“אני רוצה להיות שדרנית רדיו באחת התחנות המובילות”, מצהירה שקד מורג, בת 24 מכפר סבא. מה מיוחד כל כך בצעירה שרוצה להיות שדרנית רדיו? בניגוד לשדרני הרדיו שאנחנו מכירים, מורג נולדה עם גמגום. בימים אלה, בדרך לחלום, היא לומדת לתואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת אריאל, בשנה ב’, במסלול שידור והפקת תוכן.
התחילה מאחורי הקלעים
מגיל קטן מאוד מורג זוכרת את עצמה מגמגמת. ילדותה התאפיינה בעיקר בהרבה שעות טיפול של קלינאיות תקשורת כדי לשפר את הדיבור, ובעיקר לשלוט עד כמה שניתן בגמגום. “זה בא לי בגלים. כשאני לחוצה זה משפיע עליי יותר”, היא מסבירה בראיון ל”שווים”.
היא למדה בכיתה רגילה בבית ספר יסודי, אך הצוות לא ידע להתמודד עם הגמגום שלה, היא מספרת. בנוסף, היא הייתה קורבן לחרם של חבריה לכיתה. “אלה היו שנים לא פשוטות. ילדים זה עם אכזר – הם לא מקבלים לרוב את מי ששונה מהם. לצערי רואים את המקרים האלה גם כיום”, היא מדגישה. “למרות הכל לא ויתרתי. למזלי, תמיד מצאתי את המפלט שלי: להאזין למוסיקה שאני אוהבת, או לדבר עם חברה טובה. כיום אני במקום הרבה יותר טוב”.
מורג למדה במגמת תקשורת בתיכון, והפיקה סרטון תדמית להעלאת המודעות של אמב”י – ארגון האנשים שמגמגמים בישראל, שזכה במקום הראשון בתחרות של שידורי קשת, ואף שודר בטלוויזיה. “זה התחום שלי וזה מה שאני אוהבת, למרות המגבלה שלי. מגיל קטן אני סביב עולם התקשורת”.
בהמשך, התלוותה למגרשי הכדורגל עם אביה, עיתונאי הספורט יורם מורג, ואחיה התאום נאור, שהוא גם כתב. “לאט לאט התחלתי לצלם וידאו וסטילס ל-‘דאבל פס’ – האתר של ליגות הכדורגל החובבניות בישראל, שבו הם עבדו. אבל תמיד היה לי רצון להתגבר על הפחד מהמצלמה ולהיות בפרונט”.
נתקעתי עם המילים – אבל אני שמחה על התוצאה
לפני שלוש שנים זה קרה. אנשי אמב”י המליצו על מורג לסרטון בהפקת ”כאן דיגיטל’, שבו היא מסבירה על החיים כמגמגמת בישראל. כמו כל דבר בחיים של, זה לא היה קל למורג, אך התוצאה מרשימה. “היה לי קשה מאוד לעשות את זה – להיות פתאום בפרונט, לדבר על עצמי ועל הקושי שלי. נאלצתי לעצור הרבה פעמים, נתקעתי עם המלים. אבל אני שמחה על התוצאה ועל הפרגון שקיבלתי. היום אני כבר לא מפחדת. אני מהווה מודל לחיקוי לאנשים מגמגמים, ומרגישה שלמה עם הגמגום שלי”.
לקורס הרדיו באוניברסיטה היא הגיעה עם חשש רב והרבה שאלות, בעיקר איך תצליח לדבר ברדיו. אבל היא האמינה ששם באריאל, הרחק מהמרכז, יקבלו אותה באהבה. היא לא טעתה. “יש לי שם הרבה חברים טובים ומרצים נפלאים כמו ד”ר טל לאור ראש החוג שלי, רן מלובני ואסף ליברמן”.
“הודיעו לי מהאוניברסיטה שיש תלמידה עם מוגבלות בקורס שלי, כדי שלא יהיו הפתעות”, מספר מלובני, עיתונאי ושדרן ספורט ידוע, ל”שווים”. “ציינו שהגמגום שלה קשה מאוד, וגם היא אמרה לי את זה. אבל הרגשתי שמעבר למגבלה, ניצבת מולי אשה חכמה מאוד, ושאין צורך להתייחס לגמגום. יש לה אינטליגנציה רבה, רגישות, פיקחות ורצון בלתי רגיל להצליח למרות המגבלה – והיא תצליח”.
כששאלה אותו האם תוכל לשדר ברדיו, הוא לא היסס לרגע. “אמרתי לה ‘אם את רוצה, את יכולה. זה ברור מאליו מבחינתי’. עובדה – היא הגיעה לתוצאות יפות מאוד”, הוא מספר, “מי קבע שמי שמדבר קצת שונה, לא יכול להגיע הכי רחוק? העולם שייך כיום לכולם, ואם לא נדע לקבל את זה, נהיה בבעיה”.
יש לי הרבה תוכן להעניק
מורג שידרה, כפי שאפשר לראות בסרטון למעלה, אבל הדרך לשם הייתה מלאה בלא מעט קשיים. “נלחמתי עם עצמי פעמים רבות במהלך הקורס, בכיתי לא מעט והיה לי קשה לשמוע את הקול שלי. לי לא היה עם מי להזדהות – לא בטלוויזיה ולא ברדיו”, היא מספרת, ” אני ביקורתית מאוד כלפי עצמי, כי חשבתי שאני לא מקצועית. אבל היום אני מבינה שאני בדרך הנכונה. אתה צריך רק בן אדם אחד שיאמין בך”. בשביל מורג, האדם הזה היה מלובני.
“אני יודעת שיהיה לי קשה הרבה יותר מאחרים, כי נקודת ההתחלה שלי נמוכה יותר, אבל אני לא אוותר” היא אומרת, “ההורים תומכים ואומרים שאני צריכה ללכת עם הלב שלי, וגם החבר שלי עוזר לי להאמין בעצמי ומחזק. אני צריכה להוכיח שלשקד מורג יש הרבה תוכן להעניק, מעבר ללהיות האשה המגמגמת ברדיו”.
