מה שביקשתי סך הכל זה לקבל בדיקה סרולוגית. בדיקת דם פשוטה שמראה האם יש לך נוגדנים לקורונה בגוף. אם נמצא שחלית בעבר והחלמת, זה יכול לפטור אותך מבידוד, ובעיקר נותן לך את המידע שחלית בקורונה ואת נחשבת ל"מחלימה", ובכך יכולה לחשב את צעדייך טוב יותר. בחיי, לא בשביל לחגוג במסיבת סילבסטר בסגר מדומה, אלא בסך הכל כדי לחשב את הפעולות החיוניות בשגרת חייך, בפרט אם את אישה עם מוגבלות.
בחודש האחרון כולם באופוריה. יש חיסונים! כל הכבוד לכולם ולקופות החולים ולראש הממשלה. אחרי שפירגנו, ובצדק, צריך לומר עוד משהו על התנהלות קופות החולים. האטימות, לפחות מבחינתי האישית, נותרה אותה אטימות. קהות החושים לצרכים של אנשים עם צרכים אחרים, שוב, מבחינתי, אותה קהות חושים.
אז אופטימית מתמיד (יש חיסונים!) צילצלתי למרפאה השכונתית וביקשתי בדיקה סרולוגית, שתוכל לסייע לי בהמשך תקופת הקורונה. מכיוון שאני צעירה (יחסית), ייקח עוד זמן עד שאזכה לחיסונים הגואלים. למחרת חזר אליי רופא המשפחה לבירור בקשתי. על אף הטייטל, אנחנו לא משפחה. לא מכירים, ולא נראה לי שפגשתי אותו אי פעם.
הסברתי שאני לקויית ראייה, ומתוקף כך אני מתניידת אך ורק בתחבורה ציבורית. כלומר, בכל יציאה שלי מהבית עליי לבלות זמן ממושך בחברת 30-40 אנשים לא גרעיניים במיוחד. וכמו שאומרים בטלוויזיה כל היום, נתוני התחלואה מרקיעים שחקים וישנן הגבלות של עד 10 אנשים במקום פתוח ו-5 במקום סגור עם אוורור.
אוטובוס, רק שתדעו, זה מקום די סגור ובלי חלונות שאפשר לפתוח, ולרוב הנוסעים בו מאוד דחוף לדבר בטלפון או עם החברים שאיתם עלו בתחנה. הסברתי לרופא שאני נמנעת גם מפעילויות חיוניות לבריאותי, כולל נסיעה לבדיקת עיניים בירושלים, שאני דוחה כבר שנה מחודש לחודש.
בשלב זה החל דיון בטון השמור למתנשאים, כשהרופא חושב משום מה שאנחנו בשיעור פילוסופיה. הוא הסביר שיש קריטריונים לקבל את הבדיקה (לא הציג מה הם), וגם אמר שאין שום משמעות לתוצאותיה – כלומר, לא משנה אם יש או אין נוגדנים (לתשומת לב פייזר). בנוסף, הוא הציג לי שאלה בלוגיקה למתקדמים: אם אני מעוניינת לבדוק אם חליתי בעבר, ואיזה קטע שלא ידעתי (א-סימפטומטים, איפה אתם?), אז מדוע אני חוששת מפני הקורונה ולא יוצאת לענייניי החשובים מחוץ לבית?
לאחר השיחה המתסכלת ונטולת ההפניה לבדיקת הדם, התקשרתי לפניות הציבור במחוז בו אני גרה. כשזכיתי למענה (עמדתי בכל המהמורות ולא ויתרתי) הסברתי את הדברים. גם הנציגה, שאיננה רופאה, התווכחה איתי ושאלה 'אז מדוע לא עושים בדיקות סרולוגיות לכל הציבור לפני שמחסנים אותם?' עניתי שזה רעיון לא רע ויכול אולי לפתור את מצוקת מנות החיסון, אבל אני הרי לא מקבלת את ההחלטות.
אז בסופו של יום, מי זכאי לקבל את הבדיקה? אינני יודעת. לדברי גברת פניות הציבור, זהו תפקידו של הרופא להחליט אם לאשר או לא. על סמך מה? אולי זה תלוי בכמה ידוען אתה וכמה יחסי ציבור אתה עושה לטובת הקופה. ואני שואלת, למה לקופות אין למשל קריטריון שמחריג אנשים עם מוגבלות? שמתייחס לצרכים הייחודיים שלהם? ולא, אני לא מתכוונת לקריטריון של משרד הבריאות שמגדיר את מי מנשימים אחרונים בתור בזמן מגיפה.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
למה בכלל כשאני מבקשת בקשה חריגה הנוגעת אליי ולפגיעה הספציפית שנגרמת לי, אני נשאלת מה עושה כלל הציבור? ובכן, לרובו של הציבור יש רכב, בו הם יכולים לנסוע בפרטיות, בנוחות ובבטיחות להיכן שהם רוצים. לקניות, לחברים, גם אם יש סגר, למסיבות מחתרתיות, גם אם יש סגר וכן, גם לרופא עיניים בירושלים, כמובן אם הם רשאים לנהוג.
אז בחיאת, אולי תלמדו שם בקופות שיש אנשים שיש להם צרכים שונים משלכם? שמה שעובד בשביל כולם לא תמיד יכול לעבוד גם בשבילם? אולי תפתחו קצת את הראש ואת הלב, מרמת נציגת השירות ועד לרופא המלומד? עליי, לא יקרה לכם כלום, גם הקופה לא תתמוטט. בינתיים, אני נרשמת לעונה הבאה של "האח הגדול", זה כבר יבטיח לי בדיקה במגיפה הבאה.
