מחקר ישראלי: עד איזה גיל כדאי לאבחן אוטיזם כדי לשפר את סיכויי ההתפתחות

המרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוני' בן-גוריון: אבחון לפני גיל שנתיים וחצי מוביל לשיפורים דרמטיים ביכולות החברתיות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

​מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מראה שהשלמת אבחון לאוטיזם לפני גיל שנתיים וחצי מובילה לשיפורים דרמטיים ביכולות החברתיות של הילדים בהשוואה לאלו שאובחנו בגיל מאוחר יותר.

אבחוני אוטיזם מתעכבים ומתארכים כיום מסיבות שונות. מחקר כמותי שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם, שותפות ייחודית בין מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים במרכז הרפואי סורוקה, מציג נתונים דרמטיים: לילדים עם אוטיזם יש סיכוי גדול פי 3 להתקדם בצורה משמעותית ביכולות תקשורת חברתיות במידה שהאבחון שלהם מתבצע לפני גיל שנתיים וחצי. זו הפעם הראשונה שמחקר מציג נתונים כמותיים על מידת חשיבות האבחון המוקדם לקידום ילדים עם אוטיזם. המחקר נתמך על ידי מענק מרכז לאומי לאוטיזם של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל.

החוקרים עקבו אחר התפתחותם של 131 ילדים עם אוטיזם שאובחנו בגילאים שונים (מגיל שנה ועד חמש) וטופלו במסגרות הקיימות בקהילה. הילדים השתתפו במבחנים סטנדרטיים שמודדים את עוצמת הסימפטומים האוטיסטיים ואת היכולות הקוגניטיביות שלהם. מבחנים אלו הועברו פעם אחת כחלק מהאבחון ופעם נוספת שנה עד שנתיים אחרי האבחון.

פרופ' אילן דינשטיין. צילום: אוניברסיטת בן גוריון בנגב

השוואה של ילדים שאובחנו מוקדם (לפני גיל שנתיים וחצי) מול אלו שאובחנו מאוחר (אחרי גיל שנתיים וחצי), הראתה הבדלים דרמטיים בין הקבוצות. לילדים שאובחנו מוקדם היה סיכוי גדול פי שלושה לבצע קפיצה התפתחותית בתחום התקשורת החברתית, הכולל את היכולת להבין, להתעניין ולהשתתף בפעילות חברתית. זאת, על אף שהילדים שאובחנו מאוחר קיבלו סל שירותים ומספר שעות טיפול דומה.

"אנו מאמינים שהשיפור הגדול נובע מהגמישות המוחית האדירה שיש לילדים בשנתיים-שלוש הראשונות לחייהם – גמישות שמאפשרת להם להפיק יותר ממסגרות הטיפול וללמוד לתקשר על אף הקושי הראשוני", אומר פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם וחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לקוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון. "חשוב לציין שהרוב המוחלט של הילדים שמאובחנים מוקדם נשאר עם אבחנת האוטיזם גם אחרי קפיצת ההתפתחות הזו, אך מצבם טוב יותר. אנו משערים שיש להם סיכוי גדול יותר להשתלב במערכות החינוך הרגילות בהמשך ולממש יותר מהפוטנציאל האישי".

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

"התוצאות מדגישות את חשיבות האבחון המוקדם והצורך לטפל בילדים בגילאים הצעירים", אומר ד"ר גל מאירי, המנהל הרפואי של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם ומנהל היחידה לגיל הרך במחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי סורוקה. "אנו מקווים שתוצאות המחקר ייתנו מוטיבציה למשרד הבריאות ולקופות החולים להשקיע יותר משאבים באבחון מוקדם ומהיר של ילדים עם אוטיזם. נפעל להמשיך את שיתוף הפעולה הקליני-מחקרי שמתבצע במרכז הלאומי לחקר אוטיזם בכדי להפיק תובנות נוספות שיאפשרו לשפר את האבחון והטיפול באוטיזם בישראל".

"המחקר מדגיש עד כמה חשוב שהורים ואנשי מקצוע יכירו היטב את הסימנים המוקדמים המאפיינים את רצף האוטיזם", אומרת פרופ' דיצה ענתבי צחור, מנהלת המרכז לאוטיזם של אלו"ט במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. "אנו רואים חשיבות רבה ביצירת כלים שמסייעים להערכה המבוססת על כלי אבחון מתוקפים לאוטיזם ומובילים לאבחון מוקדם ולהתערבות אינטנסיבית ויעילה".

למחקר המלא – הקליקו >>> https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/13623613211049011

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״