עד לפני תשע שנים בועז ריינשרייבר היה מוזיקאי ואומן שעסק כל כולו ביצירה ונגינה, אבל לאורך השנים תחום ההוראה שתמיד היה קרוב לליבו הביא אותו להקים מרכז ללימודי מוזיקה. ריינשרייבר פתח קורס בשם ‘כל אחד יכול לנגן’, לתלמידי כיתות ד’ עד ח’ בבית ספר בניר צבי.
“רציתי לנפץ את הסטיגמה שכדי לנגן צריך מורה פרטי, ופשוט קראתי לכל התלמידים לבוא ולנגן”, הוא מספר לאתר “שווים”. ואז, בסוף השיעור הראשון של כיתה ו’, נכנסה לחדר גיל רובין, תלמידה עם שיתוק מוחין שיושבת על כיסא ממונע. “עם החיוך המדהים שלה היא שאלה אותי אם גם היא יכולה לנגן. כל מה שרציתי זה לאפשר לה לעשות מוזיקה”.
לדמיין את הכלי
ריינשרייבר לא מצא כלי נגינה מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, אז הוא התחיל לחשוב על פתרונות ועזרים שיאפשרו לו להגשים את חלומה של רובין לנגן. אחרי קרוב לשנה, הוא חבר לאורן אלשייך – מוזיקאי ויבואן של ציוד וכלי נגינה לאולפנים, לחיים קהירי, שיעזור לו בפיתוח טכנולוגי ולמעצב יונתן בר אור. ביחד הם התחילו לחפש פתרונות.
“הבנו שחסר משהו בסיסי בעולם שמאפשר לכולם ליהנות ממוזיקה. התחלנו לדמיין ולחקור איך אפשר להוציא לפועל את הרעיון של כלי נגינה שכל אחד יוכל לנגן בו, גם אם התנועות שלו מוגבלות. זיהיתי את הכישרון המוזיקלי של גיל, והתחלנו לדמיין כלי שבו בעזרת התנועה הצרה של ידיה יתאפשר לה לפרוט על הכלי ולנגן”.
התוצאה היא “ארקנה” – כלי שבנוי משלושה חלקים – ג’ויסטיק שמדמה פריטה על הגיטרה, קלידים שמדמים אקורדים, וכפתורים שמאפשרים להתאים את הכלי לרמות קוגניציה שונות. לכלי יש מתגים שמאפשרים לנגן עם הרגליים, עם הראש, ומגוון ידיות שמתאימות לרמות אחיזה ומוטוריקה שונות.
“היצירה הכי חשובה שלי כמוזיקאי”
“לארקנה יש ערך טיפולי מדהים קודם כל מההיבט שמוזיקה מרפאת”, אומר ריינשרייבר, “מדובר למעשה בפלטפורמה שמאפשרת לכולם ליהנות מהיתרונות של המוזיקה”.
הארקנה פותחה במשך שלוש שנים, שבהן נעשה מחקר במוסדות מובילים בארץ, בהתנסויות עם מאות תלמידים בגילים שונים ועם סוגים שונים של מוגבלויות. כיום משתמשים בכלי לתרפיה במוזיקה, ריפוי בעיסוק ושיקום, בשיבא, אלי”ן, בית איזי שפירא, בבתי ספר, אצל מרפאים בעיסוק ועוד. המוצר, שנתמך על ידי הרשות לחדשנות, מוכר כפטנט והוא סטארט אפ לכל דבר ועניין.
“הלימוד על הכלי מראה מגמות התקדמות מרשימות. ממצב שתלמידים לא יודעים להשתמש בו, הם מצליחים לייצר בעצמם מוזיקה, דבר שיוצר אצלם תחושת מסוגלות מאוד גדולה”’ אומר ריינשרייבר, “זאת ללא ספק היצירה הכי חשובה שהייתה לי בכל שנות עבודתי כמוזיקאי. מבחינתי, בזכות המצאת הארקנה, אני עושה עבור המשתמשים בו צדק מאוד גדול, מפני שכיום הם יכולים לעשות משהו שבעבר הם לא יכלו לעשות. הכלי מאפשר לכל אדם עם כל סוג של מוגבלות לנגן”.
“המון דברים מרגשים קורים עם הארקנה”, מספר ריינשרייבר. “לדוגמה, בפיילוט שהתקיים בקריית טבעון, נפתחו שערי הקונסרבטוריון בפני אנשים עם מוגבלויות, וזאת בזכות שיתוף פעולה מוצלח עם מנהל המוסד חזי פלד. זה הפרויקט הראשון מסוגו בעולם. פעם בשבוע מגיעה מורה ומלמדת אנשים נגינה על הארקנה, לפני שבועיים התגבש הרכב חדש בשם ‘המטאורים’ עם נגנים על הספקטרום, ועוד דברים בהתהוות שהם מרגשים ומפתיעים”.
מתלמידה – למורה
“כשהעזתי לעשות את הדבר שהיה לי בראש, אז השתנו לי החיים”, מספר ריינשרייבר. “עשיתי החלטה, עזבתי את הכול והתחלתי מאפס כדי ליישם את הרעיון שלי. ברגע שפגשתי את גיל, התעוררה אצלי תחושת הזדהות וזה מה שהניע אותי לפעולה. לא יכולתי לדמיין שיש מישהו בעולם שלא יכול ליצור מוזיקה, זה אפילו הרגיז אותי שיש מולי מישהי שלא יכולה לעשות מוזיקה. ממקום צנוע אני יכול לומר כיום, שזו זכות עבורי לעבוד עם אנשים מדהימים שמסוגלים לכל כך הרבה למרות המגבלות, ואני שמח להיות זה שמאפשר להם לעבור עוד משוכה של מסוגלות”.
השנה יכשיר ריינשרייבר את רובין, המוזה של כל המיזם, להיות המורה הראשונה של ארקנה. ” גיל הוכיחה את המסוגלות העצומה שלה עם ארקנה. היא לומדת תווים ומנגנת מוזיקה לכל דבר, היא מופיעה איתי בפרזנטציות ויש לה הרכב מוזיקלי שבו היא לוקחת חלק. אני זוכר שאמא של גיל תמיד הייתה אומרת לי שהיא רוצה שהבת שלה תהיה שווה בין שווים. הכלי הזה מאפשר לכולם להיות שווים בגישה שלהם למוזיקה, וזאת מבחינתי המהות של ארקנה. פתאום אני יכול לתת את מתנת המוזיקה לכולם וזו מבחינתי המהות של להיות שווים. עם יצירת הארקנה אני מרגיש שמישהו גילה לי סוד, ועכשיו אני חייב לרוץ ולספר עליו לכולם”.
