לצד העימותים הבלתי פוסקים בימים אלה בין הקואליציה לאופוזיציה, מתברר שבנושאים חשובים הצדדים היריבים יודעים גם לשתף פעולה: אתמול הוגשה לכנסת הצעת חוק שעליה חתומים חברי כנסת רבים משני צידי המתרס, שמבקשת לקבוע יום ציון שנתי לשם העלאת המודעות וחינוך הציבור אודות מחלות נפש, הפחתת עמדות שליליות ותפיסות מוטעות.
בין הח”כים שחתומים על “הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ”א–2021”, ניתן למצוא את יוזמת החוק מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), בצלאל סמוטריץ’, בני בגין, קטי שטרית, עידית סילמן, שירלי פינטו קדוש, מוסי רז, מאיר פרוש, עופר כסיף, אחמד טיבי ואיתמר בן גביר.
יום בריאות הנפש העולמי מצוין מדי שנה בתאריך 10 באוקטובר, והוא נועד לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש. ברחבי העולם מתקיימים אירועים וכנסים, ובמקומות מסוימים היום הוא חלק משבוע המוקדש כולו לאירועים להעלאת המודעות והחינוך הציבורי אודות מחלות נפש, ובשאיפה להפחית סטיגמה, עמדות שליליות ותפיסות מוטעות ביחס למחלות נפש.
בהצעת החוק החדשה מוצע לקבוע יום ציון שנתי לבריאות הנפש, ולבטאו באמצעות פעולות מגוונות בכל המוסדות והארגונים הציבורים, כדי לקדם את המודעות והידע, ולחזק את קבלת האחר ואת שילוב השונה בחברה. באילו מוסדות? בהצעה מוזכרים בין השאר מליאת הכנסת, בית הנשיא, הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת החינוך, צה”ל, משטרת ישראל, מערכת הבריאות, מוסדות התרבות ומערכת המשפט. הממונה על ביצוע החוק יהיה שר הבריאות.
בדברי ההסבר לחוק מצוין כי תחום בריאות הנפש בישראל הוזנח במשך שנים. דבר זה מתבטא בתקציבים חסרים, בשירותי טיפול ושיקום לא מספקים ובחוסר פיקוח ואוזלת יד של המדינה. “זהו תחום הנחשב ל’חצר האחורית’ של מערכת הבריאות”, נכתב בהסבר, “מדובר באנשים שנזרקו לשוליים של החברה ונשכחו”.
מגישי ההצעה מסבירים עוד כי “כפי שיש בעיות בתפקוד הגוף שפוגעות באדם ומפריעות לתפקודו, יש לעיתים הפרעות או מחלות נפשיות שאף הן מפריעות לאדם. ההפרעות יכולות להיגרם מגורמים שונים, חלקן יכולות להיות חד פעמיות ויכולות לחלוף, ויש הפרעות שנמשכות לאורך זמן ומצריכות טיפול ממושך.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
“למרות שלעיתים אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות נתפסים כאנשים שיש להם התנהגות מורכבת להבנה או בלתי צפויה, הרי שאנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות יכולים בדרך כלל, באמצעות טיפול נכון, להשתלב בחברה, ככל אדם הסובל מבעיה רפואית. לכן, סטיגמה כלפיהם או אפליה שלהם גורמות להם סבל ומגבלה לא מוצדקים”.
