fbpx

גם אצל איציק סעידיאן: אגף השיקום פישפש בעברו בבית הספר

כך עולה מתחקיר משרד הביטחון. ההמלצה: להפסיק לאסוף מידע על לוחמים שנפצעו ולבנות עבורם "מסלול ירוק"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בעוד מצבו של איציק סעידיאן, נכה צה"ל עם פוסט טראומה שהצית את עצמו לפני כשבועיים, מוסיף להיות אנוש, נפגשו אתמול בכירי משרד הביטחון עם בני משפחתו והציגו בפניהם את ממצאי התחקיר שנערך בעניינו בהוראת שר הביטחון בני גנץ. מסקנות התחקיר הוצגו לפני כן לגנץ ואושרו על ידו. את התחקיר ערך צוות בדיקה שמינה מנכ"ל המשרד, בראשות סמנכ"ל וראש אגף התכנון, אל"מ (במיל') אליעז קרני.

עיקרי התחקיר

תהליך ההכרה:

• איציק סעידיאן התגייס לשירות חובה בצה"ל ביום 17.11.2013. הוא שובץ לתפקיד לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני והשתתף בלחימה בסג'עייה במסגרת מבצע "צוק איתן".

• ביום 7.6.2017 הגיש סעידיאן, באמצעות עורכי דינו, תביעה להכרה כנכה צה"ל לאגף השיקום במשרד הביטחון.

• ביום 14.6.2017 נשלחה לאיציק הודעת קצין תגמולים לפיה תביעתו מצויה בבירור, ועד למתן החלטה בה יוכל לקבל טיפול רפואי באמצעות מחוז שיקום ירושלים. ביום 22.6.17 נשלחו אליו מסמכי מידע אודות דרכי יצירת הקשר עם אגף השיקום, וכן פרטי הקשר של הגורמים המטפלים. ביום 6.9.17 הוזמן איציק לפגישה אצל הרופא המחוזי המוסמך אך לא התייצב.

• ב-7.8.2017 נשלח אליו מכתב מקצין תגמולים, שבמסגרתו התבקש להמציא תצהיר שיעיד על הנסיבות/האירועים/תנאי השירות שהיה בכוחם לגרום להופעת המחלה או להחמרתה. בחודשים שלאחר מכן פעל קצין התגמולים לאיסוף חומר מבתי הספר שבהם למד, מקידום הנוער, מהמשטרה ומבדיקות שעבר טרם גיוסו.

• לאורך כל הליכי בחינת ההכרה, קיבל איציק טיפול רפואי במימון אגף השיקום ונעשו ניסיונות רבים לסייע לו ולשלבו במסגרות טיפוליות.

• ביום 30.8.2018 הופיע איציק בפני רופאה מומחית בפסיכיאטריה, מטעם קצין התגמולים. בחוות דעתה המליצה המומחית להכיר בקשר גרימתי בין שירותו הצבאי לפוסט טראומה ולזקוף מחצית מנכותו הכללית לאירועים מחוץ לשירות הצבאי ומחצית לאירועים הקשורים לשירותו הצבאי.

• ב-17.9.2018 נשלחה לאיציק החלטת קצין התגמולים, לאשר את תביעת ההכרה בנכות שנגרמה לו במלואה בגין תסמונת פוסט טראומתית שאירעה תוך כדי ועקב שירותו הצבאי. בתוך כך, הופנה איציק לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכותו, תוך שהובהרה לחברי הוועדה הרפואית המלצת חוות דעתה של המומחית כאמור לעיל.  

"המערכת נתפסה אצלו כעוינת". איציק סעידיאן. צילום מסך מחדשות 12

ההליכים בפני הוועדות הרפואיות:

• ביום 25.10.2018 הופיע איציק, מלווה בעורכת דינו, בפני ועדה רפואית מחוזית בבאר שבע.  הוועדה קבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור 25%, עד לחודש אוקטובר 2019. הוועדה ייחסה את כל אחוזי הנכות בגין ההפרעה הפוסט טראומתית (25%) לשירותו הצבאי.

