ביום שישי האחרון בשעות הבוקר הפגינו עשרות אנשים מול בניין הפסיכיאטר המחוזי בתל אביב, בעזרת שלטים, מגפונים ותיפוף בתופים. ההתכנסות הזו היא שריקת הפתיחה של מחאת עובדי ועובדות השיקום, שעל התארגנותה דיווחנו בשבוע שעבר ב”שווים”.
המשתתפים בהפגנה הגיעו מכל הארץ כדי להשמיע את קולם, וקראו: “בלי מדריכים אין שיקום, אז למה השכר זעום?”, “דורשים שיקום ורווחה ולא הפקרות והזנחה” ו”עם עבודת קודש, לא סוגרים את החודש”. לאחר מכן צעדו לקריית הממשלה ברחוב קפלן.
דרישתם של המפגינים היא ליצור תוכנית כוללת שתעצור את נטישתם של מדריכי השיקום את המקצוע, בעזרת כמה שלבים ממוקדים: מתן הכשרה מקצועית לכל עובדי המערך ופיקוח על הידע המקצועי, הכרה במדריכות ומדריכי השיקום כגורם מקצועי בעל אופק תעסוקתי וגם תגמול הוגן כנגד העבודה.
תחלופה גבוהה במקצוע
המוחים הם ברובם מדריכים שיקומיים, אך עשרות אנשים נוספים הגיעו לתמוך במאבק לשיפור תנאיהם של האחרונים. בהפגנה השמיעו הנוכחים זעקה, בין היתר, גם על תחלופת האנשים הגבוהה במקצוע, מצב בעייתי לעבודה הנוגעת באוכלוסייה עם קשיי הסתגלות. “ההיכרות של המדריך עם מקבל השירות היא קריטית”, אומרת שיר הוכרמן, מנהלת תוכנית ארצית באקי”ם, שהתחילה כמדריכת שיקום. “הקשר הזה הוא הבסיס הראשוני של השיקום. כל עזיבה של מדריך יוצרת טלטלה ואפילו טראומה, כשהקשר הזה אמור לקדם ולא לעכב”, היא מוסיפה.
כמנהלת שהתקדמה בתוך המערכת, הוכרמן מבינה היטב את כאבם של העובדים והמדריכות שלה: “המדריכים והמדריכות עושים את השינוי האמיתי, ומקבלים אפס הערכה ואפס שכר. עבדתי במשמרת של עשר שעות, החלפתי חיתולים, האכלתי, חטפתי מכות, והכל באהבה וברצון גדול. אני יודעת כמה זה קשה להתקדם וכמה חשוב להכשיר את העובדים שלי, דבר שאני עושה, אבל לא בכל מקום עושים”.
“זה קשה ולא ריאלי”
“אני מדריך בערך שנתיים” מספר ק’, מדריך שיקום בבריאות הנפש. “זה נחשב הרבה זמן, וזה עלוב שרק שנתיים במקום העבודה נחשבות להרבה זמן. אני לא חושב שזו גאווה גדולה לתחום ששנתיים נחשבות לוותק”, הוא מספר בעילום שם, מחשש שחשיפת זהותו תוביל לפגיעה במקום העבודה שלו. “הצלחתי להישאר עד כה כי אני מאוד אוהב את העבודה, וגם כי בת הזוג שלי עבדה בהייטק, והצלחנו להתקיים למרות המשכורת הזעומה שקיבלתי. היו פעמים ששקלתי לפרוש בגלל השכר. זה קשה ולא ריאלי”.
ק’ מועסק תחת משרד הבריאות, והוכרמן מועסקת תחת תוכנית של משרד הרווחה, ולמרות העובדה ששניהם מועסקים על ידי גופים שונים, את השניים, לצד מדריכים רבים אחרים, איחד מארגן ההפגנה – ערן כהן, יו”ר איגוד מדריכי ומדריכות השיקום. כהן מסביר לי שהתחיל את דרכו בעולם השיקום, כשעבד כמדריך במרכז תעסוקה. הוא היה, בין היתר, המדריך של אחיו שמתמודד עם מוגבלות שכלית. הוא ראה וחווה מקרוב את הקשיים של המדריכים. “תהיתי איך זה שאין למדריכים ייצוג”, מספר כהן על הרעיון להקים ארגון יציג עבור המדריכים. “השלב הראשון היה להקים אתר, ולהתחיל ללקט אנשים”.
האיגוד משותף למדריכי שיקום שעובדים תחת משרד הרווחה ותחת משרד הבריאות. הרציונל מאחורי זה הוא לייצר כמה שיותר כוח מכמה שיותר מדריכים, לדברי כהן. כרגע מאוגדים כבר 2,000 מדריכי ומדריכות שיקום, וזו רק ההתחלה – כשהחזון הוא איגוד מקצועי, בדומה לאיגוד העובדים הסוציאליים שדואג גם להכשרות למדריכים, מוביל תהליכי התמקצעות ומפקח על משוקמים.
“התנאים של מדריכי השיקום של משרד הבריאות הם הכי קשים – בעיקר בגלל תנאי השכר שהם פחותים לעומת אלו שמעניק משרד הרווחה”, מסביר כהן את הבחירה להפגין מול בניין הפסיכיאטר המחוזי. מבחינת כהן זוהי רק התחלת המאבק. “היום ארגנו הפגנה אחת”, הוא אמר לחבריו בסיום האירוע, “בדרך לעוד הפגנות שתבואנה עד שנשקם את השיקום, ונקבל את כל הזכויות שלנו בתור מדריכים”.
לא החברים צריכים לעזור
בנימה אישית: כאדם שמקבל שירותי שיקום ממשרד הבריאות, אני יכול להעיד כמה התפקיד של המדריכים הוא קריטי. עם מתאמת הטיפול שלי אני קובע את תוכנית השיקום, עם המדריכה אני מוציא את תוכנית השיקום שלי מהכוח אל הפועל.
פעולות כמו לכבס, לנקות, ללכת למכולת הם דברים שאני רגיל ואמור לעשות עם המדריכה. לצערי, בחודשים האחרונים אני ללא מדריכת שיקום.
אף סטודנט בן 26 לא צריך להיות בעמדה כזו. גם בן הזוג שלי וחברים שלי מנסים לעזור, אבל אין סיבה שזו תהיה התמונה. תקצוב הולם של מקצוע מדריכי השיקום יאפשר למתמודדי נפש רבים לחיות חיים טובים ומשמעותיים בקהילה.
משרד הבריאות: “מודעים לקושי”
ממשרד הבריאות נמסר: “מדריכי השיקום הם חלק אינטגרלי וחשוב במסגרות השיקום. יש לציין כי בכל שנה לומדים בבית הספר לשיקום כ-100 מדריכי שיקום בקורס הכשרה ייעודי לתפקיד זה ולעיתים אף יותר. כחלק מהכשרתם, מתקיימים קורסים והדרכות למדריכים בבתי הספר לשיקום ע”י הצוות המקצועי על מנת שיוכלו להעניק את הליווי הדרוש.
“לצד זאת, משרד הבריאות מודע לקושי בגיוס מדריכים ותחזוקת מצבת כוח האדם במסגרות השונות. נושאים אלו נמצאים בתוכניות העבודה לשנת 2023 והם יבואו לידי ביטוי באמצעות כתיבת נהלים חדשים שיגדירו תפקידים חדשים עבור המדריכים במטרה להעניק להם אופק תעסוקתי רחב, זאת לצד בניית מנגנון מתן תמריצים למדריכים לטובת גיוסם ושימורם במסגרות השונות”.
ממשרד הרווחה לא נמסרה תגובה.
