שכר הדירה בישראל זינק בלפחות 50% בעשור האחרון, כאשר דיווחים עדכניים מדברים על עליה של 20% השנה בלבד. הרשתות החברתיות ואתרי החדשות מוצפים בסיפורים על אנשים שלא עומדים בתשלומים, ולאחרונה אף התפרסם בערוץ 13 סיפור על אישה, שנאלצה למכור כליה כדי להחזיר חובות, בין השאר לבעל הדירה. בתוך כל הכאוס הזה עולה השאלה, מה עם סיוע בשכר דירה?
סיוע כזה ניתן לא.נשים נכים בישראל, שאינם גרים בדיור ציבורי, אלא שוכרים דירות בשוק החופשי. הסכום: 770 שקלים בלבד. כן. קראתם נכון, סכום נמוך מאד. אבל זו לא הבעיה היחידה. על פי מסמך של משרד השיכון מ-2012 שאיתרנו, הסכום נותר כמעט זהה לפחות מאז שנת 2010 – אז היה 763 שקלים. כלומר עליה של 7 שקלים, פחות מאחוז בודד, ב-12 שנים.
הסיוע ניתן על ידי משרד השיכון למי שאי-כושר השתכרות שלו, הוא בשיעור של 75% ומעלה. יש מגוון סוגים של סיוע בשכר דירה, המתאים למקרים שונים ועם מדרגים שונים של גובה הסיוע – למשל אנשים המתקיימים מהבטחת הכנסה. אבל לנכים יחידים, 770 שקלים הוא הסכום הגורף, בלי שום מדרגים, ובלי שינוי משמעותי מזה יותר מעשור.
ביתר העולם – הסיוע עולה
בתקופה שבה השוק משתולל, הסכום הזה הינו טיפה בים של שכירות בגובה של אלפי שקלים. אז למה דווקא 770 שקלים? האם הסכום צמוד למדד מסוים שמתעדכן? האם הסכום מעוגן בחוק? מה קורה אם מחירי השכירות מזנקים בבת אחת?
בישראל אין חוק סיוע בשכר דירה ואין כללים מסודרים ששקופים לציבור, שלפיהם מחליטים על סכומי הסיוע. על פי מחקר שביצע הביטוח הלאומי, זה חריג, וברוב מדינות ה-OECD יש כמובן חוק כזה. כך זה בבריטניה, אוסטרליה, קנדה וחלק מארה”ב. לפי אותו מחקר, ברוב המדינות הללו, ובניגוד לישראל, סכום הסיוע נגזר מההוצאה בפועל על דיור, גובה ההכנסה הכוללת והאחוז שמהווה ההוצאה לדיור מההכנסה הכוללת.
יתכן שמבחינת מי שקובע את הסכומים בישראל, יש היגיון כלכלי בלא לעגן את הסיוע בשכר דירה בעלות של השכירות, כדי לא לגרום לעליית מחירים. אם שוכרים יוכלו לשלם כל סכום, כי המדינה תשלם כל סכום של שכר דירה, תהיה עלייה חדה במחירי השוק. אבל האם שיקול זה הוא מה שקובע את המדיניות הנ”ל בישראל? במשרדי השיכון והאוצר לא מסבירים.
במדינות שבהן יש חוקים מסודרים לגבי סיוע בשכר דירה, מציעים גם פתרונות לבעיה הזו: תקרה להוצאה, או תשלום חלקי של סיוע בשכר הדירה למשל. יתרה מכך – מחקר שנערך בבריטניה גילה שלמרות שקצבת הדיור מכסה את כל הסכום של שכר הדירה, מקבלי הקצבה חיפשו בכל זאת דיור זול.
הסכום נקבע ב”החלטות ממשלה”
מדי כמה שנים משרד השיכון מפרסם מסמכים עם הנהלים של סיוע בשכר דירה. אלא שגם למסמכים האלה צריך לחפור בשביל להגיע, ואין בהם מידע על איך נקבעים הסכומים, אלא בעיקר פרטים טכניים על תנאים לזכאות וטיפול בבקשות.
משרד השיכון אישר את הפרטים, ואף טען שהגובה של סיוע בשכר דירה נמוך בגלל החלטות של משרד האוצר. אלא שמשרד האוצר טוען שניתנה תוספת, ומי שהחליט לא להשתמש בה כדי להעלות את הסיוע לנכים הוא משרד השיכון.
על אותו מסמך מ-2012 חתום מרדכי מרדכי, מנכ”ל משרד השיכון מאותה תקופה. על פי גורמים בתחום, זה עשוי להעיד כל כך שהוא זה שהחליט על הסכומים ועל החלוקה, שמאז לא השתנו. משרד השיכון לא פרט על כך, והסתפק בלהגיד שמדובר רק ב”החלטות ממשלה”.
תגובת משרד השיכון
- מרכיבים של שינוי בשוק השכירות, עליית אינפלציה או דפלציה אינם משפיעים כיום על הסכום שנקבע לצורך סיוע בשכר דירה.
- סכום הסיוע בשכר דירה לכלל הקבוצות הנזקקות, נקבע בהתאם להחלטות ממשלה, למסגרות תקציביות ולהסכמות שגובשו בעבר.
- משרד הבינוי והשיכון מעלה בכל דיוני התקציב מול אגף התקציבים במשרד האוצר את נושא עדכון סכומי הסיוע בשכר דירה, ופנה בנושא לאגף התקציב ונענה בשלילה.
- המשרד מתכוון לעלות את הנושא גם בדיוני התקציב הקרובים, במטרה להביא תקציב ולקדם עדכון לסכומי הסיוע בשכר דירה לכלל הקבוצות הנזקקות בהקדם האפשרי.
תגובת משרד האוצר
סכומי הסיוע בשכר דירה נמצאים באחריות משרד השיכון ומעודכנים על פי החלטות ממשלה וסדרי עדיפויות משרדיים של משרד השיכון. במסגרת חוק התקציב האחרון, ניתנה תוספת בסך של מאות מיליוני שקלים לתקציב הסיוע בשכר הדירה, שחולקה לבחירת משרד השיכון לקבוצות אוכלוסייה אחרות.
