fbpx

"אני מתחייב שנשווה את קצבאות הנכות לשכר המינימום ונבטל את חוק לרון"

כך הבטיח ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד בפאנל הפוליטי של "נגישות ישראל" ו"שווים" שנערך הערב

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

"יש עתיד מתחייבת להעלות את קצבאות הנכות לגובה שכר מינימום ולבטל את חוק לרון" – כך אמר הערב חבר הכנסת של המפלגה יוראי להב הרצנו במהלך פאנל פוליטי של "נגישות ישראל" ואתר "שווים", בהשתתפות נציגים מהמפלגות המתמודדות לכנסת ה-24.

בפאנל, שהתקיים בזום, צפו כ-300 אנשים, והוא שודר גם בפייסבוק לייב בדפים של "נגישות ישראל" ו"שווים". מי השתתף? שירלי פינטו, מקום 9 ברשימת ימינה ואישה חירשת בעצמה, ח"כ לשעבר מוסי רז, מקום 6 ברשימת מרצ, ח"כ משה אבוטבול מש"ס, מאיה נורי שקד, מקום 14 במפלגת העבודה, ח"כ להב הרצנו מיש עתיד, רחל צינקין, מקום 7 בציונות הדתית, ויהודית אוליאל, מקום 12 בכחול לבן. מנחי הערב היו יובל וגנר, יו"ר ומייסד "נגישות ישראל", ואביחי חיים ואורן גנור, כתבי "שווים". יש לציין כי כל המפלגות קיבלו הזמנות להגיע לאירוע.

על מה הם דיברו? פינטו בחרה לתת מקום נרחב לקשיים של אנשים לקויי שמיעה. "אני חירשת בעצמי, זה משהו שאני בו מגיל אפס", אמרה. "עד היום הייתה מעט מאוד התייחסות לנושא הזה, וזה צריך להשתנות. צריך לחוקק את חוק שפת הסימנים ולהנגיש את מערכת הבריאות לחירשים. היום, כשאדם חירש מגיע לבית חולים, הוא לא מבין את הרופא, והרופא לא מבין אותו. אותה בעיה גם כשלקויי שמיעה רוצים לצרוך תרבות – תיאטרון, קולנוע וכו'".

כשוגנר שאל אותה מה היא הולכת לעשות בכנסת, שהוא בשורה לכלל האנשים עם מוגבלות, ענתה פינטו: "שני דברים – לסיים את תקנות הנגישות בתחבורה הציבורית, שהיא לצערנו לא נגישה, וכנ"ל לגבי מערכת הבריאות הציבורית. דבר נוסף, שהוא אולי הכי חשוב, זה ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. האנשים האלה יכולים להוות תועלת עצומה לכלכלה, ולממש את היכולות שלהם עצמם".

את מוסי רז ראיין אורן גנור, הפרשן הפוליטי (העיוור) של "שווים". גנור תהה כיצד אין למרצ שום נציג עם מוגבלות במקום ריאלי ברשימה. "האם מרצ, הבית של ח"כ לשעבר אילן גילאון (נכה בכיסא גלגלים), שהייתה מזוהה תמיד עם אנשים עם מוגבלויות, ויתרה עלינו?" שאל. רז ענה שמבחינתו "ייצוג ללהט"בים, נשים וערבים זה בדיוק כמו אנשים עם מוגבלות. אנחנו מפלגה קטנה, ותמיד היה ייצוג לאנשים עם מוגבלות. הפעם לא יהיה אדם עם מוגבלות כי אנחנו קטנים מדי. למרות זאת, אנחנו מקפידים לייצג מיעוטים מקופחים, כמו אנשים עם מוגבלות".

הפאנל הפוליטי של "נגישות ישראל" ו"שווים"

גנור התעקש: "גילאון היה אחלה דוגמה לזה שאנשים עם מוגבלות מייצגים את עצמם, אז עכשיו זה לא מתאים?" רז ענה: "עכשיו אנחנו מפלגה של ארבעה חברי כנסת, ואנחנו לא יכולים להכיל נציגים של כולם. מה לעשות, אנחנו קטנים".  

