אי שם בספרד, חמישה חברים בלב גיל ההתבגרות יוצאים למסע מגבש ומטלטל בחיפוש אחר פרח שידוע בכוחותיו להגשים משאלות. זוהי עלילת הסרט “Live Is Life” (לחיות זה החיים) שעלה השבוע לנטפליקס.
מסע ההתבגרות של החמישה הוא למעשה הרפתקה מופלאה בדרך אל אותו פרח קסום, ומלווה במוזיקה צעירה וסוחפת וצילומי נופים מרהיבים. אבל יותר מכל אלו, מסע התבגרותם של חברי החבורה, הוא לא פחות מעוצר נשימה.
התבגרות עם מוגבלות
לסרט יש כמה גיבורים: רודרי, הנער החולמני שמחכה להתאחד עם חבריו בחופשת הקיץ, מאזה הפרוע והשובב שמוביל ומנהיג את החבורה, ואחיו התאום חולה הסרטן, אלבארו.
חיפושה של החבורה אחר הפרח מעלה הרבה מאוד שאלות סביב נושא ההתבגרות עם מוגבלות. באחת הסצנות מתוודה אלבארו חולה הסרטן, כי להיות מוגבל משחרר אותך מאחריות, ממחשבות גדולות, מתכנונים לגבי העתיד. למעשה הוא מדבר על ההיצמדות למוות, כאילו עצם זה שאתה גוסס או חולה חשוך מרפא הופך אותך ל”סלב”.
הסרט מדגים, למשל, שנכות היא הליכה בין חיים למוות. החבורה שבורחת, מטאפורית, ממותו של אלבארו, מגלה תינוקת עזובה במהלך המסע, מאמצת אותה, ומנסה לדאוג לה למשפחה או מעון שיטפל בה.
כמו כן, עצם ההתבססות של עלילת הסרט על הדואליות בין אח בריא ואח חולה מפנה זרקור על מקום המשפחה בחייו של כל חולה. נשאלת השאלה עד כמה המשפחה תומכת בחולה, כשגם מיקומו ורגשותיו של התומך באות לידי ביטוי.
סרט “חופש”
המסע מגיע לסוף בלתי צפוי, שחושף מניע סודי ליציאתה של החבורה אליו מלכתחילה בידיעה שאין דבר כזה פרח קסום שמגשים משאלות. ההתבגרות של כל מתבגר (בין אם נכה או רגיל) מתאפיינת לרוב בהיפרדות מהמעשיות ומהאגדות ו”נחיתה” לעולם האמת והמציאות, אותו כולנו מנסים להסתיר מתחת לשטיח.
מלבד היותו סרט “חופש” המלא בנסיעות חופשיות ובתנועה, אלמנטים המעבירים בצופה משב אוויר מדומה, הוא גם סרט עם הרבה עוצמה. מדובר בסרט שנותן לחולי הסרטן, למוגבלים ולאנשים בכלל תחושה של תקווה.
זהו סרט מצחיק, שובב, עם הרבה אמרות חזקות ומהדהדות באמיתיותן. הוא מנסה להסביר לצופים שהחיים נמצאים הרחק הרחק ממה שהעין והדעת יכולים לתפוס. למעשה, דרך ראיית העולם הזו, כולנו מוגבלים.
