fbpx

האיש שרוצה להביא יצירות של אמנים עם מוגבלות לסלון שלכם

"פינות עיגול", אתר שהקים אלדד שושתרי, צעיר עם שיתוק מוחין, מציג אמנות של יוצרים מיוחדים וגם מוכר אותה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

"פינות עיגול" הוא שמו המעניין של פרויקט חברתי חדש שהקים אלדד שושתרי, צעיר עם שיתוק מוחין. במסגרת הפרויקט הוא מעניק במה לאמנים עם מוגבלויות באתר הנושא שם זה, שם זוכה האמנות שלהם לחשיפה, והם יכולים למכור אותה ולהתפרנס ממנה. כשאני שואלת את שושתרי מה זה אומר "עיגול פינות", הוא עונה כך:  "לעיגול אין פינות. אז אם יש לעיגול פינה, זה אומר שמשהו לא לגמרי בסדר איתו. ועדיין, גם בעיגול עקום יש משהו טוב, אפילו שזה זה לא מובן מאליו". 

אם הבנתי נכון, העיגול הוא משל לאנשים, והפינה למוגבלות שלהם.

"כן", הוא אומר, "אני מנסה לומר שאולי אנחנו אנשים עם בעיות, אבל יש לנו גם כישרונות מדהימים".

שושתרי, בן 31, מתגורר במושב חניאל שבעמק חפר. הוא נולד עם שיתוק מוחין, ובמהלך השנים סבל מקשיים נרחבים. "השיתוק אצלי גורם לאי תפקוד מלא בצד אחד של הגוף שלי", הוא מסביר. "במילים אחרות, המוטוריקה העדינה לא עובדת בצד החלש שלי. בעצם זה אומר שיש לי יד וחצי, ואני צריך להתאמץ בשימוש ותרגול היד החלשה ולוודא שהיא פעילה כיד עזר. לדוגמה, הייתי צריך לחשוב איך לכפתר עם יד אחת, לקשור שרוכים בעיקר עם היד החזקה, ואפילו איך להרים חפצים גדולים בצורה יעילה. כל חיי אני צריך לחשוב איך לעשות דברים".

לדבריו, הבעיה היא לא רק פיזית. "המגבלה שלי גם קוגניטיבית", הוא אומר, "לאורך הילדות ועד היום לא הסתדרתי ביצירת קשרים חברתיים, כי לא הבנתי סימנים חברתיים עקב המגבלה. אנשים דחו אותי כי לא התנהגתי בצורה רגילה".

עם כל המשא הכבד הזה הוא ניסה להתמודד בין השאר בעזרת אהבת האמנות. "החיבור שלי לאמנות החזותית קשור לכמה שזה עזר לי להתחבר לעולם 'הרגיל'. באמצעות 'פינות עיגול' אני יכול להמשיך בתחומים שעניינו אותי הרבה שנים, להיות יזם, וגם להפוך את העולם ליותר מסביר פנים לאנשים כמוני".

 "פינות עיגול" הוא למעשה אתר אינטרנט, שנותן במה ליוצרים עם נכויות ומוגבלויות. באתר מוצגות יצירות אמנות (יפות, כדאי לכם להיכנס ולראות) מעשה ידיהם, והכוונה היא שהיוצרים גם יוכלו להתפרנס מהן.

למה החלטת להרים את הפרויקט?

"התחלתי את 'פינות עיגול' לאחר שניסיתי במשך 10 שנים לעבוד בשוק העבודה. הרגשתי שיש לי יותר יכולת לתרום מאשר לצייד מדפי סופרמרקטים במוצרי מזון, ומשפחתי תמכה בשאיפות הגבוהות שלי. עקב המוגבלות הספציפית שלי גם כמעט לא הייתה לי אפשרות לעמוד בדרישות הפרודוקטיביות של העבודות האלה.

"באמצעות תוכנית ממשלתית קיבלתי עבודה בחברת הביטוח 'הפניקס'", הוא ממשיך. "למרות שזו הייתה נסיעה של שעתיים לכל כיוון, אהבתי את זה. והם אהבו אותי. לתוכנית הייתה תקופת ניסיון של שלושה חודשים. הם האריכו את התקופה הזו פעמיים, בתקווה שאצליח לעבוד יותר מהר. התפקיד שלי היה להפיק פוליסות  ביטוח. אבל בסופו של דבר, בצורה הכי חביבה, הם היו צריכים לשחרר אותי כי פשוט לא הצלחתי לעמוד בקצב".

"גם בעיגול עקום יש יופי". אלדד שושתרי

בשנה שעברה הוא שיתף את הוריו באהבתו הגדולה לאמנות. "עשיתי איתם סדרת שיחות בנושא וקיבלתי מזה השראה. חילחלה אליי ההבנה שיש כנראה אנשים כמוני, שהם למעשה אמנים מוכשרים, שמתקשים להוציא לאור את עבודתם. עשיתי מחקר, נעזרתי במשפחה, ומצאתי שיש גם כישרונות רבים עם מוגבלויות וגם שוק לזה. למדתי שאין כמו מחקר כדי להבין את הדרך קדימה. עם תחילת הסגר הראשון של הקורונה נולד 'פינות עיגול', שבו אני מייצג אמנים עם מוגבלויות ואת העבודות שלהם". 

באיזה סוג של יצירה אתה עוסק?  

"אחד ההיבטים במוגבלות שלי הוא שאני מתקשה ללמוד מקריאה. בילדותי גיליתי שאני יכול ללמוד הרבה מסרטוני אנימציה. זה לא יאומן כמה אמנות ותרבות יש במופעי אנימציה אמריקאיים – מוזיקה קלאסית, התייחסויות להיסטוריה, פילוסופיה. התבוננתי בהם שוב ושוב, וכשהתבגרתי מצאתי את עצמי משתמש במידע ובידע שצברתי. בינתיים, התחלתי ללמוד מוזיקה ולנגן על כלי שהמשכתי איתו לבגרות. אחרי התיכון למדתי קורסים במכללת ההוראה לוינסקי ושיעורים פרטיים בציור. למרות שאהבתי את זה, הבנתי מהר שהכישרון שלי הוא לא כצייר".

האם הנכות מגבילה או שלמדת למנף אותה?

"הנכות בהחלט מגבילה אותי. גם מבחינת משרות, עבודה ודברים שאני אוהב לעשות. למשל, לנגן על כינור או להתאמן בכל אמנות לחימה שמעניינת אותי. גם מבחינה אקדמית, עקב המגבלה שלי אני מבין דברים בצורה איטית. אז לא יכולתי להתקדם עם בגרות מלאה ותארים.

"למרות כל זה, אני עדיין אוהב אמנות לחימה, אז אני מחפש אחת שמתאימה למצב שלי. אני אוהב מוזיקה, אז למדתי לנגן על טובה וטרומבון, שני כלים שאפשרי לנגן בהם עם יד וחצי. ובמקום קידום באקדמיה, גיליתי איך ללמוד בדרכים אלטרנטיביות.

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

"בסוף השנה שעברה, אחרי שהתחלתי את 'פינות עיגול', הבנתי שהמגבלה שלי יכולה גם למנף אותי, למנף אמנים עם מוגבלויות, וגם את הקהילה הרחבה. מפני שיש לי מגבלה יש לי יכולת לחבר בין האמנים עם המוגבלויות והקהילה הרחבה. זה נותן לי המון סיפוק אישי שלמרות המגבלות שלי, אני יכול לתרום לקהילה".

מהו אתה יכול לספר על "פינות עיגול"?

"'פינות עיגול' תומך ועוזר לאמנים עם מוגבלויות להשיג נראות רחבה יותר ולהתפרנס ממכירת אמנותם. המטרה היא ליצור קהילה המייצרת מודעות לאמנות של אנשים עם מוגבלות ומסייעת לאמנים להשיג את ההכרה המגיעה להם. ההבדלים בינינו לא צריכים להרחיק אותנו, והאינטרסים המשותפים שלנו יכולים לקרב אותנו זה לזה.

"הקהילה שלנו היא מקום בו אנשים עם ובלי מוגבלות יכולים להיפגש ולהרגיש בבית. באמצעות האמנות שלנו, אירועי האמנות והפעילויות שלנו, לחברי הקהילה יש הזדמנויות להתכנס ולקיים אינטראקציה באופן מקוון ואישי. אחד הדברים המרגשים שקורים ב'פינות עיגול' הוא שאנשים עם אתגרים שונים, חוויות שונות, אך מודעות משותפת, יוצרים קהילה משותפת. אנו פורצים את הרעיון שמצבנו שונה ואיננו קשורים זה לזה, ופועלים יחד, אנשים עם יכולות ומוגבלויות".

איך המשפחה מסייעת?

"כולם במשפחה תורמים ל'פינות עיגול', כל אחד בצורה אחרת. אנחנו משפחה שעוזרת אחד לשני להצליח במטרות שלו. אני השני מבין חמישה אחים. אחי הגדול תמיד היה שם בשבילי. מכיוון שהוא מתכנת, הוא עזר עם האתר. אחותי הצעירה ביותר סיימה את הצבא ממש לפני הקורונה, והיא לומדת עיצוב. אז בעזרת אחי היא עשתה את האתר של 'פינות עיגול'. אחותי האחרת לומדת משפטים באוניברסיטה, אז היא עזרה לי לכתוב את ההסכם עם האמנים. אחותי האחרת הייתה מאוד מועילה כשהייתי צריך להרכיב את המצגות הראשונות לקונים. ואמי, המנהלת ארגון מדיניות סין-ישראלי, עזרה לי לאורך כל הדרך. היא שם כשאני צריך אותה בכל מה שעולה. זו משפחה תומכת. אנחנו תמיד שם אחד בשביל השני".

עם מי אתם עושים שיתופי פעולה?

 "אנו עובדים על פרויקטים עם קבוצה של אמנים של אמנות רחוב, ארגון אמנים למען ישראל, עמותה בארה"ב, ארטורה, מרכז אמנות בעמק חפר, עמותת בית היוצר ברעננה, וכמובן אמנים מוכשרים עם מוגבלויות. כן, וגם כל מיני מתנדבים מקצועיים".

מה המטרה שלך?

"המטרות שלנו הן לתת לאמנים חשיפה והכרה בכישרון, למכור את העבודות שלהם כדי שיוכלו להתפרנס, ולבנות קהילת תומכת עבורם. כל אחת מהמטרות האלה נועדו לעזור ולשפר את הביטחון העצמי של האמנים עם המוגבלות ולעוזר להם להרגיש חלק מהציבור 'הרגיל'. הרבה אנשים עם מוגבלויות מרגישים נחותים, חשים שלא שמים לב אליהם, עד כדי כך שהם מרגישים בלתי נראים. כשהאמנים האלה מוכרים יצירת אמנות, או כשהעבודה שלהם מוצגת בתערוכה, הם מדברים על זה שהם מרגישים שרואים אותם".

יש כבר סיפורי הצלחה בקרב נכים יוצרים?

"אנחנו מקבלים אלפי תגובות תומכות בעמוד הפייסבוק שלנו. אמנים עם מוגבלות פונים אלינו, קיבלנו כבר הזמנה להדפסות של מהדורות מיוחדות מארה"ב. גם ישראלים מזמינים. אפילו אלטשולר שחם רכשו שתי עבודות".

אתה חושב שאולי היצירה יותר עמוקה אצל אמנים עם מוגבלויות, בגלל החיים המורכבים?

"אין קשר בין המגבלה שלהם לרמה של העבודה. העבודה טובה כי הם פשוט כישרוניים. זה אחד המסרים שאנחנו מנסים להעביר. שיש אמנים שהם באותה רמה של אמנים בלי מוגבלות. אף אחד לא יסתכל על יצירת אמנות ב'פינות עיגול' ויחשוב – זה בן אדם נכה".

אתר "פינות עיגול" >>> http://pinotigul.com/he/home-he/

דף הפייסבוק של "פינות עיגול" >>>  https://www.facebook.com/circlecorner2020/

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

רותי זוארץ

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״