נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך



אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםמחקר ישראלי: עד איזה גיל כדאי לאבחן אוטיזם כדי לשפר את סיכויי...

מחקר ישראלי: עד איזה גיל כדאי לאבחן אוטיזם כדי לשפר את סיכויי ההתפתחות

המרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוני' בן-גוריון: אבחון לפני גיל שנתיים וחצי מוביל לשיפורים דרמטיים ביכולות החברתיות

​מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מראה שהשלמת אבחון לאוטיזם לפני גיל שנתיים וחצי מובילה לשיפורים דרמטיים ביכולות החברתיות של הילדים בהשוואה לאלו שאובחנו בגיל מאוחר יותר.

אבחוני אוטיזם מתעכבים ומתארכים כיום מסיבות שונות. מחקר כמותי שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם, שותפות ייחודית בין מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים במרכז הרפואי סורוקה, מציג נתונים דרמטיים: לילדים עם אוטיזם יש סיכוי גדול פי 3 להתקדם בצורה משמעותית ביכולות תקשורת חברתיות במידה שהאבחון שלהם מתבצע לפני גיל שנתיים וחצי. זו הפעם הראשונה שמחקר מציג נתונים כמותיים על מידת חשיבות האבחון המוקדם לקידום ילדים עם אוטיזם. המחקר נתמך על ידי מענק מרכז לאומי לאוטיזם של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל.

החוקרים עקבו אחר התפתחותם של 131 ילדים עם אוטיזם שאובחנו בגילאים שונים (מגיל שנה ועד חמש) וטופלו במסגרות הקיימות בקהילה. הילדים השתתפו במבחנים סטנדרטיים שמודדים את עוצמת הסימפטומים האוטיסטיים ואת היכולות הקוגניטיביות שלהם. מבחנים אלו הועברו פעם אחת כחלק מהאבחון ופעם נוספת שנה עד שנתיים אחרי האבחון.

פרופ’ אילן דינשטיין. צילום: אוניברסיטת בן גוריון בנגב

השוואה של ילדים שאובחנו מוקדם (לפני גיל שנתיים וחצי) מול אלו שאובחנו מאוחר (אחרי גיל שנתיים וחצי), הראתה הבדלים דרמטיים בין הקבוצות. לילדים שאובחנו מוקדם היה סיכוי גדול פי שלושה לבצע קפיצה התפתחותית בתחום התקשורת החברתית, הכולל את היכולת להבין, להתעניין ולהשתתף בפעילות חברתית. זאת, על אף שהילדים שאובחנו מאוחר קיבלו סל שירותים ומספר שעות טיפול דומה.

“אנו מאמינים שהשיפור הגדול נובע מהגמישות המוחית האדירה שיש לילדים בשנתיים-שלוש הראשונות לחייהם – גמישות שמאפשרת להם להפיק יותר ממסגרות הטיפול וללמוד לתקשר על אף הקושי הראשוני”, אומר פרופ’ אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם וחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לקוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון. “חשוב לציין שהרוב המוחלט של הילדים שמאובחנים מוקדם נשאר עם אבחנת האוטיזם גם אחרי קפיצת ההתפתחות הזו, אך מצבם טוב יותר. אנו משערים שיש להם סיכוי גדול יותר להשתלב במערכות החינוך הרגילות בהמשך ולממש יותר מהפוטנציאל האישי”.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

“התוצאות מדגישות את חשיבות האבחון המוקדם והצורך לטפל בילדים בגילאים הצעירים”, אומר ד”ר גל מאירי, המנהל הרפואי של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם ומנהל היחידה לגיל הרך במחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי סורוקה. “אנו מקווים שתוצאות המחקר ייתנו מוטיבציה למשרד הבריאות ולקופות החולים להשקיע יותר משאבים באבחון מוקדם ומהיר של ילדים עם אוטיזם. נפעל להמשיך את שיתוף הפעולה הקליני-מחקרי שמתבצע במרכז הלאומי לחקר אוטיזם בכדי להפיק תובנות נוספות שיאפשרו לשפר את האבחון והטיפול באוטיזם בישראל”.

“המחקר מדגיש עד כמה חשוב שהורים ואנשי מקצוע יכירו היטב את הסימנים המוקדמים המאפיינים את רצף האוטיזם”, אומרת פרופ’ דיצה ענתבי צחור, מנהלת המרכז לאוטיזם של אלו”ט במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. “אנו רואים חשיבות רבה ביצירת כלים שמסייעים להערכה המבוססת על כלי אבחון מתוקפים לאוטיזם ומובילים לאבחון מוקדם ולהתערבות אינטנסיבית ויעילה”.

למחקר המלא – הקליקו >>> https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/13623613211049011

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות