"המופע הקרוב מיוחד מאוד, כי כל תקופת הקורונה לא הופענו במקומות ממוסדים, וזו חזרה לעשייה משמעותית וקבלת האחר", מספרת ג'יל פיינגולד, שמעלה מחדש את מופע המחול שנקרא "שני עולמות", לאחר הפסקה ממושכת. המופע שיצרה עם בן זוגה, אמון דמתי, עלה לראשונה לפני 30 שנה ומגולל את סיפור חייהם של השניים במחול, תנועה ודו שיח. משתתפים בו אמנים חירשים ושומעים שיעלו כולם על הבמה האינטימית של תיאטרון "ענבל" בנווה צדק, תל אביב, ב-29 באוקטובר.
דמתי הוא רקדן וכוראוגרף חירש, ופיינגולד, היא רקדנית שומעת שבאה מתחום הבלט במים. בעברו, ייסד דמתי את להקת "דממה" ואח"כ "קול ודממה", היה לרקדן הראשי שלהן במשך 15 שנה, והופיע בכל הארץ ובעולם. במקביל למד מחול בבת דור, בת שבע וענבל, ואף זכה בפרס "כינור דוד" כרקדן השנה בשנת 1985. במשך כל שנות הריקוד שלו לימד מחול לנוער חירש.
אחת מגולות הכותרת בקריירה של דמתי הייתה כשהוזמן להופיע בפני נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, בבית הלבן. הוא העלה יצירה שבנה לכבוד האירוע שנקראה "אדם בצל ציפור", המגוללת סיפור דרך תנועה על החיים במוסד לילדים חירשים. הקטע הזה שולב במופעים שונים של דמתי שאיתם הוא מופיע עד היום ברחבי הארץ.
שילוב כוחות
המופע "שני עולמות" חורש את הארץ דרך מסגרות שונות כמו "תרבות לישראל" (בעבר: "אמנות לעם") וסל התרבות הארצי, ואף הועלה בפני שגרירויות ישראליות מגוונות בעולם (טורקיה, הודו, רוסיה, קניה, גאנה, סנגל ועוד) בשלוש השנים שקדמו למגפת הקורונה.
"נפגשנו בתל אביב ואחרי כמה חודשים שנפגשנו שוב ושוב (במקרה) נהפכנו לזוג". מספרת ג'יל על פגישתם הגורלית שלה ושל אמנון. "אמנון הוא רקדן מיומן ומקצועי. בגלל החרשות הוא צריך לקבל סימנים של המוסיקה או סימנים ויזואליים או במגע או דרך הבסים שעוברים בבמת העץ". כך, השניים הצליחו לבנות מופע שלם סביב חיבור הכישרונות שלהם – במחול ובמילים. "המופע בנוי מקטעים של החיים שלנו כזוג לפני החתונה. נפרדנו וחזרנו שוב ושוב", מסבירה ג'יל. "כשהיינו בארה"ב היינו אמורים להעלות ריקוד. אמנון יצר כוראוגרפיה על הקשר שלנו ועל הפרידות. בערב כתבתי שיר שהתאים בדיוק לתנועה. כך השיר משולב בריקוד".
"גדלנו יחד בשניים
באותו צמר גפן ורוד
קו אחד מקשר מחשבות
חיים דומים לכל הדעות
בזמנים של אש ומריבה
נקרע הקו ביננו
כל אחד בעולמו. לא עוד הנדסה
רק ניסיון כושל מתוך עצבות
ניסיון חזרה בנשמה
אין התאמה גופנית
כל אחד בעולמו"
"החיים בזוגיות ובמשפחה מאתגרים"
"המסר שעובר הכי חזק מהמופע זה שהכול אפשרי", מוסיפה פיינגולד. "זה נראה תמוה שאמנון לא שומע ורוקד. כך אנחנו מקדמים את נושא השוויון בין אנשים", היא מדגישה. "החיים בזוגיות כזו ובמשפחה, מן הסתם, מאתגרים. כל אחד מאיתנו מאמין בשני ונותן לאחר מרחב של קבלה והערכה. יש לנו גם הרבה הומור בזוגיות וצחוק על סיטואציות. כמו פעם שננעלתי מחוץ לבית והיינו צריכים להתארגן לנסוע להופיע. זרקתי אבנים לתוך הבית מבחוץ".
מצידו, דמתי משדר רוגע וקבלה עם חירשותו: "אני כל חיי מתמודד", הוא אומר. "אני לא חושב על זה באופן כללי. אני יודע שיש לי התמודדויות כמו לכל לאדם, ואני מבין שזה מוגבלות ושהדרך שלי שונה. יש בעיות, אבל אני תמיד מסתדר. אני יודע שיש לאנשים קושי להתמודד עם זה, אבל אני לא הולך אחורנית – רק קדימה".
הזוג מתגורר בתל אביב, ויש להם שני ילדים בני 31 ו-26, קאי ודאניי. בשבילם החרשות של אביהם נתפסת כרגילה לחלוטין, לדברי הזוג. כשהיו מביאים חברים לבית המשותף, היה די בהסבר קצר: "אה, כן, יש לי אבא חירש". פיינגולד מספרת בבדיחות: "בגיל 17 כשקאי לא הביא חברים הביתה, אז שאלתי למה, והאם זה בגלל שהוא מתבייש באבא שלו, אז הוא אמר 'לא, בך אני מתבייש, שאת הולכת עם חולצות בטן'". היא מוסיפה כי "השפה הראשונה של הילדים שלנו הייתה שפת סימנים, אחר כך אנגלית ולבסוף עברית".
איך נושאים בנטל ביחד?
"כל אחד עושה את מה שהוא טוב בו. אמנון תמיד היה אבא מאד דואג וטוטאלי. החלוקה היא טבעית. אמנון הוא אבא ובעל סופר מודרני, זה אומר שחוץ מהריקודים הוא עושה גם קניות ובישולים".
