כל ילד זקוק למקום ולזמן שבהם יוכל פשוט להתנהג כילד. ילד מיוחד זקוק לקצת יותר מזה – למקום בטוח שבו יוכל להיות הוא עצמו.
בילדותי סולקתי ממשחקייה רגילה, של ילדים “רגילים”. “אתה אהבת את המשחקייה ואת שעת המשחקייה”, סיפרה לי אמי, “בשבילי זו הייתה השעה שבה הייתי צריכה להציל אותך מילדים ‘רגילים’ שרצו אליך, עליך ומצדדיך, ודחפו אותך מבלי שידעת כיצד להתגונן. בו-בזמן, נאלצתי לספוג הערות מהורים על כך שאתה מרעיש ולא מחונך. היו גם רגעים של הנאה, אבל אפילו הם הסתיימו בבושה גדולה, כשסולקנו”.
כעת, כשאני בן 21, אני יושב בחצר המרכז הקהילתי “בית קמחי”, ליד משחקייה מיוחדת, מכילה. היא ממוקמת בביתן שקט שגובל שסביבו דשא ברמת החייל. המשחקייה הזאת מבטאת את התקווה של ההורה וילדו המיוחד לשעה שמחה של ילדות, ללא קושי ומכאובי שיפוטיות. בפנים הכול יפה צבעוני ושמח. מתחשק לגעת, לטפס, לסובב. “אתה כבר לא ילד”, אומרת לי אמא בחיוך.
“עכשיו זו שעה מיוחדת”
המשחקייה המכילה ב”בית קמחי” בתל-אביב לא מנסה לתקן את הילד בשביל העולם, אלא לתקן את העולם בשביל הילד, אפילו לשעה קלה. אווירה רגועה שורה עליה. היא מיועדת מלכתחילה לקבוצה קטנה של ילדים עם מוגבלויות בגילאי שלוש עד שש. חלקם זקוקים לשקט הזה, לחופש לנסות דברים. מיכל בורג גפן, פסיכולוגית חברתית שמתמחה בתחום של משחק משותף הורה-ילד, נמצאת במשחקייה בשביל לסייע בתיווך ובעצה טובה, אם מישהו מההורים נזקק לכך.
עדי מדמון, רכז חוגים ותרבות, מתרוצץ בחוץ בהתרגשות. “ילדים, עכשיו אי אפשר להיכנס”, הוא מאכזב את הילדים “הרגילים” הצובאים על הדלת, “עכשיו זו שעה מיוחדת!”. מדמון פועל יחד עם סלים שומר, אחראי הנגישות, תחת כנפי חזונו של מנהל המרכז, יותם הוטה, כדי ליצור לאנשים עם מוגבלויות בצפון העיר מקום שבו הם ירגישו לגמרי בבית.
מנגישים את החגים
“בפורים,” מספר מדמון. “היה שיתוף פעולה מוצלח מאוד עם סניף ‘אקים’ בשכונה. הכנו יחד משלוחי מנות. ביום העצמאות פרסמנו שהחגיגה אצלנו תכלול גם מתחם שקט עם אוזניות, ושיוענקו צמידי פטור מתור לאנשים עם מוגבלות. הנחינו את הדוכנים והמפעילים להעביר כל אדם עם צמיד כזה לראש התור. הגיעו אנשים רבים עם מוגבלויות, כולל אנשים שדיווחו שהחליטו להגיע ללא ליווי, באופן עצמאי. בפרסומים שלנו גם כתבנו שיהיה תרגום לשפת הסימנים והגיעו אנשים עם מוגבלות שמיעה מכל צפון תל אביב”, הוא מתלהב.
גם בעתיד הקרוב צפויים לנו מועדים לשמחה ולנגישות. “בשבועות נקיים כאן מתחם שקט כחלק מפיקניק. ב-6.6, היום הבינלאומי להגברת המודעות לציבור האנשים עם מוגבלות ראייה, יתקיימו כאן הצגה ומופע שירה של אנשים עם מוגבלות ראייה, והשיעורים בחוגים יועברו בכיסוי עיניים”.
בדרך לחברה מתוקנת
מדמון מחייך כשהוא נשאל אם הלהט הזה נובע ממשהו אישי, קרוב משפחה, חבר או מכר שהוא אדם עם מוגבלות. “זה לא אישי במובן הזה. פשוט, הבנתי, שרגישות, נגישות והכלה הן הדרך לחברה מתוקנת. ושחייבים להתחיל בכך בגיל צעיר. אצלנו במרכז ילדים עם מוגבלויות הם חלק מהפעילויות, הם חברים של ילדים ללא מוגבלות, הנוכחות שלהם טבעית. בעיני הילדים שמשתתפים פה בחוגים, כזה הוא העולם”.
המשחקיות המכילות פועלות כפיילוט במסגרת “שָׂחֲקוּ אוֹתָהּ”, של מנהל קהילה תרבות וספורט בעיריית תל אביב- יפו, כחלק ממהלך רחב ליצירת השתלבות והכלה של אוכלוסיות מיוחדות במרחב הציבורי.
המשחקייה של “בית קמחי” נמצאת ברחוב עולי הגרדום 50 בתל אביב. המשחקייה פתוחה בימי רביעי בשעות 17:15-18:15. קבוצה דומה תתחיל לפעול ב”קאנטרי ל'” בימי שלישי בשעות 17:30-19:00 החל מ-24.5. הפיילוט כולל ששה מפגשים, אז הצביעו ברגליים! בואו, תיהנו ותראו לעולם שמגיע לנו כל הטוב הזה. בנוסף, החל מ-7.6. תתקיים ב”בית פרנקפורט” בהדר יוסף “צלילי עולם – סדנה מוסיקלית נגישה”, לגילאי שלוש עד חמש בימי שלישי, בשעה 17:30. הסדנה כוללת חמישה מפגשים.
