בית המשפט לענייני משפחה באשדוד חייב סבא וסבתא לשלם 900 שקלים בחודש עבור מזונות לשני נכדיהם הקטינים, אחד מהם ילד עם מוגבלות.
האם, המגדלת את הילדים לבדה, פנתה לבית המשפט בבקשה לחייב את הורי הגרוש שלה בתשלום מזונות זמניים עבור בנה בן ה-10 (ילד עם צרכים מיוחדים) ובתה בת ה-7.5. בשנת 2016 חויב הגרוש במזונות עבור ילדיו בסך 3,800 שקלים לחודש, אך מעולם לא נשא בחובה זו. לטענת האם, הוא נמצא בימים אלה בתהליך גמילה מסמים, ולפיכך היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת מזונות מופחתת בסך 2,600 שקלים לחודש.
לטענת הסבא והסבתא, לא מתקיימים התנאים בחוק המאפשרים לגבות מהם מזונות, וכי מכל מקום היה על האמא להגיש את התביעה גם נגד אמא שלה, שאף היא סבתם של הקטינים.
אחרי שבחן את הנושא, ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את בקשת האם בחלקה. בנימוקים להחלטה הסביר כי חיוב הסבא והסבתא במזונות מותנה בשלושה תנאים מצטברים, המתקיימים במקרה זה: הוכחת יכולת כלכלית של הסב והסבתא לדאוג לכלכלתם ולכלכלת ילדיהם; הקטין אינו יכול לכלכל עצמו מעבודה, מנכסים או ממקור אחר; הקטין אינו יכול לקבל את מזונותיו מכוח חיובים המוטלים בדין על אחר, או מבן משפחה במדרג קרוב יותר.
בנסיבות הקיימות, ביהמ"ש החליט להעמיד את צורכי הקטינים, לרבות מדור ואחזקה (בהתחשב בעובדה שמגורי האם והילדים הם יחד עם בגיר נוסף – אמה של המבקשת) על סך של 2,000 שקלים לחודש לכל קטין. לסכום זה – כך קבע – יש להוסיף חיוב בגין הוצאות חינוך ורפואה חריגות של הילדה בסך 400 שקלים, ואילו צרכים אלה של הילד ישולמו מגמלת הנכות שהוא מקבל.
ביהמ"ש העמיד את שכרה של האמא על יסוד הערכת כושר השתכרותה על סך של 7,000 שקלים לחודש, ואת הכנסתה הפנויה על סך של 2,600 שקלים. בכל הנוגע לסבא ולסבתא, בשלב זה נקבע שהכנסתם הפנויה אינה פוחתת מסך של 5,000 שקלים.
"בהתאם לחוק ולפסיקה, כל עוד מספיקים אמצעיה של המבקשת לרמת חיים מינימלית שאותה בא החוק להבטיח, לא ניתן לתבוע את הסבים תחתיה", כתב ביהמ"ש בפסק הדין, "אולם מקום בו צורכי הקטינים עולה על הכנסתה הפנויה של האם – יש מקום לבחון חיובם של סבים עד לגובה הכנסתם הפנויה".
לדברי ביהמ"ש, "הוכחה לכאורה יכולת כלכלית של המשיבים עד לגובה ההכנסה הפנויה. כמו כן הוכח שלקטינים אין מקור הכנסה אחר מלבד גמלת הנכות המשולמת בגין הקטין, שכאמור באה למול צורכי הקטין לחינוך ולרפואה. אין למעשה חולק כי המבקשת פועלת בלשכת ההוצאה לפועל על מנת לנסות לגבות מזונות הקטינים מאביהם, בנם של המשיבים, ללא הצלחה. לאור הכנסתה הפנויה של המבקשת, היא יכולה לממן צורכי הקטינים עד לגובה הכנסתה הפנויה בלבד ובאופן המותיר חלק מצורכי הקטינים ללא מקור לספקם, ולפיכך לעת הזו מתקיימים ולו לכאורה התנאים הנדרשים בחוק".
ביהמ"ש לא מצא שקיימת חובה בדין שהאמא תגיש תביעה גם נגד אמה, שאף היא סבתם של הקטינים, אך ציין כי "בהיעדר טענה מגובה בראיות ביחס ליכולתה הכלכלית של האם, יש להתחשב גם בחיובה ולו הרעיוני של אם המבקשת לצורך קביעת חיובם של המשיבים".
לאור זאת, קבע ביהמ"ש כך: "לאחר הפחתת הכנסתה הפנויה של האמא, נותר סך של 700 שקלים בגין מזונות כל קטין (סה"כ 1,400 שקלים). אולם מאחר שיש להתחשב גם בחיובה ולו הרעיוני של אם המבקשת, ביהמ"ש מוצא לקבוע חיובם של המשיבים על סך כולל של 900 שקלים לחודש (450 שקלים לכל קטין). המדובר בחיוב שהם יכולים לשלמו לאחר סיפוק כלל צורכיהם".
