נושאים קשורים

ביקורת סרט: “עולם משלו” הוא מסע אוטיסטי חונק מדמעות ומצחוק

מה קורה כשעזרא, ילד אוטיסט, יוצא משגרת חייו הקפדנית למסע בריחה וגילוי עצמי עם אביו הסטנדאפיסט? איל שחל צפה בסרט החדש עם רוברט דה נירו – התרגש ובעיקר צחק

מדריך: איך תקבלו את הכסף שביטוח לאומי גבה ביתר בלי לחכות לביהמ”ש

לאחר שפירסמנו כי תביעה של נכים נגד ביטוח לאומי הוכרה כייצוגית, הגיעו למערכת שאלות רבות. עו"ד דוד שוורצבאום, שמייצג את התובעים, עונה לקוראים

לקראת מלחמה בצפון? פיקוד העורף חנך מיגונית מונגשת

מאחורי היוזמה עומדת עמותת "נגישות ישראל", שהתריעה על כך שאנשים בכיסאות גלגלים לא מקבלים מענה מהמיגוניות הקיימות. יו"ר העמותה: "קורא לכל הרשויות להצטייד"

בשורה לחולי הדושן: זו התרופה שקיבלה אישור מה-FDA

בישראל ישנם כ-250 אנשים המאובחנים בדושן-בקר, מחלת ניוון שרירים גנטית נדירה, בהם כ-20 ילדים בגילאי 5-4. הטיפול המדובר צפוי להקל משמעותית על חייהם



סקר: איך מעריכים מנהלים יכולות של עובדים עם מוגבלות?

מחקר חדש מגלה פערים משמעותיים בין הרצון לקדם אנשים עם מוגבלות, לבין המציאות בפועל. רוב נושאי המשרות הבכירות מאמינים שאין מספיק תקציב לקידום נכים | כל המספרים
ראשיבריאותמחסור של 900 עובדים במערך האשפוז הפסיכיאטרי

מחסור של 900 עובדים במערך האשפוז הפסיכיאטרי

כך עולה מדוח שהגישה ועדה מקצועית לשר הבריאות. בין המלצותיה: עד 25 מאושפזים במחלקה, העברת מטופלים לקהילה וגיוס כוח אדם

שר הבריאות ניצן הורוביץ. צילום: דוברות משרד הבריאות

שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ״ל משרד הבריאות פרופ׳ נחמן אש קיבלו בימים האחרונים את המלצות הוועדה המקצועית בנושא “מערכת האשפוז במרכזי בריאות הנפש”.

מערכת האשפוז בבריאות הנפש מתמודדת עם עומסים גבוהים, תשתיות ישנות ומחסור חמור בכוח אדם. מגפת הקורנה חידדה עוד יותר את הצרכים הדחופים של מערך האשפוז במוסדות אלו, כאשר העומס ומצוקת כוח האדם הועצמו, וישראל, כמו רבות ממדינות העולם, חווה בעצם ימים אלה גל של עלייה במצוקות הנפשיות ובפניות למערכת בריאות הנפש.

בחודש מאי 2021 מינה מנכ״ל משרד הבריאות דאז, פרופ׳ חזי לוי, את הוועדה בנושא מערכת האשפוז במרכזים לבריאות הנפש, בראשות פרופ’ יובל מלמד, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבאנל. על הוועדה הוטל למפות את האתגרים והצרכים ולהמליץ על תוכנית התערבות לטווח הזמן הקצר והארוך. בוועדה היו חברים נציגי משרד הבריאות, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר וכן נציגי מערך בריאות הנפש, ואלו הגיעו לנוסח מוסכם.

בין המלצות הוועדה:

* תוכנית חומש בתחום התשתיות והבינוי עבור כל בית חולים.

* שינוי במבנה המחלקות, כך שמספר המאושפזים במחלקה לא יעלה על 25 מטופלים.

* העברת המטופלים הממושכים לטיפול בקהילה, תוך שמירה על מספר אנשי הצוות ומיטות הטיפול.

* יצירת הפרדה בין מטופלים במסלול אזרחי למסלול פלילי, וקידום מתן מענה לאוכלוסיות ייחודיות.

* תכנון מחלקות חדשות בהתאם לתוכנית המאפשרת רווחה פיזית ותנאי אשפוז מכובדים המשפרים את חוויית המטופל והסביבה הטיפולית, בתוספת מרכיבים טכנולוגיים המעודדים החלמה וקיצור משכי אשפוז.

* הגדלת היחס בין אנשי הטיפול במחלקה למטופלים; פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור; הוספת בעלי תפקידים חדשים ויישום תוכניות לשימור, רווחה, פיתוח מקצועי והעצמה של עובדי המערכת.

* הצוות ממליץ על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של חמש שנים, בהתבסס על תמהיל השירותים בביה”ח, האיזון הנדרש ביחס כוח האדם בין מערך האשפוז לקהילה, גודל ביה”ח ויכולת איוש, ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל שיהיו.

* קידום פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור.

* שיפור המענה בנושא בטיחות המטופלים והצוות, בעזרת אנשי צוות מיומנים לנושא (מאבטחי סל”א), והכנסת טכנולוגיות מתקדמות למניעת אלימות ואובדנות.

* יצירת מודל כלכלי שנועד להעביר את מרכז הכובד בטיפול בבריאות הנפש ממערך האשפוז לקהילה, לפיתוח שירותים ברצף הטיפולי למניעת אשפוז ולהרחבת שירותים אינטנסיביים שלא באשפוז, וליצירת שיפור בתנאי האשפוז, באיכות הטיפול וביחס הטיפולי במערך האשפוז.

