“רפורמה זה לא”, שבים ומדגישים במשרד הבריאות, ובכל זאת, אחרי שנים ארוכות של מצוקה אמיתית במערכת בריאות הנפש הישראלית, ובמיוחד בקרב החולים, יש עכשיו תחושה שהנה, אולי, משהו חדש מתחיל.
כבר עם כניסתו לתפקיד שר הבריאות, הצהיר יו”ר מרצ ניצן הורוביץ כי בכוונתו לפעול לשיקום תחום בריאות הנפש, שסבל מהזנחה רבת שנים. עם אישור תקציב המדינה ל-2021-2022 בממשלה, התברר כי הורוביץ הצליח להשיג 2 מיליארד שקלים נוספים לתקציב משרדו, כאשר חלק מהכסף הזה – לפי הערכות, כחצי מיליארד שקל – מיועדים לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי חולים פסיכיאטריים ומטרות חשובות נוספות בתחום.
המצוקה בבריאות הנפש נמשכת עשרות שנים. היא חוצת מפלגות וממשלות, וניתן לומר שהיא קשורה גם ליחסי ציבור גרועים במיוחד. “הבעיה השורשית בבריאות הנפש זו הסטיגמה”, מסביר לאתר “שווים” ד”ר צבי פישל, יו”ר איגוד הפסיכיאטריה היוצא, המכהן כיום כיו”ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. “ההתייחסות המפלה לבריאות הנפש קיימת בכל הרמות. החל מרמת ראש הממשלה ומטה, דרך הכנסת, התקשורת, מערכת הבריאות עצמה וגם הקהילה והחברה הישראלית”.
איך זה מיתרגם לתקציבים?
ד”ר פישל: “מדינת ישראל מקצה 4% מתקציב הבריאות שלה לבריאות הנפש, שזה יוצא מחצית ממה שמקובל במדינה הבאה אחרינו ב-OECD. כלומר, אנחנו במקום האחרון, כשהמדינה מעלינו משקיעה 8% מתקציב הבריאות שלה בבריאות הנפש – כלומר כפול מאיתנו. צריך להבין, במדינת ישראל יש 0.4 מיטות לעשרת אלפים איש, כשהממוצע במדינות מתוקנות הוא בין 0.6 ל-0.8”.
ומה המשמעות מבחינת החולים?
“בישראל קיימים כ-10 בתי חולים פסיכיאטריים בלבד. אנחנו חושבים שהתוצאה של האפליה הזאת היא פגיעה קשה במטופלים הפסיכיאטריים בכל השכבות – צפיפות בלתי נסבלת במחלקות האשפוז, תקינה לא מספיקה של פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, אנשי סיעוד וכוח עזר במחלקות ועוד. במרפאות בקהילה זה מתבטא בתורים ארוכים ובלתי מתקבלים על הדעת לבדיקות וטיפולים”.
לדברי ד”ר פישל, הרפורמה בבריאות הנפש מ-2015 הביאה לכך שקופות החולים בנו עוד מרפאות, “שזה מהלך טוב, אבל אין מספיק אנשים שיצליחו לאייש את המרפאות ולהיות מטפלים יעילים לציבור שדורש את השירות. הרפורמה אז הגדירה שמדינת ישראל צריכה לטפל ב-4% מהאוכלוסייה הבוגרת ו-2% מאוכלוסיית הנוער. מדובר ביעד טוב, אבל הבעיה היא שאין אפשרות לממש אותו”.
על הקצאת התקציבים החדשה לבריאות הנפש, אומר ד”ר פישל כי זה צעד מבורך. “הגדלת התקציב היא ניסיון לתקן עיוותים של 26 שנה, או שאפשר אפילו לומר בעצם מאז קום המדינה. עדיין, הפניית עוד תקציב לא מספיקה כדי לנסות בכלל ולהתחיל לצמצם את האפליה והיחס הנוראי כלפי הפסיכיאטריה בישראל מאז ומתמיד”.
ד”ר טל ברגמן-לוי היא ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ואנחנו משוחחים על התקציבים החדשים איתה ועם ד”ר אהוד ססר, ראש המערך הקליני באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. “כפי שכבר נאמר לכם, זו לא רפורמה מה שקורה עכשיו עם בריאות הנפש”, היא מבהירה ל”שווים”, “הייתה רפורמה ב-2015, ועכשיו אלה רק צעדים מגובי תקציב של שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ למען הטבת הטיפול והשירות בתחום בריאות הנפש”.
מה התקציב שלכם ומה השינויים שאתם מעוניינים לעשות?
ד”ר ברגמן-לוי: “התקציב הא כ-500 מיליון שקל, ואנחנו לא משנים אלא אנחנו בהתחלה של תהליך שבו יש איכוף ודחיפה קדימה של הזרמת התקציבים בכנסת לטובת פרויקטים שנדחים הרבה שנים, וכרגע הם בראש מעייניו של השר”.
על איזה פרויקטים אתם מדברים?
ד”ר ברגמן-לוי: “בראש סדר העדיפויות שלנו זה להוציא את החולים הכרוניים הממושכים והפעילים מבתי החולים הפסיכיאטריים לחיים בקהילה. כיום כשליש מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים מאכלסות חולים שבעצם מתגוררים בבתי החולים, והמטרה הייתה לאורך השנים להוציא אותם מבתי החולים לשיקום בקהילה. זה משהו שאנחנו חותרים אליו למעשה תקופה מאוד ארוכה”.
איפה זה עומד?
ד”ר ברגמן-לוי: “זה מתקדם. נכתב כבר מכרז, ואנחנו בשלב של יציאה לדרך, בכפוף לעניין התקציבי. בכל בתי החולים כבר עשינו מיונים של החולים האלה, כפי שאת מוציאה מטופל מכל בית חולים לתהליך של שיקום בחברה. המודל שלנו למהלך הזה הוא הסגירה שביצענו של בית החולים הפרטי ‘נווה שלוה’ בפרדס חנה והעברת החולים למסגרת טיפולית בקהילה. זו מסגרת שנקראת ‘קהילה אקולוגית’, שזה האב טיפוס שאנחנו רוצים – חולים במחלת נפש כרונית יקבלו שילוב בקהילה ולצידו יקבלו שילוב חברתי וטיפולי. זה החזון וזה מה שאנחנו רוצים לעשות בכלל בפרויקט הזה”.
ד”ר ססר: “הדבר השני שאנחנו רוצים לעשות, והוקצו לזה כבר כספים, זה לעודד יותר צריכה והקמה של בתים מאזנים. זו בעצם חלופת אשפוז. חולה שצריך טיפול יכול לקבל אותו בבית מאזן במקום בבית חולים. מטרה נוספת היא קיצור זמני ההמתנה לטיפול נפשי-פסיכיאטרי בקהילה. הזמנים היום ממושכים מדי”.
מה זמן ההמתנה היום ולאן אתם חותרים?
ד”ר ססר: “היום זה לוקח בין חצי שנה לשנה עד שאתה מקבל טיפול פסיכותרפיסטי, במיוחד באוכלוסיית הילדים והנוער. אנחנו רוצים לקצר את זמן ההמתנה לטיפול תרפויטי, ונעשה זאת על ידי המרצת קופות החולים תקציבית, שייתנו את השירות בזמן. נערוך מה שנקרא מבחני תמיכה לקופות החולים. אלה למעשה מבחנים של תמיכה בחולים. ככל שבקופות החולים יהיו טובים ושירותיים יותר אל החולים, הן יקבלו יותר תקציב”.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
מה עוד תעשו בתקציב שניתן לכם?
ד”ר ברגמן-לוי: “בתקציב אנחנו גם שמים דגש על הפניית כספים לשיפוץ בתי החולים הפסיכיאטריים. נבחן כמובן מה ואיפה יותר לחוץ ודחוף. זה התקציב, ואנחנו עובדים עכשיו על הפעלתו בשטח. זה לא ייקח מהיום למחר, זה ייפרש על פני כמה שנים. אבל אנחנו על זה”.
