הצעות חוק פרטיות רבות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות הונחו בימים האחרונים על שולחן הכנסת. מדובר בתחומים שונים: חינוך מיוחד, נכי פוסט טראומה, חניות נכים, וגם נושא אחד הנוגע לכלל ציבור האנשים עם מוגבלויות בישראל – קצבאות הנכות.
הצעת חוק של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת מבקשת להשוות את קצבת הנכות (100%) לגובה שכר המינימום, שעומד כיום על כ-5,300 שקל. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי ה"הקצבה הזעומה הנוכחית דנה אדם עם מוגבלות לחיים בעוני. הקצבה אמורה להספיק לקיום מינימלי, אך ברור לכל שהיא אינה מספיקה כהוא זה לצרכיו".
חברי הכנסת מפרטים את עלויות הקיום הגבוהות איתן מתמודדים אנשים עם מוגבלויות. "על האדם עם המוגבלות לרכוש תרופות, לממן נסיעות בתחבורה ציבורית או במוניות, לכלכל את ביתו, ולעיתים גם להעסיק עובד סיעודי, בנוסף לשאיפה גם לקחת חלק פעיל בפעולות החיים, כולל תרבות ופנאי", כותבים טיבי וסעדי. "ההוצאות של אדם עם מוגבלות אינן פחותות מהוצאות של אדם שאינו נחשב נכה לפי חוק הביטוח הלאומי".
לפיכך, ממשיכים מגישי החוק, "אין כל היגיון שהקצבה שיקבל אדם עם מוגבלות הזכאי לקצבת נכות מלאה בגין נכותו ואובדן כושר עבודתו, תפחת ממה שנחשב לשכר מינימלי במשק. מוצע להצמיד את קצבת הנכות לשכר המינימום כדי לאפשר מחיה בכבוד".
הצעת חוק נוספת, שהוגשה על ידי חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס מיהדות התורה, מבקשת לאפשר לאנשים עם קצבת נכות ליהנות מהכנסה שאיננה מעבודה מבלי שהכנסה זו תנוכה מהקצבה שלהם.
"הניסיון מלמד", נכתב בהסבר לחוק, "כי הפחתה או שלילה של רכיב בקצבה בשל הכנסה מזערית שאינה מעבודה או ממשלח יד, מהווה חסם בפני השתלבותם בחברה או בלימודים של אנשים עם מוגבלות, וזאת בשל החשש מפני אובדן הזכאות לקצבה. מטרת הצעת החוק היא להסיר את החסמים הקיימים היום בחוק בנוגע להכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד, באופן שיעודד אנשים עם מוגבלות ללמוד, להשתלב במעגל החברתי וליצור הכנסה נוספת, ללא חשש כי סכומים אלו ינוכו מהקצבה המגיעה להם".
יש לציין כי בשנת 2008 תוקן החוק, וניתנה למקבלי קצבת נכות האפשרות להשתכר מעבודה או ממשלח יד, תוך הפחתה הדרגתית של קצבת הנכות בשל הכנסותיהם. המונח המקובל לעניין זה הוא "דיסריגארד". גם על נושא זה יש ביקורת קשה מצד ציבור הנכים, שטוענים כי אנשים רבים עם מוגבלויות לא יוצאים לעבוד מחשש שקצבתם תופחת, וכי יש להעלות דרמטית את רף ההכנסות מעבודה שממנו מתחילים לנכות מהקצבה.
בכל הקשור להכנסה שאינה מעבודה, ובכלל זה הכנסה ממלגה, המצב מבחינת הנכים גרוע עוד יותר, שכן לפי החוק הקיים, המדינה מנכה מקצבת הנכות בהתאם לגובה ההכנסות המדוברות. לפיכך, מציעים חברי הכנסת גפני, אשר ופינדרוס לקבוע כי הכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד עד גובה של 17% מהשכר הממוצע במשק, לא תיחשב כהכנסה לעניין ניכוי מקצבת הנכות. הכנסה שעולה על 17% מהשכר הממוצע תנוכה כולה בהתאם לקבוע בחוק.
השכר הממוצע במשק נכון להיום עומד על כ-10,500 שקל בחודש. אם הצעת החוק תתקבל, המשמעות היא שאנשים עם קצבת נכות יוכלו ליהנות מהכנסה שאינה מעבודה עד לגובה של 1,785 שקל, מבלי שקצבתם תנוכה כלל.
יש לציין כי בהכנסות שאינן מעבודה נכללת גם הכנסה חודשית שמקורה בכספים שקיבל האדם הנכה מכוח ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. במצב הנוכחי, הוראה זו עלולה להביא לכך שאדם ששילם כספים כדי לבטח את עצמו מפני אובדן כושר עבודה, לא ייהנה מכל תגמולי הביטוח שיקבל בקרות מקרה הביטוח, שכן תגמולים אלו עשויים להביא להפחתת הקצבה המשולמת לו. לפיכך, בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בחישוב ההכנסות לא תובא בחשבון הכנסה מביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
