נושאים קשורים

גם אפוטרופוסים יורשו לבדוק ב”הר כסף” ו”הר הביטוח”

חידוש לפלטפורמה לבדיקת חסכונות וביטוחים של משרד האוצר: גם אפוטרופוסים יוכלו לגשת למידע כדי לשפר את המצב הפיננסי של האדם לו הם מסייעים

ביטוח לאומי: נפגעי איבה זכאים למימון טיפולים אלטרנטיביים

בין הטיפולים: דיקור סיני, עיסוי, רפלקסולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים, טאי צ'י, ביו פידבק ואפילו גלישת גלים. איך מקבלים את ההחזרים? כל הפרטים בכתבה

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"
הסתדרות 480-100

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"
ראשיחדשותיום בריאות הנפש הבינ"ל: מה עובר על אחים של מתמודדים

יום בריאות הנפש הבינ”ל: מה עובר על אחים של מתמודדים

רותי זוארץ שוחחה עם אחים של מתמודדי נפש שהשתתפו בקבוצת תמיכה מיוחדת של מרכז יה"ל. זה מה שהם סיפרו

יום בריאות הנפש העולמי מצוין מדי שנה ב-10 באוקטובר, דהיינו היום, ומטרתו לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש. ברחבי העולם מתקיימים אירועים להעלאת מודעות, ובמקומות מסוימים היום הזה הוא חלק משבוע שלם המוקדש לנושא. היום מצוין מאז שנת 1992 ונקבע על ידי ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש.

אחד הדברים שנדחקים בדרך כלל לשולי העיסוק בנושא הוא ההתמודדות של בני המשפחה של מתמודד הנפש, ובמיוחד האחים והאחיות. “במשפחה שלי אף פעם לא דיברו על מה שקרה לנו”, “כביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ” ואמירות דומות לאלה מאפיינות משפחות רבות של מתמודדים ומעידות על ענן של בושה ואשמה המלווה אותן. חוסר ודאות ודאגה מתמדת הם מרכיבים קבועים בבית בו יש מתמודדים. לעיתים קרובות האחים מרגישים בדידות וחשים שאין מקום גם למצוקות שלהם. במילים אחרות, שהם “בסדר” ו”צריכים להסתדר בכוחות עצמם”.

בשנה האחרונה התכנסה ביחד קבוצה של 11 אחים ואחיות של אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות, ששוחחו במשך עשרה מפגשים על חוויית הקשר עם אחיהם. הקבוצה נפגשה בחסות “מרכז יה”ל” שבחדרה ולוותה על יד שתי מנחות קבוצתיות. עבור רוב משתתפי הקבוצה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה הרגישו בנוח לדבר בחופשיות על האווירה בבית שבו גדלו, על הקשר עם האח המתמודד, ועל ההשלכות שיש להפרעה הנפשית על היחסים עם ההורים ועם האחים האחרים.

במהלך המפגשים דיברו האחים על פחדים, חוסר אונים וכעסים, על רגשות של דחייה, בושה ואשמה, על תחושות של אובדן ואבל שאינו נגמר. עידו סולם, עובד סוציאלי ביה”ל, מסביר שכאשר בן משפחה עובר משבר בריאותי, או חולה במחלה כרונית, כל בני המשפחה מושפעים ממצבו. לעומת זאת, למפגש עם מחלות והפרעות בתחום הנפש נוסף להתמודדות עם עצם החולי גם נושא הסטיגמה. פגיעה בתחום הנפש, הוא אומר, מפגישה אנשים עם חרדות של אובדן שליטה ואובדן זהות, ומהווה תחום רווי בושה והסתרה, אשר מודר בדרך כלל מהשיח הציבורי ומהווה מקור בלתי נדלה לדעות קדומות, בורות וחרדה.

כשאחד מילדי המשפחה נפגע, תשומת לב ומשאבים רבים ניתנים לטיפול בו. ומה קורה לשאר ילדי המשפחה? איך מרגישים החיים במשפחה בצל פגיעה נפשית של אחד האחים? לדברי סולם, רק בשנים האחרונות מתפתחת ההבנה שגם אחים, כמו הורים, הינם דמויות משמעותיות בעיצוב האישיות שלנו. היחסים איתם משפיעים במידה רבה על סוגיות של זהות, דימוי עצמי ובחירות מרכזיות בתחומים של תעסוקה, זוגיות ויחסים חברתיים בכלל.

עו”ס עידו סולם

“אני מרגישה שהקבוצה הזו היא כמו משפחה”, מספרת אחת המשתתפות בשיחה עם אתר “שווים”. “אני כבר לא לבד. סוף סוף אני יכולה לפגוש אנשים נוספים שמתמודדים עם חוויות דומות למה שאני התמודדתי ומתמודדת. אני כבר לא מרגישה כל כך שונה. יש לי מקום לפגוש אנשים כמוני”.

רוני (שם בדוי), משתתפת נוספת, מספרת: “אני אחותו הקטנה של ליאור. הוא בן 32 וחי באנגליה. המחלה שלו אומנם התפרצה לפני 6 שנים, אבל תמיד ידענו שיש בו משהו שונה ואחר. הקשר שלי איתו לצערי לא היה חיובי רוב השנים. המרחק הגיאוגרפי ממנו הקל עליי בשגרה, אבל לא פתר את רגשי האשמה והבושה שנשאתי איתי באופן קבוע. הגעתי לקבוצת האחים השנה כי אחי התאשפז בפעם הרביעית והרגשתי שקשה לי להתמודד עם זה. חיפשתי אנשים שמתמודדים עם דברים דומים, שיוכלו להבין אותי. כל הזמן חיפשתי מישהו שיבין ויכיל את רגשות האשם, העצבות ותחושת חוסר האונים. ההשתתפות בקבוצת האחים היא מתנה שנתתי לעצמי ואני מאושרת מכך. באמת רציתי בעיקר לדעת שאני לא לבד, שגם לי יש מקום”.

מאור (שם בדוי) הוא אח של אבי, אשר אובחן לפני שנתיים עם תחלואה כפולה: התמכרות לסמים והתמודדות עם מחלת נפש. אימם של מאור ואבי, שמקבלת סיוע וליווי משפחתי במרכז “יה”ל בראשון  לציון, שמעה על קבוצת האחים שנפתחת בחדרה והציעה למאור להצטרף. מאור מתאר: “בקבוצה נוצר קשר מיוחד של תמיכה וקבלה, והבנה שיש נקודות מבט שונות להתבונן על המצב המשפחתי ועל עצמי בתוך זה. שיתפנו בכאב ובתחושת הפגימות שאנחנו חווים, דנו במחירים שאנו משלמים, ובמשך שעתיים בכל שבוע היה לנו אוויר לנשימה ומקום מעצים מחזק ומפתח”.

“במהלך מפגשי הקבוצה מאור הבין שהוא עובר חוויה של אבל ופרידה מדמותו של אחיו כפי שהיה פעם, וקבלה והיכרות עם דמות האח כפי שהיא היום. זהו שינוי שעוברת כל המשפחה”, מסביר סולם. “האתגר הוא להסתגל למצב החדש, להכיר את המורכבות שלו ולטפח אהבה וחמלה גם כלפי המתמודד וגם כלפי עצמנו. העבודה הקבוצתית חשובה כדי לקבל כלים איך לעשות זאת ביחד, בסבלנות, תוך מתן פרספקטיבה חדשה”.

מה הקשיים העיקריים העומדים בפני משפחות מתמודדים?

סולם: “הקשיים העיקרים העולים הם קושי להבין ולקבל את המחלה של יקירן, קושי לקבל ולהכיר בצרכים החדשים של האדם ובהשתנות שלהם; קשיים מול סטיגמה וסטיגמה עצמית; שאלות לגבי היערכות מחודשת של המשפחה כדי לנסות לעזור לבן המשפחה ולהביא אותו לטיפול מיטיב ומאוזן; קשיים בהצבת גבולות ובדרכי ההתמודדות שלהם מול המחלה”.  

מה הקושי ששב וחוזר אצל כל המשפחות?

“אנו יכולים לראות כי חלק גדול מהמשפחות נאלצות להתמודד עם תחושה שאין להן מענים או מקום אמיתי בחברה. בחוויה האישית שלהן, הסביבה לא מצליחה להבין אותן ואת קשייהן, ויתרה מזאת, רבים אף מרגישים שמאשימים אותם או שופטים אותם. יש התמודדות רבה עם הדרה, שהם חווים גם מול המערכות השונות המטפלות ביקירם”.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

איך אתם מסייעים להם?

“בתוך התהליכים השונים בני המשפחה מקבלים הכרה ושותפות בתוך ההתמודדות שהם חווים. לצד זאת, הם מקבלים ידע ואינפורמציה על אופי המחלה וההתמודדות, ידע על זכויות ועזרה לממש אותן. כמו כן, המשפחות עוברות תהליך להבנת הרגשות המנחים אותן מול יקירן, ומקבלות מענים רגשיים לאסטרטגיות התמודדויות מיטיבות יותר. למשל, תקשורת מקרבת”.

יש סיפורי הצלחה?

“בהחלט. יש משפחות שלאחר תקופה ממושכת של חוסר תקשורת וחוסר הצלחה להניע לתהליך משמעותי את הבן, הצליחו לאחר ליווי משמעותי לשלב אותו במסגרת חוץ ביתית, וכך לפתח את העצמאות שלו”.

עמותת “איכות בשיקום” מפעילה ארבעה מרכזי משפחות יה”ל ברחבי הארץ (ראשל”צ, חדרה, כפר סבא ואשדוד), ולכל מרכז שלוחה בעיר נוספת. המרכזים ממומנים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות. המרכז שם דגש על מקומה המרכזי של המשפחה בתהליך השיקום, בעבודה משותפת ושיתופית הכוללת את המתמודד, המשפחה וגורמי הטיפול והשיקום, ברוח גישת ההחלמה בבריאות הנפש.

אם גם אתם אחים של מתמודדי נפש ומעוניינים לקבל עזרה, אנא צרו קשר בכתובת מייל  [email protected]  או בטלפון 04-6367687.

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות