בישראל, כמו בעולם, מתקיים תת-ייצוג של אנשים עם מוגבלות בפוליטיקה. דבר זה עשוי לנבוע מכמה גורמים, ובהם חשש שהבוחרים עשויים לתפוס מועמד פוליטי עם מוגבלות באופן סטריאוטיפי כחלש או פגיע יותר. אלא שמחקר בריטי חדש, שפורסם ב-Frontiers in Political Science, דווקא מצא כי מצביעים נוטים לתפוס מועמדים פוליטיים עם מוגבלות כבעלי יכולת, כנים ואכפתיים יותר.
כדי ליצור רושם על אחרים, ובהיעדר מוטיבציה ומשאבים לחפור מתחת לפני השטח, בני אדם נוטים להשתמש בסטריאוטיפים של קבוצות חברתיות כבסיס למידע. אנו עושים זאת גם בהקשר הפוליטי. "סטריאוטיפים יכולים לשמש קיצורי דרך למידע", אומרת ד"ר סטפני רהר מאוניברסיטת סטרטקלייד בגלגזו, סקוטלנד, שערכה את המחקר. "להיות מודע לאופן שבו סטריאוטיפים והנחות יכולים להשפיע על אמונותיו של האדם עשוי לעזור לבוחרים לקבל החלטות מכוונות יותר".
רהר מתארת שני סוגים של סטריאוטיפים שעשויים להשפיע על תפיסת הבוחרים לגבי מועמדים עם מוגבלות: סטריאוטיפים תכונתיים וסטריאוטיפים אודות יכולת ואמונות פוליטיות של מועמדים. סטריאוטיפים של תכונות פועלים אם הבוחרים תופסים מועמדים עם מוגבלות כחלשים או פגיעים יותר, אך גם כאמיצים או מעוררי השראה. סטריאוטיפים של מסוגלות ואמונות פועלים אם המצביעים עשויים לתפוס מועמדים עם מוגבלות כעסוקים יותר בבריאות ובזכויות מיעוט, ופחות עוסקים בענייני ביטחון, למשל.
כדי לחקור את תפיסת הבוחרים לגבי מועמדים עם מוגבלות, סקרה רהר 1,500 משתתפים בריטים. בסקר המקוון הוצגו למשתתפים תיאורים של שני מועמדים פיקטיביים, והם התבקשו להעריך אותם בכמה מימדים. התיאורים נתנו מידע רקע על המועמדים: מין, גיל, רקע אתני, מקצוע, שנות פעילות פוליטית וניסיון קודם בתפקיד הנבחר. בנוגע למועמד אחד לא הזכירו שום נכות, ולגבי השני בחרו אחת משלוש מוגבלויות נבחרות: שיתוק מתחת למותניים, עיוורון או חירשות.
אחרי ניתוח התוצאות הגיעו החוקרים למסקנה כי בסך הכל המצביעים לא מיישמים סטריאוטיפים של תכונות שליליות, כגון חוסר יכולת וחולשה, כאשר הם מעריכים מועמדים עם מוגבלות. הבוחרים דווקא תופסים אותם כאכפתיים יותר, עם הבדל של בין 4% ל -6% ממועמדים שאינם נכים, ויותר כנים, עם הבדל ל בין 3% ל-5%.
הממצאים מצביעים גם על כך שההשפעות של סטריאוטיפים מסוג מסוגלות ואמונות גדולות מהשפעות של סטריאוטיפים תכונתיים. באופן ספציפי, הבוחרים תופסים מועמדים עם מוגבלות כעסוקים יותר בזכויות מיעוטים, בריאות ורווחה חברתית, עם הבדל של בין 4% ל -12% ממועמדים ללא נכות. מעניין שמועמדים עם מוגבלות נתפסו כשמאלנים יותר, עם הבדל של בין 3% ל -5%.
"המחקר מציע כי המצביעים רואים באנשים עם מוגבלות כבעלי מסוגלות גבוהה למלא את משימותיהם כנבחרים", אומרת רהר. "למעשה, נראה כי חוויית הנכות נתפסת אפילו כנכס בחלק מתחומי המדיניות, כולל ביטוח לאומי ובריאות".
לדברי רהר, "הממצא כי המצביעים אינם תופסים מועמדים עם מוגבלות ככשירים פחות מאשר מועמדים שאינם מוגבלים הוא חיוני מאוד עבור ממשלות ומפלגות פוליטיות, כמו גם לפוליטיקאים שאפתנים עם מוגבלות".
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
אז עולה השאלה אם המצביעים אינם תומכים פחות במועמדים מכיוון שיש להם מוגבלות, מה מונע מהם להגיע לעמדות כוח פוליטיות? רהר מעריכה שכאןנכנסים לתמונה גורמים כמו חוסר נגישות, חוסר בתמיכה כספית להתאמות סבירות, ואולי גם היסוס במפלגות למנות אנשים עם מוגבלות כמועמדים".
בכל מקרה, אם אתם ישראלים עם מוגבלות שחולמים להיכנס לחיים הפוליטיים אך חוששים, אולי כדאי שתיקחו בחשבון את המחקר הזה.
