fbpx

המכתב שגרם לנוכחים בוועדת הרווחה להזיל דמעה

היו"ר ח"כ אפרת רייטן הקריאה מכתב ששלח נתנאל לוריא, אוטיסט לא מדבר: "רוצה שוויון זכויות, לא טובות לחוסה בהוסטל"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ח”כ אפרת רייטן מרום. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה היום (ב’) בהמשך חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מדובר בחוק שאמור להסדיר ולעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה.

בניגוד לדיון הקודם שכלל תשבוחות לח”כים ולשר הרווחה מאיר כהן על עצם חקיקת החוק, הבוקר חברי הוועדה נכנסו לקרביים של החוק ופירקו אותו סעיף אחר סעיף, משפט אחר משפט. משרד הרווחה שמע את ההתנגדויות של הארגונים הפועלים למען אנשים עם מוגבלות, והסכים להמשיך להתדיין מחוץ לוועדה עד הגעה לניסוחים המקובלים.

הדיון היום עסק בחלק מסעיפי הצעת החוק, בין היתר בהגדרה מהו אדם עם מוגבלות ומה אותו אדם יהיה זכאי לקבל. כל זאת, כחלק מחבילת שירותי רווחה בתחומי הדיור, הקהילה, התעסוקה ועוד. בין השאר נציגי ארגונים כי אין בהצעת החוק כל התייחסות לילדים עם מוגבלות. על כך ענו נציגי משרד הרווחה כי כל אדם הוא אדם, בין אם הוא ילד או קשיש, אך בכל זאת הסכימו לבחון את הנושא.

ח”כ שירלי פינטו-קדוש (ימינה) הזהירה בדיון מ”נפילה בין הכיסאות” של אנשים עם מוגבלויות רבות בשל לשון החוק. ח”כ פינטו סיפרה על אמה, שהיא חירשת ועיוורת, ולכן מקבלת לטענתה שירותים לא מותאמים עבורה. כמי שחווה זאת על בשרה, ביקשה חברת הכנסת לכלול בחוק מגוון רחב ככל הניתן של מוגבלויות כדי שלאדם עם יותר ממוגבלות אחת יינתן מענה מתאים וראוי.

לדרישה זו הצטרפו ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ויואב קריים מבית איזי שפירא, שיצאו נגד הצעת החוק בהגדרותיה הנוכחיות. קריים אמר כי בכוונתו להביא לועדה הצעות לניסוחים חלופיים של ההגדרות במהלך הדיון בשבוע הבא.

אורלי לוינזון, מארגון הסיוע לפליטים, ביקשה להוסיף כזכאים גם אנשים עם מוגבלות הנחשבים פליטים ואינם תושבי ישראל. נציג משרד המשפטים, דן אורן, הסכים עימה ואמר שהמשרד ידון בתיקון החוק כדי שיכלול גם פליטים.

אייל שחל, עיתונאי אתר “שווים”, טען כי יש לבדוק מיהם הארגונים היציגים בחוק, כלומר אלו שמייצגים אנשים עם מוגבלות בדיונים ובחקיקה, כמו בדיון שנערך היום בוועדה. לדבריו, הארגונים הגדולים שנכחו בישיבה לאו דווקא מייצגים את הזכויות והאינטרסים של האנשים עם המוגבלויות עצמם.

הרגע המרגש

את הדקות האחרונות של הדיון בחרה להקדיש יו”ר הוועדה, ח”כית אפרת רייטן מרום (העבודה), למכתב שקיבלה מנתנאל לוריא, אדם עם אוטיזם שלא יכול להתבטא בקולו. במכתב סיפר לוריא על חייו בהוסטל ועל הקושי לשמור על זכויותיו בתור אדם עם מוגבלות. במיוחד הדגיש לוריא את “סעיף המוגנות” בחוק, שבאמצעותו – כך הוא חושש –  יקבלו האחראים עליו, ולא הוא, החלטות הנוגעות לחייו, בשל הקושי שלו בתפקוד היומיומי.

“החלום שלי, כמו חלומם של הרבה מיוחדים אחרים, הוא ליחס טוב ואוהב, למבט בגובה העיניים”, הקריאה רייטן את דבריו של לוריא. “אני מתגעגע לחיבוק ולאמונה בפוטנציאל האנושי הגלום בנו, ככל נברא בצלם. אני אמנם מתקשה בדיבור ומתבטא בהקלדה, אבל יש לי ובי מעבר לתווית. יש בי מעבר לנפנוף הידיים ומעבר להסתובבות סביב עצמי. אני, כמו כל המיוחדים, בן אדם. צריך לזכור שאנחנו רוצים מה שכולם רוצים – אהבה, נתינה, להיות מוערכים, להיות אוהבים, תורמים ועוזרים. אז אל תרחמו עליי. אני לא זקוק לרחמים שלכם. אני לא מסכן. אני זקוק לחוקים, הנגשות והתאמות, לא לנעיצת מבטים מרחמים ומזלזלים וקרקס. אני רוצה לקבל את שוויון הזכויות המגיע לי על פי חוק במדינה דמוקרטית, ולא טובות לחוסה מההוסטל. רק תבינו את זה”.

הנוכחים בדיון התרגשו מהדברים, וחלקם אפילו מחו דמעה. ח”כ רייטן מרום סיכמה את הדיון והבטיחה להמשיך לשפר את “החוק ההיסטורי”, כדבריה. “החוק צריך לבטא הסתכלות שוויונית, מכבדת ומתחשבת ברצונם של אנשים עם מוגבלויות, בלי פטרונות וללא כפייה”, אמרה לסיום.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״