• לאחר שעירער על אחוזי נכותו נערכה לו ביום 19.3.2019 ועדה רפואית עליונה. הוועדה קיימה שני דיונים ובסיומם קבעה את 25% נכותו לצמיתות. הוועדה שינתה את סעיף הליקוי לכזה המזכה ב-50% נכות בהתאם לתקנות מבחני דרגת הנכות, אך נקבעו לאיציק 25% על חשבון השירות ולא נקבעו אחוזי נכות שלא על חשבון השירות.

• ביום 13.1.2020 הגיש איציק, בעצמו וללא ייצוג, לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה. לאחר שלא הגיש כתבי טענות בהליך, ביום 27.2.2020 התקבלה החלטת בית המשפט על מחיקת הערעור מפאת חוסר מעש.

ניסיונות השיקום לאחר ההכרה:

• מיום הכרתו כנכה צה"ל עשה אגף השיקום ניסיונות רבים להתחיל בתהליך שיקום. איציק שיתף פעולה עם המחוז המשקם באופן חלקי, ולמעט מספר פגישות בודדות עם עובדת השיקום לא שיתף פעולה עם ניסיונות השיקום ולא התייצב לפגישה עם הרופא המחוזי.

• הסיוע לאיציק כלל תשלום תגמולי מחיה חודשיים לתקופות ממושכות (וזאת גם בהיעדר זכאות לכך על פי דין), סיוע חודשי בשכר דירה, ליווי חונך על בסיס שבועי, חופשת הבראה ועוד. לאורך הטיפול, עובדות השיקום השקיעו מאמץ יזום לשמירה על קשר באינטנסיביות וזמינות, במטרה לבנות אמון, והעמידו את עצמן לרשותו ככתובת בכל הנושאים ותוך ניסיון לפעול ליצירת רצף טיפולי.

• לאחר הוועדה הרפואית העליונה חלה החמרה במצבו הרפואי והוא התקשה להתמודד עם קביעת הוועדה הרפואית בעניינו. בהתייעצות מקצועית של הגורמים המטפלים במחוז הוחלט להפנותו לצוות רב-מקצועי לבחינת כושר עבודתו.

• ב-4.8.2019 התקיים לאיציק צוות רב-מקצועי כאמור, שהמליץ על בניית תוכנית שיקום זמנית ועל אי כשירות זמנית למשך שישה חודשים. ב-13.8.19 נשלחה לאיציק ההחלטה לאשר לו תגמול מחיה חודשי עד ל-31.1.20. ב-9.2.20 אושרה בקשתו להארכת זכאות לסיוע בשכר דירה לשנה נוספת.

• ב-30.1.2020 התקיים צוות רב-מקצועי נוסף, שבו נקבע כי איציק כשיר לעבודה בהיקף של חצי משרה למשך שנה. איציק החל לעבוד במשרה חלקית ובמקביל קיבל תשלום תגמול מחיה עד דצמבר 2020.

"כולנו איציק סעידיאן". הפגנת נכי צה"ל בתל אביב. צילום: אביחי חיים

האירועים שקדמו ליום 12.4.2021:

• בינואר 2021, בהמלצת הגורמים הרפואיים, אושר לאיציק תגמול מחיה למשך חודשיים וחצי (ינואר-אמצע מרץ). וב-8.2.21, בפגישה נוספת של הצוות הרב מקצועי, הומלץ לקבוע אי כשירות לעבודה לתקופה זמנית של שנתיים.

• ב-8.4.2021 (יום ה'), בעקבות ההמלצה לקבוע לו אי כשירות לעבודה לתקופה זמנית של שנתיים, פנה איציק לעובדת השיקום בבקשה לבחון את הארכת תגמול המחיה החודשי. העובדת השיבה לו כי ההמלצה על אי כשירות זמנית אינה מזכה אותו אוטומטית בתגמול זה וכי הנושא ייבדק. איציק היה נסער והתקשה לקבל זאת.

• ב-11.4.2021 (יום א') הודיעה העובדת לאיציק כי אושרה בקשתו לתגמול מחיה חודשי מלא עד לחודש ספטמבר 2021. בתוך כך נמסר לו כי מטעמים טכניים, חלק מהתשלום בגין חודש אפריל ישולם רק בשלהי החודש.

• באותו ערב, בשעה 21:27, שלח איציק לעובדת השיקום הודעת טקסט מטרידה בעלת אופי אישי. עובדת השיקום התקשרה אליו באופן מיידי ושלחה אליו הודעות מודאגות לבדוק לפשר ההודעה. לאחר שלא ענה עדכנה העובדת את הממונים עליה. כמו כן עידכנה את הרופא המטפל באיציק, וביקשה ממנו שייצור עמו קשר. העובדת שוחחה גם עם בעל הדירה שבה התגורר איציק בשכירות, וביקשה שיבדוק האם הוא בדירה. העובדת שוחחה גם עם מלווה שלו מטעם אחת העמותות.

בשעה 22:17 שלחה עובדת השיקום הודעה נוספת לאיציק, שבה ציינה את דאגתה לשלומו, ביקשה שנית שיעדכן במצבו וציינה כי ככל שלא יצור עימה קשר, יהיה עליה לפנות למשטרה. בתגובה השיב איציק בהודעה שנשלחה בשעה 22:29: "הכל בסדר (שם העובדת), סתם הייתי עצבני קצת". לאחר מכן קיימה העובדת סבב התייעצויות נוסף עם הגורמים המטפלים בו. התחקיר העלה עוד כי בימים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים נוספים שאינם קשורים באגף השיקום ו/או בטיפול באיציק, אשר מטעמים של צנעת הפרט לא ניתן לפרט לגביהם.

מסקנות צוות הבדיקה

•  בהינתן פציעה בקרב ללוחם, גם כשגויס לשירות קרבי, עדיין מבוצעת בדיקה בנוגע לעברו.

• בהליך הטיפול באיציק התקיים פער תקשורתי בין הוועדות הרפואיות לקצין תגמולים אשר להיקף ההכרה באיציק.

• לא היה רצף טיפולי או "העברת מקל" מסודרת בטיפול באיציק בין צה"ל לאגף שיקום נכים עם הגשת התביעה.

• קיימת פרקטיקה לפיה תחילה נקבעים אחוזי נכות זמניים לחלק מהנכים הסובלים מפוסט טראומה וזאת למרות שלא נצפית הטבה לאורך שנים בפגיעה נפשית זו.

• לאור התמשכות תהליכי ההכרה ואישור נכות צמיתה, נראה כי איציק נדרש לגייס כוחות ל"התמודדות" ממושכת מול המערכת שנחזתה בעיניו כעוינת וככזו שלא העניקה לו ודאות אשר למעמדו ולזכאויותיו.

• המלצה על אי כשירות זמנית לעבודה לא מאפשרת למחוז השיקום לנקוט בהליכים לשיקום הנכה (תעסוקה, לימודים וכיו"ב), ומנגד גם לא מזכה את הנכה בתגמול מחיה על פי דין.

• כיום דרגת הנכות בגין פוסט טראומה נקבעת לפי מצב תפקודי, ללא שים די דגש על המגבלות הנפשיות הנגזרות והאופי הייחודי של פגיעה זו (בא לידי ביטוי בתקנות המבחנים לדרגות נכות).

חלק מהרשומות הרפואיות והפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לוקים בכך שאינם מבטאים נאמנה את ההחלטות כפי שהובאו לידיעת הנכה, כולל ליקויים טכניים.

