תחת הסיסמה “הגמישות של ההתנדבות, העוצמה של שירות החובה”, נערך בתחילת השבוע כנס מהפכני שהציג לראשונה באופן מלא את התוכנית החדשה לגיוס צעירים אוטיסטים לצה”ל. מדובר בבשורה גדולה לעשרות אלפי מתבגרים על הרצף האוטיסטי והוריהם, שמאות מהם הגיעו לכינוס שהתקיים בבסיס תל השומר. מאות נוספים צפו בו דרך ה-ZOOM. הנוכחים, פיזית ואונליין, נשמעו נלהבים ומצפים ליום שבו יוכלו להגשים את החלום ולהתגייס לצה”ל ככל אזרח במדינה.
צה”ל, יש לומר, לקח את היוזמה לשלב אוטיסטים בתפקוד גבוה (מי שמתפקדים באופן עצמאי) בצבא, על כל חילותיו, בכל הכוח, ובנה להם תוכנית שירות מותאם. לא עוד צבא נוקשה, קפדן ומרובע, כי אם צבא פתוח, מכיל ומבין. בזכות התוכנית, שזכתה לשם ”תתקדמו”, הגיוס לצבא כבר לא נראה כל כך רחוק, וב-28 ביולי ייצא לדרך המחזור הראשון של הפרויקט.
אודי הלר, יוזם התוכנית ויועץ לראש חטיבת התכנון באכ”א (אגף כוח אדם), שגם קיבל דרגת סרן בבוקר הכנס, שיתף את הילדים ואת ההורים הנרגשים בסיפורו האישי. הוא סיפר על חיים רווי אכזבות ממשפחה שלא רצתה בו, ואף נידתה אותו, ועל צבא שלא ידע בתקופתו כחייל כיצד להתמודד עם צעירים על הרצף, שכל עתידם עוד לפניהם ויש בהם מוטיבציה גדולה להצליח, אך בכל זאת מתקשים למצוא את מקומם ולממש את כישוריהם.
כל זה, אמר הלר, הביא אותו להקים תוכנית שכל תכליתה לקדם את האדם האוטיסט בצבא ובחברה. “לא לחקור, לא ללוות אותו, לא לשקם אותו ולא רק לשלב אותו, כי אם לקדם אותו”, כדבריו. הלר הדגיש עד כמה צה”ל ומשרתיו, מאז קום המדינה, היו ועודם סוכני השינוי הגדולים ביותר של החברה הישראלית, ומשכך יש לצבא אחריות גדולה כלפי אוכלוסיות מיוחדות, ובהן אוטיסטים. נכון להיום מספר הצעירים האוטיסטים עומד על מעל 30 אלף, וזה במערכת החינוך בלבד.
גם ד”ר שרון צחורי, מנכ”לית אלו”ט, אחד מהגורמים שמובילים את התוכנית, דיברה בכנס. “גיוס לצה”ל הוא אחת מאבני הדרך של ההתבגרות הישראלית, כור ההיתוך וכניסה לכל חלקי החברה הישראלית”, אמרה צחורי. “אנשים עם אוטיזם הם חלק בלתי נפרד מהחברה הזו ומשולבים בה תוך כדי שהם לומדים להתמודד עם האתגרים ומאפייני האוטיזם. התוכנית מסתכלת על היכולות האדירות שיש לאנשים על הספקטרום ומתאימה להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. אני מאמינה בהם”.
אז איך זה הולך לעבוד
השינוי הגדול מגיע כבר בראשית תהליך הגיוס לצה”ל. צעיר על הרצף שיקבל את הצו הראשון לא יקבל את הפטור האוטומטי, כפי שקורה היום, אלא יוזמן ללשכת הגיוס. בפעם הראשונה תינתן אפשרות לכניסה בליווי ההורים. לאחר מכן יבוצע אימות נתונים ומבחן בעברית, מבחן דפ”ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) מותאם עם תוספת זמן והפסקות בין תתי המבחנים, ביצוע שני פרקים צורניים (או לחילופין במתמטיקה), ביצוע ראיון אישי בידי פוקד (אך ללא ציון המשפיע על הקב”א) ובדיקה רפואית. בסיום ההליך ייקבע פרופיל 45 או 64 למי שיימצא מתאים לשירות צבאי במסגרת התוכנית החדשה.
טרום גיוס
צה”ל הוא לא מרכז שיקומי, מבהירים הוגי התוכנית, שרואים בשילוב אנשים מגוונים בצבא כמנוף לעוצמה ביטחונית ולא חולשה. עוד לפני הגיוס לצה”ל ייפגשו החיילות החונכות (חונכי שילוב מיוחד הוא מקצוע חדש ומיוחד) עם הצעירים האוטיסטים והמשפחה, ויהיו להם אוזן קשבת לכל דבר ועניין. בקרב אנשי הפרויקט יש מי שקורא להן “המלאכיות השומרות”.
יחד עם זאת, יש לציין כי החונכות אינה חובה, והיא יכולה להיות דיפרנציאלית, כלומר מותאמת לצרכים. תפקידה של החונכת הוא לתווך למתגייסים את הסיטואציות הרבות, לדאוג לרווחתם, לתווך את רצונותיהם מול המפקדים (וההיפך), לשמור על קשר ולהדריכם, וזאת כדי לדאוג לקידום מוצלח ובטוח שלהם בצבא. החונכות מקבלות מעטפת מקצועית של 200 אנשי מקצוע מבריאות הנפש ויועצים חיצוניים כדוגמת פרופ’ קורי שולמן, הנחשבת למומחית בינלאומית בתחום האוטיזם.
הליך הגיוס
לאחר גיוסם, החיילים יעברו קורס הכנה בין חודש וחצי בבית גולדמינץ בנתניה, המשמש כבית ספר לפיתוח מנהיגות בצה”ל. הם יבצעו סיורים, ילמדו על צה”ל ומקצועותיו הרבים וישתתפו במיונים תעסוקתיים. חלק מהמשתתפים יופנו לקורסים מקצועיים איכותיים (בעיקר, אבל לא רק, בתחומי המודיעין והמחשבים), וחלק אחר ישירות ליחידות השונות בצה”ל. התוכנית, בכל מקרה, תמצא שיבוץ לכולם.
מסלול השירות יימשך שנתיים ושמונה חודשים (על פי חוק שירות הביטחון), פרט לחיילים אשר ירצו לשרת במקצועות מובחרים, ולשם כך יצטרכו לחתום מספר חודשי קבע, ככל חייל אחר. עבור מי שיחליטו שהם לא מתאימים לשירות צבאי, או שיחוו קשיים בשילוב, צה”ל ידאג לפתרון חלופי או לקיצור שירות.
הערה חשובה למי שמשתמשים בתרופות באורח קבע. בצה”ל הוחלט כי כל מתגייס לתוכנית שמשתמש בתרופות באזרחות, ימשיך לקבל אותן במהלך השירות, וכנ”ל לגבי טיפול רפואי.
המקצועות המיועדים
השיבוצים למקצועות ייערכו לאחר מיונים תעסוקתיים מותאמים לאוכלוסייה האוטיסטית, כולל ראיונות אישיים, תוך התחשבות במכלול שלם של גורמים. במשך השבועות שלפני ההחלטה לגבי השיבוצים ייחשפו הצעירים למגוון רחב של מקצועות בצה”ל הזמינים עבורם, כדי ללמוד אותם ולקבל את החלטה הנכונה עבור עצמם.
הלר מציין כי צה”ל אינו מחייב שיבוץ במקצועות אלה, ובמקרים מיוחדים יהיה פתרון לאלה שלא מתאימים לתבנית המקצועות – כך שיהיו החרגות. לדוגמה, אדם שכל עולמו הוא היסטוריה, יוכל להשתבץ במחלקת ההיסטוריה של צה”ל באחד מהמוזיאונים. “הצבא ימצא מקום מתאים לכל מי שירצה לשרת במסגרת התוכנית”, הוא מבטיח.
הקצבה מביטוח לאומי
נקודה חשובה נוספת היא ההסכם שחתמו בצה”ל עם הביטוח הלאומי, שלפיו כל מי שמקבל קצבה וישרת בצה”ל, הקצבה לא תיפגע, והוא יקבלה בנוסף למשכורת הצה”לית מדי חודש.
החשש ממשטרה צבאית
לנוכח המקרים האחרונים שבהם גורמי הביטחון נתקלו באנשים על הרצף, ובחלקם זה הסתיים במצבים קיצוניים (מעצרים או ירי), כמו במקרה הטראגי של איאד אל-חאלק, ההורים הביעו חשש מאי הבנה מצד חיילי המשטרה הצבאית, שאוכפים את החוק על חיילי צה”ל. על כך התקבל ברוב קולות הרעיון שהציע הלר: לצד תעודת החוגר, תונפק תעודה נוספת שתצביע על כך שמול השוטרים עומד אדם עם אוטיזם, בתקווה שכך יתייחסו אליהם בכבוד הראוי ויימנעו מצבים של אי נעימויות והטרדות.
לגבי הסטיגמות, בצה”ל מציינים כי החיילים שישרתו יחד עם הצעירים האוטיסטים ביחידות והבסיסים השונים, לא יהיו חייבים לדעת שמשרת איתם אדם עם אוטיזם, והבחירה נתונה בידי החייל. זאת, למרות שצה”ל עצמו מעודד בולטות של אוטיסטים כנקודת חוזק לשינוי חברתי ולקבלת האחר. אבל מי שיבחר שאחרים פרט למפקדים והחונכות לא יידעו, הדבר יישמר עימו.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
מטרת התוכנית
נכון להיום, כ-80% מהאוטיסטים מתקשים להשתלב בשוק העבודה, ואם כבר מוצאים עבודה, הם משתכרים שכר נמוך במיוחד. המטרה של התוכנית היא להוציא את הצעירים האוטיסטים אל האזרחות עם מקצוע איכותי ומשמעותי עבורם, כדי שיהיו מבוקשים בשוק התעסוקה וכמה שיותר עצמאיים מבחינת מגורים וחברה, וזאת על מנת שיידעו להתמודד טוב יותר עם האתגרים המורכבים בחיים.
