דרמה גדולה מטלטלת בימים אלה את המרכז לעיוור, עמותת הגג של העיוורים בישראל. במוקד הדרמה ניצבת המנכ”לית החדשה רז אסולין, שאך לפני מספר חודשים נכנסה לתפקיד, וכבר פוטרה על ידי הוועד המנהל. בוועד מאשימים את אסולין באי סדרים, האזנת סתר, הסתרת מידע חמור מעברה ואלימות מילולית כלפי חברים בוועד, בעוד היא טוענת שחשפה ליקויים ומעשים לא חוקיים בארגון, ובגין כך קיבלה צו הגנה זמני ממבקר המדינה. בינתיים, היא עדיין בעבודה.
נתחיל מההתחלה: בנובמבר 2021 נכנסה אסולין, בת 58 מגן יבנה, לתפקיד לאחר שזכתה במכרז. לדבריה, היא הגיעה אליו במקרה לאחר שנתקלה ב”קול קורא” למשרה. אסולין מספרת כי היא עצמה לקויית ראייה בעקבות מחלת טרשת נפוצה שהתפרצה אצלה לפני שנים, ולטענתה היא מחזיקה בתעודת עיוור משנת 2015.
לפני שהגיעה למרכז לעיוור הייתה מנכ”לית אגודת הידידים של בית החולים קפלן ברחובות. בעברה הרחוק יותר הייתה קצינה בכירה בחיל האוויר, ובין היתר שימשה כמפקדת טייסת מינהלה בחיל. אחרי שנות שירות ארוכות השתחררה מצה”ל בדרגת סגן אלוף.
מה שאולי עבד טוב בצבא עבד כנראה פחות טוב במרכז לעיוור. מראשית כהונתה נרשמו חילוקי דעות בינה לבין חברי הוועד המנהל, ובשבועות האחרונים הם הלכו והסלימו עד כדי אובדן שליטה מוחלט. חברים בוועד טוענים כי אסולין נוקטת כלפיהם באלימות מילולית: מדברת אליהם באגרסיביות, מרימה את קולה ואף מקללת. לאתר “שווים” הגיעו שתי הקלטות שבהן היא נשמעת מכנה חבר ועד אחד “פח אשפה” ומקללת חברת ועד אחרת “את זבל”.
ההקלטה השנייה בוצעה במסגרת ישיבה של הוועד המנהל עם אסולין, שבמהלכה התעוררה מחלוקת בינה לבין חברת הוועד רחל בללי על סוגיית מימון ערב גיבוש במלון בים המלח. עד מהרה עלתה השיחה לטונים גבוהים, כאשר המנכ”לית מקללת את בללי “כוסאוחתכ, את זבל”, והיא עונה לה “אל תקראי לי זבל, מושחתת… את מתנהגת כמו שכונה”. בתגובה הטיחה בה אסולין “זקנתך מביישת את נעורייך”, ובללי השיבה “תתביישי את”.
אם זה לא מספיק, טוענים בוועד כי אסולין הסתירה מידע פלילי חמור מלפני 16 שנה, שהם לא היו מודעים לו טרם כניסתה לתפקיד. בעקבות פגישת בירור בנושא שנערכה בין הצדדים נשלח אליה מכתב זימון לשימוע שבו נכתב כך: “לאחר שהתבקשת למסור את גרסתך לעניין שתי כתבות שפורסמו, שלפיהן ביצעת עבירות הצתה לשכנייך שברחוב יהלום בגן יבנה, אמרת כי לדידך מדובר בסכסוך שכנים קל והעובדות המוצגות בכתבות אינן זהות לשאירע במציאות. כמו כן, מסרת כי הועמדת לדין וגזר הדין שניתן היה 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. מבדיקה שנערכה על ידי חברי הוועד התבררה תמונה שונה לחלוטין”. לאור זאת, דרשו ממנה חברי הוועד להציג סימוכין לגרסתה, מתוקף חוק חופש המידע ובשל תפקידה הציבורי המחייב טוהר מידות.
לא רק זאת, בוועד טוענים כי אחרי שאסולין הודתה שעמדה לדין על הצתה, הם ביקשו ממנה לעזוב את חדר הישיבות כדי שיוכלו להמשיך להתדיין שלא בנוכחותה. “כעבור זמן מה”, המשיכו לטעון במכתב, “התברר כי התחברת בזום לישיבה ובפועל ביצעת האזנת סתר לכל חברי הוועד המנהל, ואף התברר כי עובדים נוספים האזינו לכל שנאמר בישיבה. ברי כי עולה חשד כבד מאוד שביצעת עבירה פלילית”.
על ההצתות לפני 16 שנה: “כמו שבגן יגידו שמשכתי למישהי בשערות”
בשיחה עם “שווים” הודתה אסולין כי הורשעה ב-2016 בהצתה במסגרת סכסוך שכנים, אך לטענתה מדובר באירוע שהתיישן מזמן. “זה כמו שבגן יגידו שמשכתי למישהי בשערות, זה על אותו משקל”, היא אומרת. “גם לא נדרשתי להביא אישור שיש לי עבר פלילי או לא, וזה גם לא חוקי לדרוש את זה. היה סכסוך שכנים, אבל בין זה לבין מה שנכתב בכתבות – השמיים הם הגבול. הלכתי לעסקת טיעון ושילמתי 7,500 שקלים קנס. כמה הייתי צריכה לשבת אם זה היה נכון? לפחות 40 שנה. על כל הצתה 10 שנים לפי החוק בישראל. זה לא קרה. מה שמעניין את הוועד זה שאני לא אהיה כאן”.
לטענתה, היחס העוין כלפיה נובע מנקמנות אישית מצד חבר הוועד המנהל עו”ד זוהר הלוי (יו”ר עמותת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה). “הוא לא נבחר להיות מנכ”ל הארגון ואני כן נבחרתי”, היא אומרת. בשיחה איתנו הכחיש עו”ד הלוי את הדברים בתוקף. “בכלל, מצאתי כל מיני ליקויים בהתנהלות העמותה שפגעו בי כנושאת תעודת עיוור ובציבור שאנחנו מייצגים”, ממשיכה אסולין, “ועל רקע החשיפות שלי ודברים נוספים הוחלט להעמיד אותי לשימוע”.
לדבריה, ביום השימוע היא הייתה בבית החולים: “כולם ידעו, אבל זה לא עניין אף אחד שעברתי אירוע לב. זה לא עניין אף אחד והוחלט לפטר אותי. קיבלתי מכתב פיטורים עם שליח הביתה. אני כאן כי אני רואה את ציבור העיוורים ואני חושבת שאני יכולה לעשות טוב יותר עבורם, כי יש דברים לא חוקיים שנעשו כאן והחומרים נמצאים אצל מבקר המדינה ושר המשפטים. אני חזרתי לתפקיד כי מבקר המדינה נתן צו חד משמעי שהפיטורים לא תקפים. כלל הסמכויות שלי חוזרות אליי, ושהוועד יתחיל לתת תשובות”.
על הטענות האחרות נגדה, כולל האזנת הסתר, היא מגיבה: “כלום ממה שיש שם לא נכון”. כאשר אנו מעמתים אותה עם האמירות הקשות שלה כלפי חברת הוועד רחל בללי, היא אומרת: “כשמישהי אומרת לי שקרנית ומושחתת אני יכולה לתבוע אותה. זה מה שכנראה אעשה גם. מושחת זו הגדרה פלילית, ועל מה? קשקוש. היא טוענת שהוצאתי את האנשים שלי לחופשה ללילה אחד, ושזה היה מכספי הארגון. הוכחתי לה שהוצאתי אותם על חשבוני הפרטי, אבל זה לא שינה להם. העובדות לא משנות לצערי, פשוט רוצים שאני לא אהיה כאן”.
ומה עם הביטוי “פח אשפה” כלפי חבר ועד אחר?
אסולין: “הוא חבר ועד ולא עובד של המרכז לעיוור, צריך להפריד בין השניים. מעולם לא דיברתי לא יפה לאנשיי, אין סיכוי כזה לא היה ולא נברא. העובדים הפגינו כאן למעני. מה שאני עשיתי פה בארבעה חודשים לא עשו כאן ב-40 שנה, ולא אני אמרתי את זה. אין שום הסבר להתנהגות של הוועד חוץ מנקמה אישית בי. אני לא בדקתי מה עשו בעבר חברי הוועד המנהל. מה שלא עניין את מנהלי בתי החולים ואת חיל האוויר מעניין כאן את חברי הארגון. יפה”.
בינתיים, אסולין מגיעה כרגיל לעבודה בבניין המטה של העמותה בתל אביב. היא אמנם פוטרה, אבל לאחר שפנתה למבקר המדינה היא קיבלה צו הגנה זמני של “חושפת שחיתויות” למשך 90 יום. נכון להיום היא עדיין המנכ”לית של המרכז, אך בכלל לא בטוח שלאורך זמן.
המרכז לעיוור הוא ארגון גג המייצג 27 אלף אנשים עיוורים וכבדי ראייה בישראל. הארגון שם לו למטרה לפעול לשילובם המלא בחברה הישראלית ולייצגם בסוגיות שונות. נציגיו פועלים למען שיפור הנגישות למקומות ציבוריים, הגדלת הקצבאות לבעלי תעודת עיוור והרחבת מעגל הזכאים להן, הגדלת התקציב למפעלים מוגנים ולבתי תלמיד, עיגון זכויות העיוור בחוק, החזרי מס ועוד. המרכז מספק שירותים לכל אדם שבידו תעודת עיוור או כבד ראייה.