* הוספת מיטות לבריאות הנפש (בעיקר בבתי החולים הכלליים), בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה ובצרכים הקיימים, לנפגעי תקיפה מינית, הפרעות אכילה ותחלואה כפולה (גופנית ונפשית).

* תוכנית רב שנתית לשילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש עם המרכזים ברפואה הכללית.

“המערכת זקוקה לשינוי מהמעלה השנייה”

“מערכת האשפוז בבריאות הנפש זקוקה לשינוי מהמעלה השנייה (שינוי מהותי) בעזרת משאבים שיוקצו לכך,  בראייה כוללת של כל מערך הטיפול הנפשי”, נכתב בראש תקציר המנהלים של הדוח. כאמור, הוועדה המליצה על שינוי במבנה המחלקות הפעילות, על מנת שמספר המאושפזים במחלקה יהיה עד25  מטופלים. יעד זה, כך מוסבר בדוח, יושג בחלקו באמצעות העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול בקהילה (600 מתוך 900). בדרך זו, מציינת הוועדה, יתאפשר שימוש בחלק ממיטות אלו ובכוח האדם שיישאר להורדת עומסים בבית החולים וליצירת מחלקות קטנות יותר.

מלבד הפרדה בין מטופלים במסלול אזרחי למסלול פלילי, ממליץ הדוח שהמחלקות תהיינה מחלקות עם התמקצעות בהפרדה מגדרית ומתן מענה לאוכלוסיות מיוחדות. למשל, אשפוז ראשון, הפרעות אכילה, נפגעי תקיפה מינית ונפגעי תסמונת פוסט טראומתית. בנוסף, ממליצים חברי הוועדה להגדיר את פעילות חדר המיון כחדר מיון התערבותי, המעניק טיפול המסייע במניעת אשפוז.

עבודת הוועדה נעשתה בהשוואה לסטנדרט הקיים בעולם ולעבודות דומות שהתקיימו בעבר. ניתוח הסטנדרט שהוגדר למול כוח האדם הקיים העלה פער של כ-900 עובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים ובבתי החולים הלא ממשלתיים. לפיכך, הצוות ממליץ על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של 5 שנים. “הגדלת כוח האדם תיעשה בהתחשב בהיקפי כוח האדם הקיימים בתחומים הרלוונטיים בישראל, ותוך שמירה על האיזון הנדרש בין מערכי האשפוז והקהילה”, לשון הדוח.

לטפל במחסור בפסיכיאטרים

באופן מיוחד, מציין הדוח את החסר הארצי הקיים בפסיכיאטרים, “ועל כן נדרש לקדם פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור באמצעות התנעת תוכנית מענקים, תוך התניה להמשך עבודה במערכת הבריאות הציבורית עם סיום ההתמחות, שיווק המקצוע לסטודנטים באמצעות שיפור תדמית, הגדלת חשיפה קלינית במהלך הלימודים ובחינת מסלולי התמחות משולבים עם תחומים נוספים. בנוסף, יש לקדם תוכניות לתגמול ,תמרוץ והמשך הכשרה למומחים צעירים, בפרט בתחומי תוכן נדרשים כגון הפרעות אכילה, טראומה מורכבת, פסיכוגריאטריה ופסיכיאטריה משפטית”.

במקביל, מצוין בדוח כי יש צורך בהוספת אנשי צוות סיעוד לצורך שיפור השירות במחלקות הפעילות, בחדרי המיון ובשירותים המרפאתיים, וכן יש להוסיף מטפלים ומטפלות ממגוון מקצועות הבריאות לצורך טיפול מיטבי במהלך האשפוז. “בנוסף, יש להוסיף ולעודד כניסה של מקצועות חדשים למערכת, כגון עמיתים מומחים, מדריכים ומנתחי התנהגות, וכן לחזק פונקציות שהבנת חשיבות מקומן עולה בשנים האחרונות, כגון תזונאים”.

“החצר האחורית של מערכת הבריאות”

״שנים שמערך בריאות הנפש הוזנח והפך לחצר האחורית של מערכת הבריאות”, אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ בתגובה לדוח. “בקדנציה האחרונה עשינו שינוי גדול והעברנו את בריאות הנפש לקדמת הבמה – בטיפול בקהילה, באשפוז ובשיקום. בנושא היחס לאשפוז, בתי החולים והמרכזים הפסיכיאטריים לא שונים משום מוסד רפואי אחר, ולמתמודדי הנפש מגיע לקבל את הטיפול הטוב ביותר, בדיוק כמו לכל מטופל אחר.

“השינוי מתחיל בתקצוב ראוי”, המשיך הורוביץ, “ובתקציב האחרון הקצנו מאות מיליוני שקלים לשיקום מערך בריאות הנפש בישראל. השינוי כבר מתחיל. הדוח החשוב הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמהפך שהנענו בבריאות הנפש, והוא מציב סטנדרט חדש וראוי עבור מתמודדי הנפש בישראל. יש להדגיש כי הדבר בא במקביל לחיזוק מערך בריאות הנפש בקהילה ובשיקום”.

מנכ”ל משרד הבריאות פרופ׳ נחמן אש הוסיף כי ״מערכת בריאות הנפש חשובה לחוסן הלאומי, והיא כוללת את הטיפול בקהילה, את מערכת האשפוז ומערכת השיקום. למרות חשיבות זו, עם השנים הצטברו פערים במשאבים הניתנים למערכת בריאות הנפש, ובמקביל עלה הצורך של המערכת להשתנות ולהתאים את עצמה לשינויים החברתיים. המלצות דוח מערכת האשפוז במרכזי בריאות הנפש הן תחילתו של מהלך אסטרטגי שביכולתו לחולל שינוי דרמטי לטובת המטופלים”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות