fbpx

“סוף סוף הילדים יהיו קרובים אליי ומול העיניים שלי”

לראשונה בכפר קאסם: מרכז יום טיפולי סיעודי לאנשים עם מוגבלות. אמא לשתי חניכות: "עכשיו סוף סוף אני שקטה"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

לראשונה בכפר קאסם, הוקם מרכז יום טיפולי סיעודי לאנשים עם מוגבלות. בתחילת השבוע החלה עמותת צ’יימס ישראל להפעיל את המרכז החדש, שצפוי לקלוט כחמישים חניכים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

מעתה, ל-25 אלף התושבים בכפר קאסם יהיה מענה עבור בוגרים עם מוגבלות מעל גיל 21, שעד כה נשלחו לערים שכנות על בסיס יומי כדי לקבל שירות, או גרוע מכך – נשארו שנים ארוכות בבית ללא מענה טיפולי יומיומי. את המרכז החדש מנהלת אשת החינוך הוותיקה נעמת עיסא. “אני מורה 17 שנים, וכל הזמן הרגשתי בפנים שזה ‘לא מספיק'”, היא אומרת, “פתחו הרבה בתי ספר, אבל מרכז כזה היה חסר. רציתי שינוי, רציתי אתגר, לשנות אווירה וללכת על מהלך משמעותי”.

למעלה מ-8 מיליון שקלים הושקעו עד לפתיחת המרכז. עמותת צ’יימס ישראל, עיריית כפר קאסם, קרן שלם, ביטוח לאומי, קרן סימפסיס, קרן פיליפ מוריס ומימון ממשלתי מוועדת העיזבונות – כל אלו היו שותפים במימון הפרויקט. בשלב הראשון נקלטו במסגרת 20 חניכים, ועד לפתיחת שנת הלימודים הבאה צפויים להיקלט עוד 30 משתקמים תושבי כפר קאסם והיישובים הערביים הסמוכים, כמו כפר ברא, ג’לג’וליה, קלנסואה וטירה.

צוות המרכז החדש בכפר קאסם. צילום: דועא פריג

“יש לי שתי בנות עם מוגבלות שכלית ותנועתית, מרותקות למיטה, לא יכולות לעשות כלום”, מספרת אמל טהה, אמא של עיישה ומרינה, חניכות טריות במרכז. “לבנות שלי יש עיניים יפות אבל הן לא רואות. אחרי גיל 21 נגמרו המסגרות של הרווחה שמתאימות לבנות שלי ולא נתנו לילדים את מה שהיו צריכים. נשלחנו למסגרות אחרות שלא התאימו להן ואפילו מיטה לא הייתה שם או מקום נורמלי להחליף חיתול. כעסתי, צעקתי והייתי מאוד מעורבת מול מחלקת הרווחה של העיירה, אבל במשך שנים לא הקשיבו לי ולא קיבלנו מענה ראוי. עכשיו, כשיש מסגרת בכפר, אני שקטה, שנוכל לבוא כל יום למרכז ולקבל את כל מה שצריך. אנחנו מקבלים את הבנות שלנו מכל הלב ולא מתביישים בהן. הן עדיין מלאכיות וזה מה שיש לנו”.

זוהיר באדיר, אבא לשני ילדים בוגרים עם מגבלות, שהיה פעיל שנים רבות מאחורי ולפני הקלעים כדי להביא לפתיחת המרכז, אמר: “יש לי שני ילדים עם אפילפסיה במצב קשה בגילאים 26 ו-27. 15 שנים אני מחכה שיפתחו להם מסגרת מתאימה בכפר. עד עכשיו הילדים היו נוסעים כל יום לטייבה הלוך ושוב, הייתה הסעה מהעירייה והיו עם זה הרבה בעיות. אני שמח שהילדים יהיו מול העיניים שלי וקרובים אלי”.

חיבוק של אבא. זוהיר באדיר עם שני ילדיו. צילום: דועא פריג

עמותת צ’יימס ישראל, שקיימת מזה 30 שנה, מפעילה 26 מסגרות ב-15 רשויות מקומיות בארץ, לרבות מרכזים טיפוליים לבוגרים סיעודיים, מרכזי עבודה שיקומיים ותוכניות סיוע לבוגרים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי. ג’ורג’ צימרמן, מנכ”ל עמותת צ’יימס ישראל בירך על הקמת המרכז: “הצורך שעלה מהשטח ומהמשפחות היה כל כך אקוטי, היות שרוב החניכים שמגיעים ויגיעו למרכז החדש נמצאים מזה תקופה ארוכה בבתיהם. הקמת מרכז נוסף בחברה הערבית עולה בקנה אחד עם אחד העקרונות הבסיסיים במשימתנו , והוא לספק שירותים לכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדלי גזע ודת”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״