“שנת הלימודים הבאה, לא יכולה להיפתח בלי תוספת משמעותית של סייעות לגנים ובתי הספר, ובייחוד למערכת החינוך המיוחד” – כך אמרה היום (ב’) יו”ר ועדת החינוך התרבות והספורט, ח”כ שרן השכל (תקווה חדשה).
השכל אמרה את הדברים בדיון על הצעת של ח”כ יעקב מרגי (ש”ס), שנועדה להסדיר בחקיקה את מקצוע הסייעת.
הדרישות: 12 שנות לימוד, הכשרה וללא עבר פלילי
לפי ההצעה, סייעת צריכה להיות בוגרת 12 שנות לימוד, וללא הרשעות פליליות – כדי למנוע מקרי אלימות כלפי ילדים. ההצעה עוד קובעת כי הסייעת תצטרך לעמוד בקריטריונים נוספים ולעבור הכשרה לתפקיד – שני סעיפים ששר החינוך יצטרך לקבוע, לאחר שהחוק ייכנס לתוקף. בנוסף, החוק מגדיר את התפקידים הספציפיים שהסייעת תמלא בשגרת המוסד החינוכי.
“לא עוד דופק ותעודת זהות כתנאי כשירות להיות סייעת”, הסביר ח”כ מרגי בדיון, “צריך להכשיר את הסייעות לתת מענה לילדים בצורה הבסיסית ביותר, ולאחר מכן בצורה פרטנית”, הוא הוסיף. לדבריו, הסייעת תופסת מקום נכבד בטיפול בילדים, לפעמים יותר מהגננת או המטפלת”.
הדיון התקיים אחרי פרסום דוח של מרכז המחקר של הכנסת, שקובע כי משרד החינוך לא קיים הנחיות של חוזר מנכ”ל שהוציא בעצמו לפני 11 שנים, בנוגע להעסקה והכשרה של סייעות. ח”כ מרגי אמר שהצעת החוק עדיין בוסרית, ושהעבודה עליה חייבת להעשות בשיתוף משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, שאחראי על הסייעות במוסדות החינוך.
מרגי: הסייעת הן חלק מהצוות החינוכי
מרגי גער במשרד החינוך, שלטענתו לא הגיע מוכן לדיון להצעת החוק. “האם סייעות נחשבות היום חלק מהצוות החינוכי של בתי הספר?”, הוא שאל בדיון. נציג משרד החינוך, עו”ד אילן שי, התפתל בדבריו ולא סיפק תשובה ברורה. ח”כ מרגי השיב: “אני מכניס רגל בין המשקוף לדלת. אני לא רואה מצב שהסייעת היא לא חלק מהצוות החינוכי של בתי הספר”.
ההצעה מתייחסת בנפרד לסייעות הרפואיות, וקובעת כי סייעת רפואית תהיה אחראית על לא יותר משני ילדים, ותפקhדיה יהיו לספק טיפול רפואי והשגחה לילד, ולתת הוראה פרטנית לילד לפי צרכיו.
עו”ד שי אמר כי משרד החינוך רוצה להוציא את הסייעות הרפואיות מהחוק. “ראוי שבחוק יהיה משהו כללי, ובחוזר מנכ”ל לפרט את תפקידי הסייעות, שלא כולם מתאימים לחקיקה ראשית”.
“אתם לא רוצים להכשיר סייעות רפואיות?”, השיב עו”ד מנחם גולדין מארגון קשר, “תביאו אחיות. יש הרגשה שעושים כאן טובה לילדים. אף אחד לא עושה לנו טובה”.
“מתקיים משא ומתן על השכר”
ההצעה קובעת כי סייעות יהיו עובדות של הרשויות המקומיות, אבל לא מתייחסת לתנאי ההעסקה ולשכר. ח”כ מרגי ציין כי הוא רוצה להתייחס גם לזה עם קידום ההצעה.
מיכל מנקס, סמנכ”לית חינוך רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי, ונועה בן ארי, יועמ”שית המרכז, אמרו בדיון כי מקצוע הסייעת צריך להיות פרופסיה, כי הצעת תואמת את עמדותיהם. עם זאת הן ציינו כי הן חוששות שלא יהיה אפשרי לעגן זאת בחקיקה, בגלל מורכבות הנושא. מנקס ובן ארי הסכימו שהמדינה חייבת להתערב כאן בסוגיית השכר. עו”ד גולדין אמר שהסייעות צריכות להיות מועסקות במשרד החינוך, כדי שיוכלו להפוך בעתיד למורות.
גליה אמיר, נציגת משרד האוצר בדיון, אמרה כי בימים אלה מתנהל משא ומתן בין ההסתדרות הכללית החדשה, המייצגת את הסייעות, מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר לגבי שיפור תנאי השכר של הסייעות. “בסוף המו”מ מבשיל, ויש פירות”. אבל לדבריה, זה צפוי לקחת זמן.
“אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק במהירות”, סיכמה ח”כ השכל, “אנחנו רוצים שההצעה תיכנס לתוקף ומבינים את החשיבות שלה. לא נזניח אף אחד כדי לנסות ולהגיע לנוסח מוסכם”.