• הוועדה הרפואית קבעה לאיציק סעיף מבחן המותאם למי שפגיעת הפוסט טראומה מגבילה את תפקודו באופן קשה העולה כדי 50% נכות. הוועדה הרפואית היא בעלת סמכות עצמאית מעין שיפוטית. עם זאת, ובזהירות המתבקשת, סבר צוות הבדיקה כי בשים לב לקביעת סעיף מבחן זה, ראוי היה לקבוע כי כל 50% הנכות הינם על חשבון השירות.

• על מנת לצלוח את הליך ההכרה ואת הוועדות הרפואיות נאלצים נכים להסתייע בשירות משפטי, לעתים בכיר, ובעלויות ניכרות.

• קיים פער ביכולת של גורמי הטיפול בשטח לספק מענה מיידי אשר לצרכים דחופים של נכי צה"ל.

• בקשר עם הנכה לאורך כל השלבים עלה פער ניכר במשאבי כוח אדם באגף השיקום, ובלט עומס ביורוקרטי הנובע מהוראות הדין ומהוראות האגף.

• יצוין כי מנגד, בטיפול האגף באיציק סעידיאן לאורך הדרך ניכרו נקודות רבות בהן זוהו מצוקותיו ומורכבות המקרה. איציק קיבל טיפול מתועדף ותמיכה כספית, אף לפנים משורת הדין, מתוך הבנת מצבו.

• טיפול מאבטחי משרד הביטחון באיציק סעידיאן כלל תגובה מקצועית, מהירה ואפקטיבית, תוך חתירה למגע להצלתו של איציק. מהתחקיר עולה כי בתוך 38 שניות הצליחו המאבטחים לכבות את האש והעניקו לו טיפול ראשוני עד לפינויו בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, חמש דקות מתחילת האירוע.

"עוול של שנים כלפי נכי צה"ל". בני גנץ וזיו שילון מציגים את עיקרי הרפורמה באגף השיקום

המלצות ראשוניות

  1. לקבל החלטה ערכית שלפיה לוחם שגויס לשירות קרבי ונפצע – אין להביא בחשבון רקע אישי או לקויות עבר מהתקופה טרם גיוסו.
  2. לאפשר "מסלול ירוק" לכל לוחם שנפצע במסגרת אירוע מבצעי.
  3. לערוך רפורמה מקיפה ביחס להכרה בנכים פוסט טראומתיים ובמתן מסגרת כלים רחבה יותר ומגוונת לשיקום, לרבות בחינת סל טיפולים אלטרנטיבי לבחירת הנכים, ובמתן מענה מקצועי שיהיה זמין בכל שעות היממה.
  4. להגביל תקופת נכות זמנית בגין פוסט טראומה ולבחון שינוי סעיפי המבחן התפקודיים לקביעת אחוזי הנכות בגין פוסט טראומה.
  5. לפעול לקיצור משמעותי של משך הליך ההכרה, תוך קביעת מסגרת זמנים שתהיה ידועה לנכה (מותנה במשאבי כ"א). יש להנגיש את הליך ההכרה ולהפכו לידידותי לנכה, כך שההזדקקות לייעוץ משפטי תהיה בשוליים.
  6. לבצע עדכון מיידי של תגמולי המחיה עד להחלת "רפורמת עמינח ראם", תוך יצירת זכאות בדין לתגמול מחיה במקרה של אובדן כשירות זמני לעבודה.
  7. להקים גוף בקרה וביקורת על פעילות הוועדות הרפואיות.
  8. נדרש לבצע רפורמה כוללת בעולם השירות הניתן לנכי צה"ל, לרבות בטיוב ההתנסחות הכתובה מול אוכלוסיית הנכים ובהקניית סמכויות נוספות למחוזות השיקום.
  9. יש לפעול להגדלת תקינת כוח האדם באופן משמעותי ביחידות השטח באגף השיקום.

ההמלצות המערכתיות של צוות הבדיקה יוטמעו ברפורמת "נפש אחת", שהניח שר הביטחון בני גנץ על שולחן הממשלה.  

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״