לפני כמה ימים פירסם אביה יוספי, צעיר עם אוטיזם, פוסט מטריד בדף הפייסבוק שלו. לדבריו, הוא נחשף לאחרונה ברשת לאישה בשם פנינה ארד, שמציגה את עצמה כד”ר לפסיכולוגיה, ומקדישה חלק נכבד מהפוסטים שלה לנושא “אוטיזם בזוגיות”.
לארד תזה שלפיה נשים החיות בזוגיות עם גבר אוטיסט, במיוחד כזה שאינו מאובחן, חשופות יותר לאטימות רגשית מצידו, לאלימות נפשית ואף לאלימות פיזית. זאת, לעומת נשים המצויות במערכת יחסים “רגילה”. הרעיון הזה מבוסס בין השאר על הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה. נגיע אליו בהמשך.
ביומיום ארד היא מטפלת במרכז בשם “LeadUp” במכבים, שם היא מלווה נשים שחיות עם גברים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, או כאלה שסבורות שיש להם אוטיזם, אך הם אינם מאובחנים פורמלית. “אני מלווה נשים וזוגות הרוצים לצאת לדרך של העצמה ושינוי”, היא כותבת באתר האינטרנט שלה. “התהליך האימוני מתבצע באופן פרטני בפגישות אישיות, או בקבוצות העצמה נשית. אני חשה תחושת שליחות לעזור לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת המלווה בקשיי תקשורת קיצוניים”.
בדוקטורט נמצא: “בני זוג עם אוטיזם אלימים יותר”
הטיפול שהיא מעניקה במרכז קשור קשר הדוק לנושא הדוקטורט שלה. בטקס קבלת התואר, המתועד בסרטון שהעלתה ליוטיוב, סקרה ארד את עיקרי ממצאי המחקר, שכלל לדבריה כ-650 מרואיינות. “ממצאי המחקר מעידים באופן ברור כי נשים הנמצאות במערכות יחסים עם גברים על הספקטרום האוטיסטי, סובלות מאלימות פסיכולוגית ופיזית גדולות במידה גבוהה יותר מאשר נשים הנמצאות בזוגיות רגילה”, אמרה לנוכחים בטקס. “עוד מצביעים הממצאים על מצב בריאותי, נפשי ופיזי נמוך באופן מובהק, מידת רווחה אישית פחותה, סממני דיכאון רבים יותר וחומרת דיכאון גדולה יותר אצל נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף האוטיסטי, לעומת נשים במערכות יחסים רגילות”.
ארד ציינה באותו אירוע כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים שחיות עם גברים המאובחנים באופן רשמי עם אוטיזם, לבין קבוצת הנשים “החושדות”, כדבריה, באבחנה אצל בן זוגן. “במהלך המחקר גיליתי עד כמה גדולה מצוקתן של נשים הנמצאות במערכת זוגית כזו”, סיכמה ארד, “ואת הצורך הרב שלהן בהכרה. אני רוצה להאמין שתוצאותיו הדרמטיות של המחקר יסללו את הדרך להכרה ולטיפול בנשים המצויות במערכות יחסים כאלו”.
התואר שלא מוכר בישראל וכמעט בשום מקום אחר בעולם
מה ערכו של המחקר הזה? את זה צריך להשאיר לקביעת אנשי מחקר מומחים. מה שבטוח הוא, ואת זה גילה אביה יוספי בתחקיר הבזק שהוא ביצע, שהאוניברסיטה שהעניקה לארד את התואר אינה מוכרת בשום מקום מחוץ למדינת קליפורניה. לא בשום מדינה נוספת בארה”ב, וגם לא בישראל.
“הסתקרנתי באיזה תחום היא התמחתה כפסיכולוגית בתואר השני”, כתב יוספי בפוסט שלו, “אך מסתבר שאין לה כלל תואר ראשון או שני בפסיכולוגיה. גם לא בתחום דומה. יש לגברת הנכבדה תואר ראשון בספרות אנגלית ובשפה וספרות צרפתית, ותואר שני בהוראת שפות. עם כל הכבוד לספרות והוראת שפות (ויש לי המון כבוד), לא עם זה מתקבלים לדוקטורט בפסיכולוגיה”.
את הדוקטורט שלה, מספר יוספי, היא קיבלת ממוסד בחו”ל בשם “‘The Professional School of Psychology” מאוניברסיטת קליפורניה. נשמע מרשים, אבל כשהוא גיגל את שם המוסד הוא גילה שכתבת “הארץ” טלי חירותי סובר חשפה כבר לפני שנים שמדובר בתואר שנוי במחלוקת, בלשון המעטה: לימודים מרחוק, שלא מצריכים אפילו ביקור אחד בקליפורניה, לא מצריכים תארים קודמים בפסיכולוגיה, וכמובן שאינם מוכרים במדינת ישראל.
צריך לציין שהביקורת של יוספי לא הגיעה בחלל ריק. הוא מאוד לא אהב את מה שכותבת ארד עליו ועל חבריו לרצף. “תהיתי לעצמי מה דחוף לה להקדיש את חייה להסתה נגדנו, הגברים האוטיסטים, ו’להזהיר’ נשים מפני זוגיות איתנו”, כתב בכעס.
ד”ר ג’קיל ומיסטר הייד, גרסת האוטיסטים
הביקורת של יוספי מתבססת בין השאר על דברים שכותבת ארד באתר שלה. כך למשל, תחת הכותרת “רק את מכירה את הדמות שמאחורי המסכה”, עם תמונה מפחידה לידה, היא כותבת: “כאשר יש פער מאוד גדול בין מה שאחרים חושבים על בן הזוג שלך ומה שהם רואים, לבין מה שאת חווה בין דלתיים סגורות, זה מאוד מבלבל, כי מצד אחד את זאת שמתמודדת עם התנהגויות פוגעניות שלו, את זאת שפוחדת מתגובותיו הקיצוניות ומהלכת על קצות האצבעות, ואילו מצד שני הסביבה הקרובה מכירה את בן הזוג שלך בתור אדם טוב ונחמד שלא יפגע בזבוב.
“‘ג’קיל והייד. זה נפלא או שזה איום ונורא. התקפי הזעם מאוד קשים והוא נהיה אלים מילולית, אבל כלפי חוץ הוא נראה בן זוג מתוק, עדין ודואג שיעשה בשבילי הכול’. הציטוט הזה”, מסבירה ארד, “לקוח מתוך המחקר שלי. נשים מרבות להשתמש בדימוי של ד”ר ג’קיל ומיסטר הייד כשהן מתארות בן זוג עם הפרעת תקשורת, על מנת להמחיש את ההבדל העצום בין הדמויות השונות המתגלמות לנגד עיניהן. הפערים בין התנהגותו של בן הזוג בחברה, ליד אנשים אחרים, לבין התנהגותו בבית מולן, בזמן שרק שניהם נמצאים לבד, הם כל כך גדולים, שנשים הרבה פעמים מרגישות שהן ממש מאבדות את שפיות דעתן. כבר לא יודעות מה אמיתי ומה לא, ומפסיקות לסמוך על כושר השיפוט שלהן”.
לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו
לפי הכתבה ב”הארץ”, מי שעומד מאחורי תוכנית הלימודים שבה השתתפה ארד הוא הפסיכולוג הישראלי ד”ר חיים וינברג. התוכנית כוללת 17 קורסים ועבודה (שהציון עליה יינתן אחרי הגנה עליה), היא עולה 40,000 דולר, והיא משווקת לישראלים כבר שנים רבות.
התוכנית, כאמור, כמו גם בית הספר המדובר בקליפורניה, אינם מוכרים בישראל על ידי האגף להערכת תארים זרים במשרד החינוך, או על ידי משרד הבריאות. המשמעות היא שאם אדם שעבר את התוכנית יכול להתהדר בתואר ד”ר בקליפורניה, הרי שמחוצה לה, בעיקר בישראל, התואר הזה, מבחינת הכרה, לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב.
הבעיה במקרה של ארד, כמו אצל רבים אחרים שעשו דוקטורט דרך התוכנית הזו ודומותיה, היא שלרוב הם יציגו את עצמם בישראל פשוט כד”ר. הסיכוי שיציינו ליד כי התואר אינו מוכר על ידי הגורמים הרשמיים בישראל – קלוש.
תגובת פנינה ארד
שוחחנו עם פנינה ארד, והיא אמרה לנו כך: “בדקתי את זה חוקית, ואני יכולה להציג את התואר שלי כדוקטור לפסיכולוגיה. אני לא פסיכולוגית ולא מציגה את עצמי כפסיכולוגית. למדתי 4 שנים, עשיתי 25 קורסים, עשיתי את כל ההשלמות הנדרשות בפסיכולוגיה. הרווחתי את הדוקטורט הזה ביושר. עבדתי מאוד קשה, ואני לא מתכוונת להסתיר או להחביא את התואר שלי”.
כששאלנו את ארד האם הצגתה כד”ר לפסיכולוגיה לא מהווה הטעיה כלפי מטופלות ומטופלים שלה, שלא בקיאים בפרטים הקטנים ובוודאי מתרשמים קודם כל מתואר הדוקטור, היא ענתה: “הכל גלוי ומוצג אצלי באתר האינטרנט. מי שקורא את רשימת התארים שלי יכול להבין שאני לא פסיכולוגית”.
על טיב המחקר שלה אמרה ארד: “פירסמתי גם ספר באנגלית על המחקר שלי, והוא נמכר באמזון. יש שם את כל הנתונים של המחקר, השאלונים, התקפות והמהימנות שלהם. זה המחקר האמפירי הראשון בנושא. פרופ’ טוני אטווד כתב המלצה על הספר שלי. הוא נחשב מומחה מספר אחת בעולם לאוטיזם בתפקוד גבוה. לא שילמתי וקיבלתי תואר, קרעתי את התחת. 650 משתתפות יש במחקר. הוא עומד בתוקף כמו כל המחקרים”.
לדברי ארד, “אנשים באים אליי לטיפול לא בגלל שאני דוקטור לפסיכולוגיה. אנשים באים כי אני היחידה שעוסקת וכותבת בנושא הזה בארץ. נשים לפעמים מבלות עשרים ושלושים שנה בזוגיות, ולא יודעות עם מה הן מתמודדות. יש כאן דור של 30 שנה של גברים עם אוטיזם שלא אובחנו. יש נשים שהגיעו אליי והצלתי את החיים שלהן, וגם זוגות שמבקשים להציל בעזרתי את הזוגיות שלהם. יש לי שליחות, ואף אחד לא ישתיק אותי. אני אמשיך לכתוב דוקטור ליד השם שלי. יש פה בעיה בארץ של תארים שאינם מוכרים, והיא לא בעיה שלי אישית. אם יש בעיה – זה עם החוק ולא איתי, אני לא עוברת על החוק”.
