במשטרת ישראל משרתים כ-32,000 שוטרים. אבל רק כאלפית מהם – 35 שוטרים, הוכשרו לזהות אנשים עם מוגבלות ולהתמודד איתם במפגש בשטח. המשטרה חשפה את הנתון הנמוך הזה אתמול (ד’) בישיבה שהתקיימה בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, וציינה כי התחילה לקיים הכשרות.
הועדה התכנסה בעקבות מקרים מהשנים האחרונות, שבהם שוטרים נפגשים עם אנשים עם מוגבלות ומתמודדי נפש במצבי חירום, שנגמרים בפציעה ולעתים במוות. ח”כ יוראי להב הרצנו, מיוזמי הדיון, הזכיר בדיון את מותו של איאד אל-חאלק, צעיר עם אוטיזם שנורה למוות על ידי שוטר. אל-חלאק לא הגיב לקריאת השוטר שחשד שהוא מחזיק נשק.
ההמלצות לא יושמו
לפני כשנה התכנסה ועדה בין משרדית, ללא השתתפות המשטרה, כדי להמליץ כיצד ניתן לשפר את המפגשים הללו ולמנוע את המוות הבא. הדו”ח הוגש לנשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין.
מהדו”ח עצמו עולה כי השוטרים מתקשים לזהות אנשים עם מוגבלות ולהיפך, מה שהוביל למקרים הקשים. לא תמיד קל לשוטר לזהות את המוגבלות, ומנגד האדם עם מוגבלות לא תמיד מבין את הוראות השוטרים או יודע לקרוא את הסיטואציה.
הרצנו הציג את הדו”ח והסביר כי חלק מהמסקנות נגעו לפיתוח הכשרות ייעודיות לגורמי אכיפת החוק, הקמת צוותי התערבות במשבר, הקמת צוות יישום בהובלת משרד הרווחה, הנגשת מתקני כליאה לאנשים עם מוגבלות, ועמד על הצורך לוודא כי גורמי האכיפה מקבלים את הכלים לביצוע עבודתם כהלכה. “המלצות הוועדה אינן מיושמות בשטח”, אמרה יושבת ראש הוועדה, ח”כ מירב בן-ארי.
צריך “מנגישי צדק”
ח”כ שירלי פינטו-קדוש הצטרפה לדבריו והתריעה: “התהליך שעובר אדם עם מוגבלות מול רשויות החוק, לא נגיש”. היא ציינה גם שמהמשטרה והשופטים לא יודעים להתמודד מול אנשים עם מוגבלויות בפרט עם אנשים חירשים וצריך להכשירם.
פינטו-קדוש סיפרה כי לפני שהתחילה לכהן כחברת כנסת, היא עבדה בתור מתורגמנית ושיתפה כי זה היווה לה אתגר גדול לתרגם בחדרי החקירות את דברי החוקרים. זאת מכיוון שמדובר על סיטואציה אישית ומורכבת ביותר. לדבריה, צריך להכשיר את השוטרים והחוקרים ביחס להתנהלות עם אנשים עם מוגבלויות ולהביא מנגישי צדק – אדם ניטרלי שישמש כמתווך בין בעל המוגבלות לבין החוקר שיבטיחו את חקר האמת ואת תקינות ההליכים בכבוד.
ח”כ משה אבוטבול קרא לתת הדרכה מותאמת לשוטרים והוסיף כי בית הספר לשוטרים בעיר בית שמש אמור לתת מענה ופתרון גם בתחום הזה, ולספק הדרכות ביחס לאינטראקציה עם אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות שונות, אבל זה לא נעשה. ח”כ מיכל וולדיגר הוסיפה “כל שם של אדם שמצא את מותו באירוע מול גורמי האכיפה והמשטרה הוא עולם ומלואו, ולמרבה הצער המקרים הללו מתרבים”. עוד ציינה שהדו”ח הוגש בעבר והבעיה היא שאין יישום של המסקנות וההמלצות.
יגבירו את קצב ההדרכות
נציגת משרד העבודה והרווחה, גל דבוש, ניסתה לענות על שאלות הח”כים והדגישה כי המשרד עוסק ביישום המסקנות של הוועדה, אך ציינה כי על משרדי הממשלה השונים לעבוד יחד כדי לגבש את מודל העבודה המדויק.
מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות, ד”ר סרגיי רסקין, הדגיש את הצורך בהכשרת שוטרים במטרה לשפר את התמודדותם עם אנשים עם מוגבלויות וציין כי המשרד בנה קורס הכשרה לשוטרים שהחל לפעול בשנה שעברה, וכי השנה יגבירו את קצב ההדרכות.
נציג ”בית איזי שפירא”, יואב קריים, תקף את משרדי הממשלה השונים וציין כי מדובר על מחדל ארוך של שנים ארוכות- ההמלצות הוגשו, אך מעולם לא יושמו. נציגת “בזכות”, ד”ר עדית סרגוסטי, המטרפה לקריאת הח”כים לספק בחדרי החקירות שירות של “מנגיש צדק”.
ייפתחו מחזורים נוספים
נציגת משטרת ישראל בדיון, טלי ארגמן, סיפרה כי כבר לפני שנתיים קמה במשטרה מנהלת העוסקת בשוויון בעלי מוגבלות, ומטרתה היא מתן מענה כלל מערכתי לנושא. ארגמן מנתה את תחומי עיסוקיה של המנהלת, וביניהם הנגשת התחנות, שילוב בעלי מוגבלויות, שיטור מותאם לזיהוי אנשים עם מוגבלויות ועוד.
בנוגע לכמות השוטרים הדלה שעברה הדרכה, היא ציינה כי מתוכננים 3 מחזורים נוספים להכשרות והוסיפה כי “בשנה האחרונה פותחו לומדות דיגיטליות שיתנו כלים לשוטרים לזיהוי וטיפול באנשים עם מוגבלויות”.
יו”ר הוועדה, מירב בן-ארי, סיכמה את הדיון והדגישה כי המצב רחוק מלהיות משביע רצון וייקבע דיון נוסף בהמשך בשיתוף ועדת העבודה והרווחה של הכנסת וביקשה מהמשטרה להציג בדיון הבא נתונים לגבי מספר המבנים המונגשים במשטרה, מספר ההדרכות שבוצעו ע”י השוטרים הנאמנים וכן התקציבים שהשקיעה המשטרה בנושא.