על רקע המחסור הקשה והמתמשך במורים בכלל ובחינוך המיוחד בפרט, שלחה השבוע מנכ”לית משרד החינוך, דלית שטאובר, מכתב למנהלי המחוזות במשרד החינוך, בו היא למעשה מאמצת את התוכנית של עיריית תל אביב להתמודדות עם משבר כוח האדם במערכת החינוך שלה. המשמעות: שורה של גזירות קשות על תלמידי החינוך המיוחד שעל הרצף האוטיסטי.
כפי שפורסם לראשונה באתר רשת 13, כתבה המנכ”לית: “בשלב זה גובשו מספר מענים על מנת להבטיח, ככל שניתן, רצף לימודי במקומות בהם לא נמצא מענה למחסור. מענים אלה עומדים לרשותכם, מנהלי המחוזות, לפי שיקול דעתכם, ובהתאם לצורך, בהיוועצויות הנדרשות עם הרשות המקומית ונציגות ההורים”.
מהם המענים? לגבי כיתות תקשורת (כיתות קטנות לתלמידים אוטיסטים במוסדות החינוך הרגילים), הנחתה שטאובר כי “ככלל יש לקיים את אורך יום הלימודים על ידי עובדי הוראה וטיפול. ככל שבמקרים מסוימים הדבר אינו מתאפשר, ניתן לנסות לשמור על אורך היום בכפוף להתארגנות פנימית ולפי יכולות בית הספר. במקרים חריגים מאוד, בהם לא ניתן לתת מענה כאמור, ולאחר שנעשו כל המאמצים לאיתור צוותי חינוך, ניתן יהיה להגיש בקשה לקיצור יום הלימודים עד לשעה 15:10 באמצעות מנהל המחוז”.
למעשה, מדובר בהרשאה למנהלי מוסדות החינוך לפנות למנהלי המחוזות ולבקש מהם אישור לקצר את יום הלימודים של תלמידי כיתות התקשורת מהשעה 17:00, כפי שהיה מקובל כל השנים, לשעה 15:10. מה יהיה עם הורים שצריכים לעבוד בשעות האלה? לא ברור.
“הבקשה”, מפרט נספח שצורף למכתב, “תוגש על גבי טופס ייעודי ובו תפורטנה כל הפעולות שנעשו על מנת למצוא פתרונות שימנעו את הצורך בקיצור יום הלימודים. מנהל המחוז יבחן את הבקשות בשים לב לשיקולים הבאים: לא נמצאה מורה/גננת משלימה, לא נמצא פרח הוראה, הכיתה תסיים את שעת הלימודים ככל כיתות בית הספר, הכיתה לא תלמד ביום ו’ ככל כיתות בית הספר, תלמידי הכיתה בוגרים וניתן לקצר עבורם את שעות הלימודים. מנהל המחוז יעביר המלצתו למנהלת הכללית לקבלת החלטה בעניין. העתק יישלח לאגף חינוך מיוחד”.
המענה השני, לא פחות כואב עבור תלמידים על הרצף, הוא להגדיל את מספר התלמידים במסגרות חינוך מיוחד בהתאם להיקף המקסימלי המפורט בחוזר מנכ”ל (בהתאם לסוג הלקות). בכלל זה ניתן יהיה לפעול כאמור בסעיף 2.2.3 לחוזר הקובע: “במקרים מיוחדים מסיבות של משאבים תקציביים, כוח אדם ותנאים פיזיים, יוכל מנהל המינהל הפדגוגי לאשר אכלוס כיתות חינוך מיוחד מעבר למספר המרבי. האישור יינתן בתיאום עם מנהל המחוז ועם מנהל אגף ארגון מוסדות חינוך וייבחן מדי שנה”.
ויש עוד בשורה רעה, הפעם לילדי החינוך המיוחד המשולבים במוסדות החינוך הרגילים. תחת הביטוי “סייעת רוחב”, מנחה המכתב כך: “תלמידים אלה יקבלו את מלא התמיכה לה הם זכאים, והכל כאמור בסעיף 2.12.4 לחוזר מנכ”ל חוזרי מנכ”ל (education.gov.il) הקובע: ‘לתלמידים מאותו גן או מאותה כיתה תתאפשר תמיכה של סייעת משותפת בהתאם לצורכיהם. הדבר ייקבע במעמד דיון הצוות הרב-מקצועי על פילוח התמיכות ובשיתוף ההורים, תוך הבהרת משמעות המהלך”. סייעת תוכל לשמש כסייעת רוחב למספר תלמידים בכיתה/בגן, תוך הקפדה שסך השעות להן זכאי התלמיד יינתנו לו”.
שטאובר ביקשה ממנהלי המחוזות לעשות שימוש במענים רק כאשר אין ברירה אחרת: “אנא היו רגישים. קבלו החלטות במשורה ורק במקום בו ישנו צורך אמיתי וכאשר מוצו כלל האפשרויות. יובהר, כי המשרד ממשיך להשקיע מאמצים על מנת ליתן מענה למחסור ולייצר פתרונות נוספים בכדי להבטיח שגרת לימודים תקינה ורציפה”.
לגבי מצוקת כוח האדם במערכת החינוך הרגילה, מציעה המנכ”לית את המענים הבאים:
א. ניתן יהיה להעסיק גמלאים, ו/או לפעול להארכות שירות לעובדי הוראה שהגיעו לגיל פרישת חובה
ב. להגדיל משרות של עובדי הוראה קיימים ג. לאשר העסקתם של פרחי הוראה הנמצאים בשלבי ההכשרה להוראה, באישור המחוז.
