פסיכיאטרים במרכזים להתמכרות ולבריאות הנפש בבית החולים לילדים חולים (SickKids), שניהם בטורונטו, קנדה, הובילו צוות מחקר שקורא מעתה לגישה הוליסטית יותר למדידת תפקודים בקרב ילדים עם אוטיזם.
אוטיזם, כידוע, הוא מצב התפתחותי המשפיע על אינטראקציה חברתית, התנהגות ותקשורת. רמת היכולות והצורך בתמיכה משתנים מאוד בקרב אנשים על הרצף. במרכז לבקרת מחלות (CDC) בארצות הברית מעריכים כי נכון להיום אחד מכל 54 ילדים במדינה נמצא על הספקטרום האוטיסטי.
עד היום, באופן מסורתי, חוקרים ומטפלים התמקדו במה ילדים עם אוטיזם אינם מצליחים לעשות לעומת מקביליהם “הרגילים”. גישה זו, אומרים בצוות המחקר הקנדי, מניחה שהתוצאה האופטימלית היא כאשר אדם אינו עומד עוד בקריטריונים האבחוניים של אוטיזם.
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת “JAMA Network OpenTrusted Source“, מחברי המחקר בוחנים דרך חדשה להעריך התקדמות אצל ילדים עם אוטיזם. “עבור שלב התפתחותי זה, אנו מעדיפים את הביטוי ‘עושה טוב'”, כותבים החוקרים, “שהוא מושג פחות ערכי מאשר בעל תוצאה טובה. ציון תוצאה מרמז על נקודת סיום סופית, ואילו עשייה טובה קשורה לנסיבות של מישהו בנקודה מסוימת במסע חייו”.
הגישה, מקווים בצוות המחקר, עשויה לפתוח דרכים חדשות לספק התערבויות מותאמות התומכות בהתפתחות ילדים עם אוטיזם. “שינוי הנרטיב ממערכת שבודקת מה חסר למערכת המכירה בצמיחה והצלחה, יכול לשמש בסיס לתמיכה בכל ילד ייחודי, המתמודד עם רכישת כישורים חדשים ושלבי התפתחות בחיים”, מסבירה ד”ר קתרין קוסט, ממחברי המאמר ועמיתת מחקר במחלקה לפסיכיאטריה של SickKids.
כדי לסייע לחוקרים בפיתוח המערכת החדשה שלהם, קבוצה מייעצת של הורים לילדים עם אוטיזם זיהתה גורמי תפקוד שחשובים להם. אלה כללו יחסים עם ילדים אחרים, תקשורת, בריאות רגשית וכישורי חיים עצמאיים. לאחר מכן בנו הפסיכיאטרים כלי הערכה סטנדרטיים המודדים את הגורמים הללו, וקבעו סף להצלחה ביחס לאוכלוסייה “רגילה”.
כלי ההערכה מכסים חמישה תחומים שונים של מיומנות וצמיחה בקרב ילדים עם אוטיזם: תִקשׁוֹרֶת; סוציאליזציה; פעילויות בחיי היומיום; הפנמת תגובות רגשיות כגון חרדה ודיכאון; ותגובות חיצוניות כגון התנהגות אנטי חברתית, עוינות ותוקפנות.
הפסיכיאטרים השתמשו במערכת שלהם כדי להעריך 272 ילדים עם אוטיזם, 86% מהם בנים. הם ביצעו שתי הערכות: הראשונה כאשר הגיל הממוצע של הילדים היה קרוב ל -3.5 שנים (“גן ילדים”), והשנייה כשהילדים היו בערך בגיל 11 (“אמצע הילדות”). לפי הממצאים, עד אמצע הילדות כ-80% מכלל הילדים עמדו בהגדרת הצוות ל”עשייה טובה” לפחות באחד מחמשת התחומים. כ-20% מהילדים הסתדרו בארבעה תחומים או יותר.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
החוקרים גילו כי הצלחה בשטח מסוים קשורה לרמת ההערכה שקיבלו אותם ילדים בגיל הרך באותו תחום. בנוסף, “עשייה טובה” קשורה לכישורי שפה מוקדמים, לרמת ההכנסה של משק הבית שבו גדל הילד ולתפקוד משפחתי. לדברי ד”ר קוסט, בעוד חוקרים בחנו עד היום את ההשפעות של גורמים חברתיים וסביבתיים על התפתחות הילד באופן כללי, לא היה כמעט מחקר על ההשפעות על ילדים עם אוטיזם.
“ממצאים אלה”, סיכם ד”ר פיטר שצמארי, פסיכיאטר ראשי ב-SickKids ומוביל המחקר, “פותחים אפיק חדש למחקר, כדי להעריך אילו סוגים של התערבויות ספציפיות, כגון מתן יותר משאבים כספיים, או תכנון טיפול חלופי למשפחות בשלב מוקדם יותר של התפתחות הילד, עשויים לסייע בהגדלת הסבירות שיותר ילדים עם אוטיזם ‘יעשו’ טוב’ לאורך זמן”.
לינק למחקר המלא:
https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2777834
