נושאים קשורים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"
הסתדרות 480-100

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
ראשיבריאותצעירים, זקוקים למענה נפשי? זה המדריך בשבילכם

צעירים, זקוקים למענה נפשי? זה המדריך בשבילכם

המסמך שגובש על ידי קרן גנדיר, תוכנית "יתד" ופורום הארגונים למען צעירות וצעירים במצבי סיכון, ממפה את המענים הקיימים בתחום הטיפולים הנפשיים

צילום הדמיה: ביגסטוק

קרן גנדיר, תוכנית ״יתד״ (משרד הרווחה והביטחון החברתי וג‘וינט אשלים) ופורום הארגונים למען צעירות וצעירים במצבי סיכון גיבשו יחד מסמך מפורט, אסתטי ונוח לשימוש שמכיל מעני בריאות נפש לצעירים וצעירות.

המסמך כולל סוגים שונים של מענים למצבים נפשיים ולקהילות שונות בתוך החברה הישראלית. אנו מביאים לכם ולכן את המסמך כדי שתוכלו לעשות בו שימוש, עם כמה השגות רק בנושא אחד, והוא נושא טיפול נפשי דרך קופת החולים.

טיפול נפשי נמצא בסל הבריאות מאז הרפורמה בבריאות הנפש שעברה ב-1.7.2015. במסגרת הרפורמה הועברה האחריות הביטוחית והבלעדית על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. משמעותו של מהלך זה היא איחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף ויצירת כתובת אחת לאספקת שירותים אלו, שהיא קופות החולים (מתוך האתר של משרד הבריאות).

מכיוון שטיפול נפשי נמצא בסל הבריאות, חשוב לאפשר לא.נשים קודם כל את האפשרות להשתמש בשירות הנ”ל, לפני שמפנים אותם אל טיפול הכרוך בהשתתפות עצמית (נמוכה ככל שהיא תהיה).

בגלל קשיים בשטח, בין היתר זמני המתנה ארוכים מאוד, רוב העו”סים בשטח מפנים ישירות אל מקומות טיפול אחרים, מתוך הבנה שזמני המתנה לא סבירים לטיפול נפשי ייצרו קושי גדול יותר ואין טעם להמתין.

פרקטיקת ההפניה למקורות אחרים היא בעייתית: 1. מערכת בריאות הנפש חושבת בטעות כי הביקוש קטן יותר משהוא בפועל – כי מספר הפונים לא משקף את הצורך האמיתי בשטח. 2. האזרח מפסיד את זכאותו לטיפול כמעט חינמי, עם היטל רבעוני של פחות מ-40 שקלים שנמצא בסל הבריאות.

אז איך כדאי להתנהל מול הקופה כדי לממש את הזכות לטיפול נפשי בלי להמתין זמן ארוך? ראשית כל, לפנות אל הקופה. ברגע שניתן תור עם זמן המתנה בלתי סביר, להתלונן דרך קבילות הציבור של משרד הבריאות. https://www.gov.il/he/service/national-health-insurance-law-complaint-submission

הקבילה היא תהליך פשוט שמצריך מילוי טופס מקוון. יש ארגונים כמו עמיתים לזכויות (https://amitim4u.org.il/) שיכולים לספק תמיכה בתהליך הגשת התלונה. הגשת התלונה מאפשרת שני דברים: 1. עבור המתלונן או המתלוננת היא מאפשרת קבלת תור מהיר יותר ללא זמן המתנה בלתי סביר. 2. הקבילה נותנת למשרד הבריאות תמונת מצב ראליסטית על העומסים שיש בשטח ומאפשרת הפניית משאבים לאזורים הבעייתיים.

ברשימה שתוכנית יתד הפיקה יש גם קישורים אל מרפאות בריאות הנפש של הקופה, בנוסף להרבה גורמים נוספים שמספקים תמיכה נפשית.

המסמך של תוכנית יתד

אמיר שטיין, יליד 1996, הוא כותב ומרצה, בעל ערוץ יוטיוב חינוכי, מתמודד נפש, יוצא החברה החרדית, טרנסג'נדר א-בינארי וסטודנט לספרות ופילוסופיה יהודית.

כתבות אחרונות