינו את הכל בעצמנו, אני וההורים של הילדים. פרס וראייטי הוא כבוד גדול, אבל אין בצידו תמיכה כספית. כדי שנוכל להמשיך את הפעילות אנחנו זקוקים לתמיכה. אנחנו רוצים למשל להקים אולפן טלוויזיה מקצועי שיאפשר להקליט את ההופעות המשותפות של הילדים”.

כסיף מקבל את פרס “וראייטי”. צילום: רוני רחל כסיף

מה הייתה ההרגשה לזכות בפרס?

“הרגשה מדהימה לקבל הכרה ציבורית. מקווה שנצליח למנף את הכבוד הזה להמשך עשייה ולגדילה”.

מה המטרות מעכשיו הלאה?

“להגדיל את מספר המשתתפים, ילדים שמקבלים הזדמנות להציג את הכישרון שלהם ולקבל תקווה, ביטחון, אושר. ילדים מגיעים אלינו מכל הארץ. אחת הילדות מגיעה פעם בשבוע מקדש ברנע, ההורים מסיעים אותה שלוש שעות לכל כיוון כדי שתוכל לקחת בזה חלק. אנחנו שואפים להגדיל את הפעילות ולשדר גם מרחוק כדי להפיץ את המסר שכל הילדים שווים”.

אני כבר השתכנעתי. איך אפשר לתרום לכם?

“תמיכה חד פעמית או חודשית קבועה בקרן המלגות”.

רוצים לתמוך ב”קול המלאכים”? הקליקו על קרן המלגות >>> https://kolhamalachim.com/

עוד לינקים מעניינים על “קול המלאכים”:

כתבה ב”כאן” על “קול המלאכים”

לְנַצֵּחַ, סרט גמר אולפנת בהרן תשע”ט

סרט וראייטי

כתבה פרס וראייטי

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות