תמר, מתורגמנית ירושלמית לשפת סימנים, תירגמה פגישה של לקוחה חירשת בקופת חולים, והרוויחה 5.33 שקלים לשעה בלבד – פחות מחמישית משכר המינימום. כך נחשף בדיון שהתקיים אתמול בוועדת העבודה והרווחה בכנסת.
תעריף התרגום הרשמי לאותה עבודה הוא אמנם 90 שקלים ל-45 שעות תרגום, אבל בחישוב של זמני ההגעה ממקום התרגום ואליו, ובניכוי הוצאות נסיעה, חניה וביטוחים – התשלום הגיע בפועל לכ-16 שקלים לשלוש שעות.
כמעט כל המתורגמנים נאלצים להשלים הכנסה
המקרה של תמר אינו ייחודי, ומייצג בעיה שאותה חווים מתורגמנים נוספים, על פי גל ג'ולייט מיסס, יו"ר מלא"ח – ארגון המתורגמנים. מיסס התלוננה על תנאי השכר הנמוכים, שנקבעו במכרז משרד הרווחה. כיום ערך שעת תמלול הינו 67 שקלים בלבד אך בפועל השכר המוצע הוא 50 שקלים לשעה. הנסיעות אינן כלולות בתשלום, שממנו צריך להפחית מס הכנסה, ביטוח לאומי והפרשה לפנסיה.
מיסס הסביר גם כי "שעת תמלול אינה שווה שעת-עבודה אלא יותר, כיוון שעל המתמללת להיות זמינה וירטואלית לפחות רבע שעה טרם המפגש, או להגיע למקום הפיזי אף מוקדם יותר. בנוסף, יש יותר חרשים ממתורגמנים, וכל שנה פורשים עוד ועוד מתורגמנים מהמקצוע". זאת מאחר שהם לא מצליחים להתפרנס ממנו.
מסקר שנערך בקרב חברי הארגון עולה כי 67% מהמתורגמנים מסרבים לצאת לשעת תרגום בודדת, כי זה לא משתלם להם. בנוסף, ישנם קשיים שפוגעים במתורגמנים כמו ביטול תרגום בהתראה של פחות מיממה, וללא תשלום.
חירשים זכאים לשעות תרגום מוגבלות מהמדינה מדי שנה. לי דן, מתורגמנית לשפת סימנים, חשפה שמתוך כ-60 לידות שהיא תירגמה, היא לא רשמה את שעות ההמתנה כדי שהחרשים לא יאבדו אותן. "התנאים גורמים למצב שבו אני, אישה בת 42, עם מקצוע מכובד ובעל ביקוש, צריכה לעבוד מהצד במלצרות או כמדריכה בקייטנות, כדי להצליח לספק לילדים שלי אוכל". על פי מיסס, 90% מהמתורגמנים עובדים במקצוע נוסף.
ח"כ שירלי פינטו: קיימת הזנחה בנושא
הדיון התקיים בעקבות יוזמתה של ח"כ שירלי פינטו (ימינה) שהיא בעצמה חירשת ומכירה היטב את הקשיים של המתורגמנים, המתמללים ומתווכי התקשורת לאנשים חירשים ועיוורים. "מזה שנים, קיימת הזנחה משוועת בנוגע לתנאי העסקתם של נותני השירות, שנקבעו במסגרת המכרזים הממשלתיים", ציינה ח"כ פינטו בדיון.
"העיוות הזה מבריח לא מעט נותני שירות ואת אלה שמתעניינים ללמוד את המקצוע", היא אמרה, "אין ספק שהתנאים הירודים פוגעים בצורה קשה ובאופן ישיר בצרכני השירות, החירשים וכבדי השמיעה, שתלויים בשירותיהם, כמעט באופן מוחלט".
חיים מלכה, נציג בית דוד, מרכז לחירשים-עיוורים, האשים את המדינה בחוסר מענה לאוכלוסיית החרשים-עיוורים. "כשניסיתי לבקש, לדוגמה, להנגיש טקס לחירשים-עיוורים, הרשויות היו מתעלמות לחלוטין".
ח"כ מיכל וולדיגר, מהציונות הדתית המשיכה: "הנגשה היא לב העניין. חובתנו כחברה היא לדאוג לאותם אנשים עם מוגבלויות, שמתמודדים עם מציאות חיים קשה ומורכבת. עבור אנשים עם מוגבלות כפולה, (גם עיוורים וגם חירשים) שפת הסימנים אינה מספיקה, עלינו להנגיש להם בצורה המיטבית וללמוד להכיל, כדי להעניק להם את רמת החיים הראויה, כאזרחי מדינת ישראל מן השורה".