גנור: חרתם על דגלכם את האדם במרכז. מה החזון שלך לחברה משותפת של אנשים עם וללא מוגבלות?

רז: "החזון שלי הוא לשוויון מלא בין כולם, זה יותר רחב מאנשים עם מוגבלות. הבנה של שוויון הולכת ומתפתחת עם השנים. כשהציעו את חוק מגילת העצמאות כמעט כל המפלגות הצביעו נגד. אנחנו הצבענו בעד. אדם נכה בלי הנגשה של מעלית בבניין זה לא שוויון. ברור שהדבר הזה מחייב המון מאמץ. נושא הנגישות התפתח מאוד, ורק כשמתקדמים רואים מה צריך עוד".

גנור: אתה בעד הנגשת מערת המכפלה לנכים?

רז: "כן".

הדובר הבא היה ח"כ משה אבוטבול מש"ס. כשנשאל מדוע המפלגה חילקה תלושי מזון בעיקר למשפחות מרובות ילדים, והרבה פחות לאנשים נזקקים עם מוגבלות, ענה אבוטבול שגם אנשים עם מוגבלות ייהנו מזה. "קנה המידה לתלושים היה זכאות בארונה, וזה כולל גם אנשים עם מוגבלות. כשהייתי ראש עיריית בית שמש היינו נותנים גם להם הנחה בארנונה. אני מאמין שגם החברים עם המוגבלות ייהנו מזה, כי הפרמטרים דומים".

גנור: למה אף אדם עם מוגבלות לא יכול להיות חבר ברשימת ש"ס?

אבוטבול: "לא עלתה מעולם שאלה כזו. אם היה אדם עם מוגבלות שהיה משקף את דעתנו בנושאים תורניים, הוא היה יכול להיות מועמד לכנסת גם אם הוא עם מוגבלות".

וגנר: ח"כ אבוטבול, למה בתי כנסת במדינת ישראל אינם נגישים?

אבוטבול: "אני הגשתי הצעת חוק שעירייה שנותנת מבני ציבור תצטרך לממן את הנגישות באותו מקום".

מאיה נורי שקד ייצגה בפאנל את מפלגת העבודה. היא אמנם לא במקום ריאלי, אבל לדבריה נושא הנגישות נמצא בראש מעייניה. "מדינת ישראל צריכה לקדם את הנושא ולהקצות תקציבים. התחבורה הציבורית היא קטסטרופה. דבר ראשון צריך לחשוב איך הופכים אותה לנגישה לחלוטין".

המרואיין הבא היה ח"כ להב הרצנו מיש עתיד, שדיבר עם אביחי חיים על הצורך לקדם חקיקה קונקרטית עבור אנשים עם מוגבלות. לדבריו, "המפלגה מתחייבת להעביר חוק שישווה את קצבאות הנכות לשכר המינימום, וכן לבטל את חוק לרון". מדובר בחוק שקובע כי אדם עם קצבת נכות שיוצא לעבודה, קצבתו תקוזז בהתאם לגובה השכר שהוא מרוויח.

עוד הבטיח להב הרצנו כי יש עתיד תבטל את החוק הקובע כי אדם נכה המגיע לגיל פרישה מעבודה צריך להחליט איזו קצבה הוא מקבל – קצבת נכות או קצבת זקנה. במילים אחרות, אין כפל קצבאות. "אני לא מבין", הוא אמר, "כשנכה מגיע לגיל 67 הוא מפסיק להיות נכה? להיפך, הנכות שלו עשויה להיות קשה יותר. יש לי דוד בדיוק במצב הזה".

ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד

הרצנו שיתף בקצרה גם בסיפור האישי שלו. כשהיה רק בן שנתיים וחצי לקה באירוע מוחי: "התחלתי תהליך טיפולי ארוך והצלחתי לחזור לתפקוד מלא", הוא מספר. "כשגדלתי התעקשתי להתנדב לצה"ל ולהיות כמו כולם. התנדבתי פי ארבעה זמן ממה שאמורים לשרת. סיימתי את בה"ד 1 כחניך מופת פלוגתי. אין מה לעשות, זה חלק מהחיבור שלי לנושא".

את יהודית אוליאל מכחול לבן שאל אביחי חיים איך זה שיו"ר המפלגה בני גנץ הצביע נגד השוואת קצבאות הנכים לשכר המינימום. אוליאל לא ענתה ישירות לשאלה, אך ציינה כי לגנץ אכפת מאוד מציבור האנשים עם מוגבלויות, והמפלגה מתכוונת להקדיש לנושא הרבה מחשבה ועבודה.  

בהמשך הדיון וגנר ביקש מהנוכחים לבחור נושא אחד שהם יקדמו בכנסת הקרובה, שיכולה להיות לו תמיכה מכל סיעות הבית. "זה נושא חשוב שלא מקבל כמעט יחס", אמרה פינטו, "אנשים עם מוגבלויות שנמצאים במוסדות פסיכיאטריים במצבים קשים ביותר. תלויים, קשורים. אף אחד לא רואה אותם. לאחרונה התפרסם שיסמין, זה השם הבדוי, אישה חירשת עיוורת, נמצאת במוסד סגור ולא מצליחה לתקשר עם אף אחד. יש לא מעט סיפורים מזעזעים כאלה, וצריך לטפל בזה".

מוסי רז בחר בנושא הדיור בקהילה. "במוסדות הסגורים יש הפרה שיטתית של זכויות אדם של אלפי אנשים", אמר הח"כ לשעבר, "כמעט את כולם ניתן, צריך וחובה להעביר לדיור בקהילה". רז הוסיף עוד נושא מעניין: "לפני 19 שנה העברתי את חוק הייצוג בנושאים סביבתיים, והגיע הגיע לדבר דומה גם כאן – ייצוג של אנשים עם מוגבלות בכל ועדות התכנון והוועדות הרלוונטיות".

ח"כ אבוטבול התחייב לקחת על עצמו לפעול בכנסת הבאה למען נגישות בתי תפילה ובתי כנסת ברחבי ישראל. "אני רוצה שכל האנשים עם מוגבלויות יוכלו להתפלל כיאות", אמר. מאיה נורי בחרה בהעלאת הקצבאות לרמת שכר מינימום והנגשה של מקומות ציבוריים, ואילו להב הרצנו אמר שהחוק הראשון שהוא יעביר הוא ביטול החובה של נכים מבוגרים להכריע בין קצבת הנכות לקצבת הזקנה.

בשלב הזה עקץ ח"כ להב הרצנו את רחלי צינקין מהציונות הדתית, ואמר שהוא לא מבין איך מפלגה שלא מכבדת מיעוטים יכולה לקדם אנשים עם צרכים מיוחדים. צינקין מחתה בתוקף ואמרה כי בקדנציה האחרונה ח"כ בצלאל סמוטריץ', העומד בראש הרשימה, פעל יד ביד בכל הנושאים החברתיים יחד עם ח"כ מיכל רוזין. "חבל שנתתם לו לדבר", אמרה, ולהב הרצנו הגיב: "את רוצה לסתום לי את הפה". כאן נאלץ וגנר לשים את השניים על מיוט, כדי שהעימות לא יסלים עוד יותר.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

כשהעניינים נרגעו דיברה צינקין על הצעת הציונות הדתית לאגם את כל השירותים הקשורים לאנשים עם מוגבלויות במשרד ממשלתי אחד. "היום אדם נכה צריך לפנות לאינספור מוסדות כדי לקבל את הזכויות שלו", הסבירה. "הדבר הפשוט הוא לחבר את השירותים למקום אחד ולמשרד אחד".

לדברי צינקין, מיכל וולדיגר, מספר שתיים ברשימת הציונות הדתית, עוסקת מחוץ לחיים הפוליטיים במחלות נפש ותחלואה כפולה. "ח"כ אופיר סופר, גם הוא ברשימה שלנו, טיפל בכנסת הקודמת בנושא אנשים עם פוסט טראומה. אני מתחילה אפילו לראות ניצני שינויים שם. הקדנציה לא הספיקה, אבל נמשיך לטפל בזה".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״