בוגרים עם אוטיזם דיווחו על מגוון רחב יותר של נטיות מיניות לעומת בוגרים ללא אוטיזם – כך עולה ממחקר חדש, שהוצג השבוע בכינוס השנתי של האגודה הבינלאומית לחקר האוטיזם. מבחינת מחברי מאמרים, הכינוס הוא בדרך כלל שלב מקדים לפני פרסום בכתבי עת רשמיים.
את הממצאים הציגה אליזבת ווייר, מועמדת לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. וויר הובילה את המחקר, שבו השתתפו כמעט 2,400 בוגרים, מהם 1,183 אנשים עם אוטיזם, בגילאי 16 עד 90. המשתתפים, שנדרשו למלא שאלון מקיף בנושא נטיות מיניות, התאפיינו בתפקוד גבוה יחסית, ללא מוגבלות קוגניטיבית.
אז מה מצאו החוקרים? ראשית, לבוגרים עם אוטיזם היה סיכוי של פי 3 עד 9 יותר להזדהות כא-מיניים, דו מיניים או הומואים מאשר לבוגרים "רגילים". בקרב גברים, אוטיסטים היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לומר שהם דו-מיניים, בעוד שנשים עם אוטיזם לא הראו בקטגוריה זו שוני לעומת נשים ללא אוטיזם. לעומת זאת, נשים עם אוטיזם היו בעלות סיכוי של פי 3 לומר שהן לסביות לעומת נשים "רגילות".
כותבי המחקר מציינים כי הסיבות לכך אינן ברורות. אפשרות אחת שהעלתה ווייר היא ש"אנשים עם אוטיזם מונעים פחות מציפיות חברתיות, ומרגישים חופשיים יותר להביע את זהותם המינית האמיתית". לדבריה, הנקודה המשמעותית יותר מבחינתה היא ש"לאנשים עם אוטיזם יש העדפות וחוויות מיניות מגוונות".
זה אינו המחקר הראשון שמצביע על נטיות מיניות מגוונות בקרב אוטיסטים, אך הוא מציע יותר ראיות לכך, שבכוחן – אומרים החוקרים – להפחית את הסטריאוטיפ הישן שאנשים עם אוטיזם אינם מעוניינים במין. "אנחנו לא צריכים להניח הנחות", אמרה ווייר, "אנחנו צריכים להבין שדברים משתנים בין אדם לאדם".
עוד מסקנה שעלתה מהמחקר היא שילדים ובוגרים עם אוטיזם צריכים להיות בעלי גישה לחינוך מיני – מה שלדברי ווייר לא קורה מספיק במציאות. למה? אחת ההשערות שעלו בעניין זה היא שבמערכת החינוך המיוחד כמעט לא מלמדים חינוך מיני, בשונה ממערכות החינוך הרגילות. השערה אפשרית נוספת היא ששיעורי חינוך מיני אינם מונגשים מספיק לתלמידים עם אוטיזם.
המחקר בדק גם עד כמה בוגרים עם אוטיזם פעילים מבחינה מינית, ומצא שהם פעילים דרמטית פחות לעומת בוגרים שאינם אוטיסטים. על כל 10 בוגרים "רגילים" שדיווחו כי הם פעילים מינית, רק 4 בוגרים אוטיסטים דיווחו כך. בנוסף, אנשים עם אוטיזם היו בעלי סיכוי של כמעט פי 8 לתאר את עצמם כא-מיניים.
בסקר אמנם נמצאו הבדלים בין בוגרים עם וללא אוטיזם, אך נמצאו גם קווי דמיון. כך למשל, אלו שהיו פעילים מינית, משתי הקבוצות, החלו לקיים יחסי מין בערך באותו גיל. "מה שבטוח", אומרת ווייר, "כאשר מדברים עם ילדים על יחסי מין ובריאות מינית מוקדם ובדרכים כנות ובטוחות, הם יהיו מוכנים טוב יותר לתסריטים חיוביים או שליליים שיעלו בעתיד".
