לאחר שמשרד האוצר הודיע כי בכוונתו לבטל את הזכאות של כשליש מהקשישים הסיעודיים למטפל/ת ביתי/ת, הביטוח הלאומי מוציא תגובה יוצאת דופן בחריפותה נגד המהלך. “הורדה של 500-900 שקלים כל חודש מקשישים שמתמודדים עם סרטן, דמנציה, דיכאון וכיו״ב היא דבר שאינו מתקבל על הדעת”, אמרו בביטוח הלאומי לאתר “שווים”.
הצעת האוצר לבטל את המטפלת הביתית ושירותים נוספים נוגעת לקשישים סיעודיים ברמות תפקוד 1 ו-2 (הרמות הפחות קשות), והיא נכללת בחוק ההסדרים הקרוב. חוק ההסדרים הוא אוסף של מאות חוקים שעוברים כמקשה אחת במקביל לתקציב המדינה, ולכן חוקים אלה נתונים פחות לפיקוח.
בביטוח הלאומי מוחים בתוקף על ההצעה. “לכל אורך הדרך הביטוח הלאומי עמד איתן בדעתו שאין לקזז קצבאות בכלל ולקשישים סיעודיים בפרט”, מסרו באופן רשמי. “הביטוח הלאומי בעד הגדלת הסיוע ובחינת טיפולים נוספים לאדם סיעודי, אבל במסגרת כלל השירות ובוודאי לא על חשבון הזכויות שלו. אזרחי ישראל שילמו ביטוח לאומי כל חייהם, והם רוצים לדעת שבשעת הצורך יהיה להם מענה. זוהי זכותם הבסיסית וזהו מהותו של הביטוח הלאומי במדינה”.
האוצר: רוב הזכאים ברמות 1 ו-2 ממירים את הגמלה לכסף
נכון להיום כל מבוטח מעל גיל הפרישה זכאי לקבל גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, ככל שהוא מתגורר בביתו וזקוק לעזרת אדם אחר בביצוע הפעולות היומיומיות, בהתאם למבחן תלות של הביטוח הלאומי ומבחן הכנסות. גמלת הסיעוד מחולקת לשש רמות, כשכל קשיש בישראל זכאי לשירות שונה בהתאם, ובכל אחת ברמות הגמלה אותו קשיש או קשישה רשאים להמיר חלק מהשירות בגמלה בכסף.
ברמת התפקוד הראשונה רשאי הזכאי להמיר את כל 5.5 יחידות השירות להן הוא זכאי לפי הערך המלא שלהן ולהגיע לקצבה חודשית של 1,408 שקלים. ברמות תפקוד 2-6 אותו קשיש יכול לקבל עד שליש מהגמלה בכסף, ובמקרים של היעדר שירותים זמינים לקבל את כל הגמלה בכסף. כלומר, הקשישים יכולים להמיר עד 4 יחידות שירות בכסף בתעריף של 47.64 שקלים לשעה, שזה אומר המרה של 80% מהתעריף המלא שהם מקבלים.
נכון לסוף שנת 2022 מספר הזכאים לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי עומד על כ-310 אלף קשישים, אשר מהווים כ-25% מכלל הקשישים בישראל. סך תשלומי גמלת הסיעוד עומד על כ-14.5 מיליארד שקלים. על פי משרד האוצר, רוב הזכאים לגמלה ברמות התפקוד הראשונה והשנייה בוחרים להמיר את הגמלה לכסף על חשבון שירותי הטיפול. לדבריו, 41% מהקשישים שמקבלים את גמלת הסיעוד ברמת התפקוד השנייה בוחרים לקבל את הטיפול מבן משפחה ולא ממטפל או מטפלת.
מי שצפויים להיפגע בין השאר מהחלטת האוצר הם אנשים עם מחלות כרוניות ואנשים עם מוגבלות, בהם אנשים עם מוגבלות שכלית, עיוורים ולקויי שמיעה.
מטרת הוועדה: למנוע הידרדרות של אזרחים ותיקים
לפי טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בשבוע האחרון, לפני שנה, לבקשת שר הרווחה הקודם מאיר כהן ושר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ, מונתה ועדה (ועדת קידר) שהתבקשה לבחון כיצד למנוע את ההידרדרות של אזרחים ותיקים על מנת שלא יגיעו למצב סיעודי.
הוועדה, שכללה נציגים ממשרד הרווחה, משרד הבריאות, הביטוח הלאומי, קופות החולים, משרד האוצר ועוד, בחנה את תחומי הסיעוד שניתנים במסגרת גמלת הסיעוד ואת מבנה התמריצים בה, והגישה את המלצותיה לשרים.
מדוח הוועדה עולה כי במצב הדברים כיום, מבנה הגמלה אינו מתמרץ דחיקת תלות ומניעת הידרדרות, ואין אף גורם במערכת שעוסק בכך באופן פעיל. בעקבות כך הציעה ועדת קידר לערוך רפורמה מבנית בשתי רמות התפקוד הנמוכות, בהן המבוטחים נמצאים ברמות התפקוד הגבוהות של קצבת הסיעוד.
בנוסף, הועדה המליצה על מתן טיפול למניעת ההידרדרות תפקודית ולדחיקת התלות של המבוטחים הזכאים, שיינתן על ידי קופות החולים, ולהרחיב את האפשרות להמרת שעות סיעוד בקצבה בכסף, לפתח את השירותים הקהילתיים שניתנים על ידי משרד הרווחה ולעודד את המבוטחים להשתמש בהם, ובמקביל לבטל את שעות הטיפול שניתנות בבית המבוטח.
ההמלצה: קשישים סיעודיים קלים לא יקבלו עזרה בבית
המלצות הועדה היו שקשישים סיעודיים שנמצאים במצב קל לא יקבלו עזרה בבית, והם יצטרכו לבחור בין תשלום מזערי של מאות שקלים בחודש לבין הפניית התשלום למרכזי היום ושירותים בקהילה של משרד הרווחה. בנוסף, כחצי מיליארד שקלים יופנו בחזרה לקופות החולים ולמשרד הרווחה. מה יעשו איתם הקופות והאם וכיצד יתגלגל התקציב חזרה לאזרח? עדיין לא ברור.
יש לציין כי האחריות על הביטוח הלאומי הועברה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ממשרד הרווחה למשרד העבודה, שמוקם בימים אלה מחדש תחת השר החדש יואב בן צור (ש”ס). במקביל, בן צור משמש גם כממלא מקום שר הבריאות, בעקבות פסיקת בג”ץ שפסלה את ח”כ אריה דרעי מלהחזיק בתפקיד. כרגע נראה שבן צור אינו מתנגד להצעת האוצר לבטל את הזכאות למטפל/ת לכשליש מהקשישים הסיעודיים.
