נושאים קשורים

סוף לאפליה: משפחות אומנה יקבלו גמלת ילד נכה כמו משפחות ביולוגיות

הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ יצחק פינדרוס בנושא. משפחות האומנה יהיו זכאיות גם להטבות והזכויות הנלוות

נכה על כיסא גלגלים סורבה לקבל תג נכה: “מזלזלים באדם סובל”

למרות 100 אחוזי הנכות ומחלת העור הנדירה שלה, משרד התחבורה סירב לבקשתה של שמרית ברק: "התנועה ללא רכב לא תחמיר את מצבה הרפואי"

עונה שנייה ל”החיים ובת'”: איימי שומר על החיים עם בעל אוטיסט

הקומיקאית חוזרת לעונה שנייה של הסדרה "החיים ובת'", שמטפלת בנושאים שלא כולנו רגילים להיחשף אליהם בטלוויזיה: "רצינו להראות מה זה אומר באמת להיות על הספקטרום"

נמצא תקציב לחוגי ספורט לתלמידים עם מוגבלות

בשבועות האחרונים ניהלו מספר חברי כנסת, בראשם חה"כ סימון דוידסון (יש עתיד) מאבק למציאת מקור תקציבי חדש לפעילות התאחדות הספורט לבתי הספר
הסתדרות 480-100

הנגשה ברמה אחרת: זו הרפורמה בסניפי רשת סטארבקס

כדאי ללמוד משהו מהאמריקאים: רשת הקפה הפופולרית יוצאת למהלך יוצא דופן להתאמת החנויות שלה לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות. על הפרק: שינוי בתצוגות, בדלתות ואפילו בתאורה ובאקוסטיקה
ראשיחדשות97% מהסייעות המשלבות: אנחנו חייבות לעבור הכשרה ייעודית

97% מהסייעות המשלבות: אנחנו חייבות לעבור הכשרה ייעודית

משרד החינוך לא מקיים הנחיות של חוזר מנכ"ל שהוציא בעצמו לפני 11 שנה בנוגע להסדרת הכשרות לסייעות שילוב. הנפגעים: התלמידים, ההורים והסייעות עצמן

תלמידים בכיתה - אילוסטרציה
תלמידים בכיתה – אילוסטרציה

“למרות הנחיות חוזר מנכ”ל משנת 2011, טרם הופעלה תוכנית הכשרת סייעות בחינוך המיוחד” – כך קובע דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת ח”כ סמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת.

בדוח מצוין עוד כי הורים ואנשי מקצוע נאלצים לשלם על ההכשרות של הסייעות מכיסם הפרטי. כך נוצר מצב של חוסר שוויוניות בין הורים שיש להם כסף, לבין אלה שידם לא משגת. במשרד החינוך ובמרכז השלטון המקומי אמרו כי הם מגבשים תוכנית להכשרת הסייעות, אבל היא עדיין לא פורסמה.

פעמים רבות הסייעות עוברות הכשרות נקודתיות של ארגונים הפועלים למען ילדים עם מוגבלות, ואין מסגרת מסודרת לכך מטעם משרד החינוך, שאמור להיות אחראי לתלמידים ולכך שיזכו לליווי הטוב ביותר .

הכשרות על חשבון הסיוע

תפקידן של הסייעות המשלבות הוא קריטי. לתלמידים המשולבים. ליווי אישי מקדם את התלמיד, מסייע ביצירת קשרים חברתיים, מפרק את הנושא הנלמד ומסביר אותו, מפתח כישורי עצמאות, מסייע בתרגילים שנתנו המטפלים הפרא רפואיים ועוד.

על מנת שהסייעת תוכל לפעול לפי הנחיות אנשי הצוות המטפל, היא נפגשת איתם באופן סדיר להדרכה ולמשובים. אלא שהשעות האלה באות על חשבון הזמן הפרטי של הסייעת. לפעמים, על פי הדוח, ההורים נדרשים לבחור האם הסייעת תשב עם התלמיד, או תשאיר אותו לבד ותלך להיפגש עם הצוות המטפל.

בנוסף, הדוח מביא דיווחים של הורים לילדים עם מוגבלות, לפיהם בתי הספר נעזרים בסייעות לצרכים שלא קשורים ישירות לתלמיד, – ובכך התלמיד מפסיד ליווי אישי שמגיע לו.

מי מפקח על הסייעות?

בשנה שעברה, על פי הדוח, הועבר ממשרד החינוך לרשויות המקומיות תקציב עבור 18,118 סייעות. עם זאת, רובן הסייעות עובדות בחצי-משרה, ולכן בדוח לא הצליחו לספק את הנתון של מספר הסייעות שעובדות בפועל בבתי הספר. גם במרכז השלטון המקומי לא ידעו לתת נתון מדויק.

האחריות על העסקת הסייעות היא על הרשות המקומית, כאשר משרד החינוך משתתף במימון. הדרישות לתפקיד הן נמוכות מאוד. לא צריך תואר, אלא מספיקות 12 שנות לימוד.

מי מבין שני הגופים האלה משמש כמפקח? אין הגדרה ברורה לכך בחוזר מנכ”ל. ההורים אובדי עצות, ואם הם רוצים להתלונן על סייעת או להעיר על תפקודה, אין להם כתובת אחת.

ארגונים חברתיים דיווחו למרכז כי ישנם בתי ספר שלא מאפשרים לסייעת ליצור קשר ישיר עם ההורים. זאת בניגוד להנחיות משרד החינוך שמרשה לקיים קשר כזה. יו”ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות הגיב לכך בדוח ואמר כי “הסייעת אינה גורם מוכשר ומוסמך למסירת או קבלת מידע על התלמיד, ולכן הקשר צריך להתבצע באמצעות אנשי המקצוע ולא באופן ישיר”.

חסמים בדרך

למה הסייעות לא הוכשרו עד היום? הדוח מצביע על מספר חסמים: אין מערך הכשרה והדרכה מסודר להנחיה והכשרה של הסייעות לפני התפקיד או במהלכו; יש מחסור בקורסים רלוונטיים ובקורסים המוכרים לגמול השתלמות; לקורסים הקיימים יש עלויות גבוהות; ואין חלוקת אחריות מסודרת בין משרד החינוך לרשויות מקומיות, שמובילה את הגופים להתנער מאחריות.

בנוסף, הדוח קובע כי מקצוע הסייעת לא מוסדר, מה שלא מאפשר לקבוע תנאי סף לקבלה; תנאי השכר וההעסקה ירודים; ומוסדות החינוך מציעים משרות חלקיות ללא תמריצים.

הפתרונות שמונים בדוח הם פיתוח הכשרות ותוכניות להתפתחות מקצועית והכרה, שיפור תנאי ההעסקה והשכר הנמוכים, העברת העסקת סייעות מהמרכז לשלטון מקומי למשרד החינוך (כדי לקבל הכרה רשמית מגורם מקצועי) וכן – ייצוג הסייעות בגוף נפרד בהסתדרות.

גם הסייעות מסכימות: צריך לשפר את המצב

בדוח מצוטט סקר שערכו עמותת איתך-מעכי ועמותת אלו”ט בסוף השנה שעברה, בקרב 316 סייעות, רובן סייעות אישיות, ורובן עם ניסיון של שנתיים ומעלה בתפקיד. מהסקר עולים הנתונים המעניינים הבאים:

  • רק 17% מהסייעות קיבלו הכשרה כלשהי כשנכנסו לתפקיד, כגון קורס עזרה ראשונה, הדרכה של ההורים, תעודת מטפלת מוסמכת, מתי”א וכדומה.
  • כמחצית מהסייעות שקיבלו הכשרה, הוכשרו ללא עלות או במימון רשות מקומית,   עמותה או ההורים. כרבע מהן שילמו בעצמן על ההכשרה. רוב הסייעות שהוכשרו עשו זאת על חשבון זמנן הפנוי.
  • ליותר מחצי מהן, אין תעודה או תואר בכלל. רק ל-32% מהן יש תעודה מקצועית כלשהי, ורק ל15%- יש תואר בחינוך.    
  • 90% מהסייעות הסכימו כי יש להגדיר תנאי סף להעסקתן . 24% מהסייעות השיבו שתואר או תעודת הוראה צריכים להיות תנאי להעסקה.
  • 79% מהסייעות השיבו שהיו מעדיפות להיות מועסקות על ידי משרד החינוך.
  • הנתון החשוב ביותר: כמעט כל הסייעות שענו לסקר (97%) השיבו שלדעתן סייעת שילוב חייבת לעבור הכשרה ייעודית לפי סוג המוגבלות, והצרכים של התלמיד שאיתו היא עובד. סייעות רבות ציינו שבמצב הנוכחי, הן מרגישות חסרות אונים ולא מקבלות כל הדרכה או ליווי מקצועי שייתן להן כלים לעבוד עם התלמיד שלהן.
יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות