“החינוך המיוחד קרוב מאוד לליבי. בני מתן שנפטר בגיל 13 היה ילד עם צרכים מיוחדים. בעבר פעלתי רבות לקידום חקיקה בנושא ובכוונתי להמשיך לפעול במלוא המרץ למען ילדי החינוך המיוחד ושילובם בחברה הישראלית. אפעל לקידום, שיפור ושדרוג המערך לחינוך מיוחד במערכת החינוך”. כך הבטיח היום שר החינוך הנכנס יואב קיש (ליכוד) בטקס רשמי שבו החליף את שרת החינוך היוצאת יפעת שאשא ביטון.
“אני ניצב מולכם היום באחד המעמדים המרגשים בחיי, דרוך לקראת משימת חיי – בניית עתיד חינוכי טוב יותר לילדי ישראל “, פתח קיש את נאומו הראשון בתפקיד. “בפני מערכת החינוך אתגרים רבים ועצומים, אך למול אתגרים אלה ניצב חומר אנושי מצוין של נשות ואנשי מערכת החינוך, שהם הלב הפועם של המערכת. סמוך ובטוח שיחד איתכם נוביל את משרד החינוך ועתיד ילדינו להישגים כבירים. חינוך ילדינו זו משימה לאומית חוצת מגדרים, מינים, מגזרים ודעות פוליטיות, ולכן בכוונתי לכהן כשר החינוך של כולם: יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, דרוזים ובדואים, נוצרים ומוסלמים”.
“מתן לימד אותי להודות על החסדים הקטנים”
על סיפורו המשפחתי והיחס המיוחד שלו לאנשים עם צרכים מיוחדים סיפר קיש בעבר במסגרת ראיון למוסף השבת של “ידיעות אחרונות”. “אם הייתי מגיע לכנסת לפני שמתן נולד, יכול להיות שהייתי סימפטי לאנשים עם מוגבלויות, אבל לא היה לי את הדחף לפעול למענם”, הסביר. “רק כשזה מגיע אל הבית שלך, זה משנה אותך. ילד נכה מכניס פרופורציות והופך את החיים לבעלי משמעות. מתן הפך אותי לאדם טוב יותר, לימד אותי להודות על החסדים הכי קטנים ולראות הרבה מעבר למעטפת.
“בתוך הבועה הנוראית שהגבילה אותו – הוא היה ילד שמח”, המשיך קיש לספר. “הייתי לוקח אותו לבית הכנסת ביום כיפור, מקפל את כיסא הגלגלים, סוחב אותו 20 מדרגות ברגל ותמיד אמרתי שאם יש צדיק אחד שם – זה מתן. כי הוא לא חטא ולא פגע באף אחד. בסוף תפילת נעילה, כשכל הקהל היה שר את ‘אבינו מלכנו’ – מתן היה מתפוצץ מצחוק. לדעתי הצחוק הזה שלו הגיע עד כיסא הכבוד”.
לדברי קיש, האויב הגדול ביותר של הילדים הנכים הוא הלילה. בבוקר יש סביבם עין פקוחה והשגחה צמודה, אולם בלילה, כשכולם הולכים לישון, אם קורה להם משהו רע מבלי שאיש יראה זאת – הם לא יהיו מסוגלים לעזור לעצמם. “מתן היה מתעורר כמה פעמים בלילה, כי הוא לא היה מסוגל להזיז את עצמו על מנת לשנות תנוחה”, שיחזר קיש באותו ראיון. “הוא היה בוכה והייתי מתעורר, בא למיטה שלו ומזיז אותו. היו שנים שלא ישנתי לילה אחד ברציפות. הייתי מסובב אותו, נרדם לשעתיים וקם לסובב אותו שוב – ככה עד הבוקר. זה מצחיק, אבל כשהייתי טייס באל על יכולתי לישון בצורה נורמלית רק בטיסות לחו”ל”.
“צעקתי מתן מתן, אבל הוא לא הגיב”
על הטרגדיה שבה איבד את מתן, סיפר קיש: “ואז הגיע אותו ליל שישי. אחיו של מתן, שחלק איתו את אותו החדר – ישן אצל סבתא. באותו לילה הייתי מאוד עייף, ואחרי שהרדמתי את מתן הלכתי לישון. באמצע הלילה שמעתי אותו בוכה, קמתי אליו, סובבתי אותו וחזרתי לישון. היה שקט בבית. ואז התעוררתי, והלכתי לחדר של מתן. יכול להיות שהוא בכה ולא שמעתי, כי ראיתי שהוא ניסה להתגלגל בכוחות עצמו, ונפל עם הפנים לתוך שמיכת הפוך. ובגלל שהוא לא יכול היה לזוז, הוא נחנק מהשמיכה. הפכתי אותו מהר וראיתי שהוא מאוד לבן. צעקתי: ‘מתן, מתן’ – והוא לא הגיב. סטרתי לו, אבל הוא לא זז ולא נשם. אז הבנתי שהמצב גרוע והזמנתי אמבולנס”.
בינתיים, החל קיש בביצוע פעולות החייאה, וכשהפרמדיקים הגיעו מתן קיבל הנשמה מהרגע שנכנס לאמבולנס וגם בבית החולים. “כשהם רצו להפסיק, לא הסכמתי”, שיחזר קיש בכאב. “אמרתי להם: ‘תמשיכו, תמשיכו, בבקשה'”.
את הרגע שבו הכל נגמר – קיש לא ישכח לעולם. “למחרת הגיע שוטר. אני זוכר שישבתי איתו ואמרתי לו שאני מאשים את עצמי במותו של מתן, כי לא שמעתי אותו בוכה. כי הייתי צריך לקום אליו, ולא קמתי. כי אם הייתי קם ומזיז אותו, הוא לא היה נופל ונחנק מהשמיכה. מאז אני אומר לכל ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים: ‘תיזהרו מהלילה. לפעמים, הלילה הוא רוצח שקט”.
