בניגוד לחוק: בגני חינוך מיוחד לא מקבלים טיפולים נדרשים

הערכה: מדובר באלפי ילדים. אמא: "הילד שלי מקבל 5 שעות טיפול במקום 14". משרד הבריאות: "יש מחסור במטפלים"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

שרונה שליו, אם לתאומים בני 3 וחצי מגן יבנה, כועסת. התאומים שלה לומדים בגן חינוך מיוחד של אלו"ט במועצה, וכמו בכל גן כזה זכאים ל-14 שעות טיפול מדי חודש, הכוללות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת. אלא שהמציאות מתחילת השנה מאוד רחוקה מכך.

"זה ממש מחדל", היא אומרת ל"שווים". "בהתחלה חשבתי שזה רק אצלנו בגן, אבל לאחרונה התברר לי שזה קורה בעוד גנים רבים בארץ. התחברנו יחד קבוצה גדולה של הורים, ואנחנו מתכוונים להילחם כדי שהילדים שלנו יקבלו את מה שמגיע להם. זה לא הגיוני שהגנים מקבלים כספים רבים שמיועדים לטיפולים, והילדים לא מקבלים אותם".

בפועל, היא מספרת, אפשר לספור את שעות הטיפול החודשיות על יד אחת. "מתוך 14 שעות הילדים מקבלים בקושי 5. במקום קרוב ל-4 שעות עם קלינאית תקשורת, הם מקבלים שעה אחת בלבד. אותו דבר בערך עם מרפאה בעיסוק. זה לא מענה ראוי. הילדים שלנו לא מתקדמים ולא מטופלים".

שרונה שליו

בהיעדר טיפול מספק בגנים פונים ההורים לקופות החולים, כדי שהילדים יקבלו את הטיפולים שלהם הם זקוקים בשעות אחר הצהריים. "הבעיה היא שזה בלתי אפשרי, כי אנחנו מקבלים כביכול סל טיפולים בגן", אומרת שליו, "אין דבר כזה כפל מימון. מי שנפגע בינתיים זה הילדים וההורים שנדפקים מכל הכיוונים. הילדים שלנו סובלים מרגרסיה מטורפת".

בעיה של אלפי ילדים

כאמור, שליו לא לבד עם זה, ולפי הערכות ישנם אלפי הורים שילדיהם לא מקבלים את הטיפולים שהם זכאים להם בגני החינוך המיוחד. בימים האחרונים העלה ח"כ מתן כהנא ממפלגת ימינה שאילתא בעניין בכנסת וביקש את התייחסותם של משרדי הבריאות והחינוך, האחראים לנושא.

ח"כ מתן כהנא

אחת הסיבות למחדל, אומר כהנא, זה המחסור במטפלים פרא רפואיים בישראל. בשנת 2018 התייחס גם מבקר המדינה לבעיה, וקבע שישנם ליקויים חמורים בגיוס כוח האדם המדובר, וכתוצאה מכך נוצרים חסמים משמעותיים בקבלת טיפולים בתחום. "משרד הבריאות לא קבע תקנים למספר העובדים הפרא רפואיים הנדרשים בארץ", כתב המבקר בדוח שלו, "על פי מקצועותיהם (פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק), המגזרים השונים ואזורי הארץ. המשרד לא קבע לגבי העובדים הפרא רפואיים מה הצרכים הצפויים לשנים הבאות, ואין לו מדיניות אסטרטגית ותפעולית בנוגע להעסקת קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק".  

בשנתיים שחלפו, כך מתברר, לא נעשה מספיק לתיקון המצב. "חוק חינוך מיוחד", לפיו כל ילד בגן חינוך מיוחד זכאי לקבל 14 שעות טיפול שבועיות, אשר כוללות מרפאה בעיסוק, עובדת סוציאלית, פסיכיאטר, קלינאית תקשורת ומנתחת התנהגות, נותר בשלב זה בגדר המלצה בלבד.

הפלונטר: אם יש סל טיפולים בגן, אין טיפולים אחר הצהריים

מכיוון שהארגונים שמפעילים את גני החינוך המיוחד, בהם אלו"ט, מתקשים לגייס מטפלים, מופנים ההורים, כאמור, לקבלת טיפולים בקופות החולים. לצערם, קופות החולים מחזירות אותם חזרה למפעילי הגנים, בטענה שהחוק לא מאפשר לקבל החזר על טיפולים כאשר יש סל טיפולים בגן, וכך נוצר פלונטר. הברירה היחידה שנשארת להורים היא לשלם אלפי שקלים בשנה על טיפולים פרטיים, כדי שילדיהם ימשיכו להתקדם ושהתפתחותם לא תיעצר. הדבר הזה קורה ביישובים רבים בישראל, ובהם גן יבנה, רחובות, רמת השרון, ראשון לציון ועוד.

"בלשכתי התקבלו דיווחים מעשרות הורים, לפיהם את שעות הטיפול הנוספות שמגיעות לילדים פיזרו בין סייעות ללא הכשרה לחינוך מיוחד, שממלאות את השעות הפרטניות בטיפולים קבוצתיים", אמר ח"כ כהנא מעל דוכן הכנסת. "וזה עוד במקרה הטוב, שכן רוב ההורים דיווחו כי לא מבוצע כלום. יש לזכור שהנהלות הגנים דורשות מההורים מדי שנה תוספת של אלפי שקלים, בנוסף לתקצוב שהגן מקבל מהמדינה עבור ילדי החינוך המיוחד… בסוף נוצר מצב שרשתות החינוך אשר מפעילות את גני החינוך המיוחד מעבירות את האחריות בנושא למשרד החינוך, והוא מעביר את האחריות למשרד הבריאות, ולהיפך. אנחנו מבקשים לטפל בנושא בדחיפות הראויה".

שליו מצטרפת לטענות של כהנא. "נשארו 9 שעות חודשיות ללא טיפולים? הפתרון להשלמת השעות הוא סייעות רגילות מהרשויות השונות. מגלמים את שעות הטיפול שלנו עם סייעות לא מוסמכות. אין להן שום רקע בחינוך מיוחד או הכשרה, הן פשוט עושות סוג של בייביסיטר על הילדים שלנו. למעשה, הן עוברות הכשרה על חשבוננו".

"הבן שלי חייב לקבל את הטיפולים"

בת אל, אם לילד בן 3 וחצי על הרצף האוטיסטי, מדגישה את המחסור הגדול בקלינאיות תקשורת. "אנחנו אמורים לקבל את מלוא השעות, אבל למפעילי הגן אין כוח אדם", היא אומרת. "כנראה בגלל שקלינאית פרטית לוקחת 300 שקל לשעה, וכאן במסגרות השונות הן ירוויחו הרבה פחות, ולכן הן לא רוצות להגיע. זה לפחות מה שאומרים לנו. מבחינתי, זה לא משנה. הבן שלי חייב לקבל את הטיפולים, ולא מעניין אותי התשובות שלהם. הם הובילו אותנו לשלם אלפי שקלים בשנה על טיפולים פרטיים, כי אני לא אעצור את ההתפתחות של הילד שלי".   

"אנחנו משלמים באופן פרטי על טיפולים כי אין לנו מענה בגן שלנו או בקופת החולים, שזורקת את האחריות על משרד הבריאות", אומרת אנסטסיה קרפנקו, אמא לילד בן שנה וחצי שלומד בגן חינוך מיוחד ברחובות. "בפועל, כל טיפול עולה לנו 300 שקל. יש הרבה הורים שאין להם את הכוח להילחם ומקבלים את רוע הגזירה. יש אימהות שאפילו נכנסות לדיכאון מהמצב הזה. אנחנו החלטנו לצאת למלחמה עבור ילדינו".

שעה עם קלינאית תקשורת במקום כמעט ארבע

בשיחה עם "שווים" סיפר גורם באלו"ט שבעמותה זיהו את הבעיה של מחסור בכוח אדם פרא רפואי כבר לפני עשור. לדבריו, הם החלו לפעול מול משרדי הממשלה כדי להכריז על מקצועות אלה כמקצועות במצוקה ולפתוח חוגים נוספים באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת אנשי מקצוע שיוכלו לטפל בילדים, אך הצעות אלה לא יצאו אל הפועל והמצב טרם טופל.  

מאלו"ט (האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם) נמסר בתגובה: "אלו"ט היא עמותת הורים הפועלת לקידום ילדים ובוגרים על רצף האוטיזם. בגני התקשורת של העמותה עובדים מידי יום צוותים מסורים שעושים הכל על מנת לקדם את הילדים הלומדים בהם ברמה הטיפולית והחינוכית. אכן, בחלק מהגנים בהם מפעילה אלו"ט את הטב"מ (טיפול בריאותי מקדם), כמו ברמת השרון, חסרות קלינאיות תקשורת. זוהי תוצאה של חוסר היערכות של משרדי הבריאות והחינוך לטיפול בגידול החד במאובחנים על הרצף האוטיסטי.

"יתרה מכך, מבקר המדינה, בדו"ח ביקורת חריף משנת 2018, בדק את הנושא וקרא לטיפול מיידי במחדל הנ"ל. הנושא לצערנו הרב טרם טופל כראוי, ואלו"ט ממשיכה ופועלת בכל האמצעים שבידיה על מנת לקדמו. במצב הקיים ובהיעדר אנשי טיפול פרא רפואי בגנים, אנו קוראים למשרד הבריאות להנחות את קופות החולים לאפשר טיפולים משלימים בקהילה לילדי הגיל הרך, ובכך למצות את חלון ההזדמנויות הנוירולוגי לקידום ומימוש פוטנציאל הילדים".

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדובר בשירות שמשרד הבריאות אחראי עליו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

1.  ילדים שאובחנו עם אוטיזם זכאים לסל טיפולים מקדם הנקרא "טיפול בריאותי מקדם" (להלן טב"מ). הסל ניתן במעונות היום השיקומיים הייעודיים לאוטיזם, גני תקשורת במשרד החינוך, ובמספר תוכניות חוץ גניות.  הטב"מ הוא סל של 14 שעות שבועיות, שמורכבות מ-10.5 שעות ישירות ו-3.5 שעות עקיפות. משרד הבריאות פירסם "אמות מידה לטיפול בריאותי מקדם" בשנת 2013, ופועל על פי אמות מידה אלו. 

כפי שמופיע באמות המידה, שיטת טיפול מרכזית ומוכחת מחקרית בטיפול בילדים עם אוטיזם היא טיפול התנהגותי הנקרא ABA (Applied Behavioral Analysis).  בשיטה זו מנתח התנהגות מוכר מוביל תכנית התנהגותית שתפורה לצרכים של הילד, על פי ממצאי הערכות ואבחונים שעושים בתחילת השנה. מנתח ההתנהגות צופה בילד, מקבל מידע מקשת המטפלים בילד, כולל הצוות החינוכי, ובונה יחד איתם את המטרות הטיפוליות.  מי שמיישם בפועל את התוכנית ומשקיע את השעות הרבות מול הילד אלו בנות שירות לאומי או סייעות, הנקראות "מטפלות ABA". סייעות ובנות שירות אלו מקבלות הדרכות קבועות וגם מקבלות הכשרה כבר מתחילת השנה.  הכשרה והדרכה זו מספיקות כדי לקדם את הילד, כפי שהוכח על ידי מחקרים רבים שנעשו על שיטת טיפול זו.  תועלת נוספת של צורת עבודה זו היא שנקבע יחס המרה על עבודת הסייעות, כך שכל שעת טיפול שמגיעה לילד על ידי אשת מקצוע, מומרת לשעתיים עד שעתיים וחצי של שעות פרונטליות בטיפול מול הילד. שעות רבות אלו הן קריטיות לקדם את הילדים ברצף האוטיזם שזקוקים להמון חזרות וחיזוקים התנהגותיים כדי להפנים את ההתנהגות הרצויה בכל התחומים ההתפתחותיים שמעוכבים, וזה מושג על ידי עבודת הסייעות/בנות שירות לאומי.

2. מטפלות ABA בדרך כלל עובדות באופן פרטני, אחד על אחד עם כל ילד, אם כי לפעמים על פי התוכנית הטיפולית שקבע מנתח ההתנהגות, הן יכולות לעבוד גם עם זוג ילדים. 

3.  בזמן החלת חוק הזכאות לסל הטב"מ, נקבע שיש השתתפות הורים בעלות הטב"מ.  ההשתתפות עומדת כיום על סך של 693 שקל לחודש. בהתחשב בכך שילדם מקבל 10.5 שעות טיפול שבועיות, וכך יוצא שמדובר על כ-60 שעות בחודש, הרי שעלות להורה של כל שעת טיפול היא רק כ-15 שקל לשעה! 

4. כידוע, יש מחסור במטפלים ממקצועות הבריאות במגזר הציבורי, ומשרד ראש הממשלה כינס ועדה בין משרדית לדון בפתרונות ארוכי טווח בנושא. עד למציאת פתרון, אכן יש מסגרות שחסרים בהן מטפלים, ואף יש גני תקשורת שכלל לא נפתח בהם טב"מ, בגלל קושי של העמותות/ספקים למצוא כוח אדם מקצועי לאייש את המשרות.  

על פי הוראות סעיף 20 (א) (7) לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ילד שמקבל את הטב"מ, גם אם חסרים שעות או סוג מסוים של טיפול, איננו זכאי לקבל את שעות הטיפול מקופת החולים במקביל. היינו, אין כפל זכאויות גם אם חסרות שעות. 

יש לציין שמשרד הבריאות החליט לקדם תיקון של החקיקה, כך שבמצבים של חוסר במטפלים ממקצועות החובה יוכלו ההורים לקבל את הטיפולים בקופה, אך זה כמובן תהליך שייקח זמן.  

העמותות קיבלו הנחיה שלא להפנות הורים לקופות החולים, אלא רק לתת אישור על פי בקשת הורים, בו מצוין שהילד מקבל טב"מ, אך חסר מקצוע כזה או אחר. זאת זכות ההורים לקבל אישור כזה אם הם מבקשים. לפעמים, האישור רלוונטי להם לצורך קבלת טפולים במסגרת הביטוח המשלים. 

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״