נושאים קשורים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"



הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
ראשיאוטיזםשופט ביטל החלטה לסווג אסיר אוטיסט בסיכון גבוה לבריחה

שופט ביטל החלטה לסווג אסיר אוטיסט בסיכון גבוה לבריחה

ההאקר מאשקלון הוגדר שנים כאסיר בסיכון גבוה לבריחה, כולל מניעת חופשות וכבילה. ביהמ"ש החליט לבטל את ההגדרה: "שב"ס התעלם מהלקות החמורה שלו"

האסיר מייקל קידר בבית המשפט. צילום מסך מתוך יוטיוב
האסיר מייקל קידר בבית המשפט. צילום מסך מתוך יוטיוב

שירות בתי הסוהר הגדיר את האסיר מייקל קידר, בן 23 על הרצף האוטיסטי, המכונה “ההאקר מאשקלון”, כאסיר בסיכון גבוה לבריחה (סג”ב), ובכך הוטלו עליו הגבלות רבות. בין ההגבלות: מניעת חופשות, איזוק וכבילה מתמשכים ועוד. המצב הזה נמשך שנים רבות. לפני כשבוע, לאחר שקידר עתר נגד החלטת ועדה בשב”ס להמשיך במדיניות זו, קבע שופט בית המשפט המחוזי בלוד, דרור ארד אילון, כי יש לבטל את הגדרתו כאסיר בסיכון גבוה לבריחה ומתח ביקורת על החלטת הוועדה.

“בהחלטה המנהלית מיום 23.10.23 נפלו פגמים של ממש, ועל כן ההגדרה אינה יכולה לעמוד עוד”, כתב השופט בהחלטתו, “אין בקביעת הוועדה כל התייחסות ללקותו של העותר, שמצוי על הקשת האוטיסטית וסובל מבעית ויסות חושי חמורה של תגובתיות יתר… הגדרת סג”ב אינה סנקציה בגין התנהגות שלילית ואינה אמצעי מניעה לעניינים שאינם קשורים לבריחה. יתרה מכך, לא די בחשש גרידא, ואף לא בהערכה שיש סיכון מסוים, אלא נדרש סיכון גבוה לבריחה”.

השופט גם מתח ביקורת על הוועדה שציינה בין נימוקיה את העובדה שקידר ממשיך להגיש עתירות נגד שירות בתי הסוהר. “הוועדה ציינה כגורם המלמד על סיכון לבריחה את העובדה שהעותר ממשיך בעתירותיו”, כתב בפסק הדין, “שיקול זה הוא שיקול זר בעליל. גם אם העותר ממצה את זכויותיו באופן אינטנסיבי מדי, וגם אם בעיני המשיב עתירותיו או חלקן הן עתירות סרק – בכך אין שום אינדיקציה לבריחה, ובוודאי לא לסיכון גבוה לבריחה, ואף לא קביעה המלמדת על התנהגות פסולה ושלילית”.

דיווח על הטמנת פצצות במטוסים, סחט וניסה לברוח

קידר, “ההאקר מאשקלון”, נעצר והועמד למשפט לאחר שבהיותו נער איים מחדרו בעיר הדרומית על עשרות מוסדות בארה”ב. בין היתר גרם למטוסים לנחות נחיתות חירום בטענת שווא לפצצות במטוסים, סחט סנטור אמריקאי והתקשר לתחנות משטרה בטענה כי חטף ילדים ובני משפחה כבני ערובה. בנוסף הציע את שירותיו ברשת ה”דארק נט” (הרשת האפלה) לצורכי סחיטה באיומים. כתוצאה ממעשים אלו, בית המשפט המחוזי לנוער שפט אותו ל-10 שנים בכלא, ולאחר ערעור על עונשו והתחשבות במצבו הופחת מאסרו ל-7 שנים. הוא צפוי לסיים את עונשו בעוד כשנה ושלושה חודשים.

כאדם עם אוטיזם והפרעת ויסות חושי כתוצאה מגידול בראשו, קידר מעולם לא שולב במסגרת חינוכית ובמקום זה למד בבית. לאחר שנשפט ונכלא הוא ניסה לברוח כאשר תקף שוטרת וניסה לחטוף את נשקה, התיר את אזיקי רגליו ודחף סוהר אחר. לפני חמש שנים נמצאו בתאו שרטוטי האגף בו הוא שוהה לצד ממצאים חשודים אחרים, בהם ברגים, קצה מזלג פלסטיק, חבק של אריזת לחם, סיכת מהדק וכפפות לטקס. קירות התא בו הוא מתגורר נראו מגורדים על ידי כפית פלסטיק. הממצאים האלו הגבירו את החשש בקרב אנשי שב”ס כי הוא מנסה לברוח.

אין נוהל לטיפול באסירים עם אוטיזם

השופטת רבקה גלט, שגזרה את דינו של קידר לאחר אחת מתקריותיו האלימות במאסר (יריקה על איש צוות בכלא), כתבה בפסק דינה כי “מצבו של הנאשם מחייב התייחסות מיוחדת של שב”ס, אך לא קיים נוהל לטיפול באסירים הלוקים באוטיזם”. עוד כתבה כי “עולה בבירור שאין די ידע בשב”ס כיצד להתנהל עם אסירים עם אוטיזם, ולמרבה הצער התוצאה בעניינו של הנאשם היא נקיטת צעדים מחמירים ונוקשים כלפיו, שלא זו בלבד שאינם מותאמים, אלא יש בהם כדי להגביר את מצוקתו. הנאשם ירק על מפקד האגף לאחר ששכב כבול למיטה, בידיו וברגליו, על פני 12 שעות, ולפי דבריו חש סבל בשל ריח ומגע שתן. במקרה ייחודי זה אין הצדקה לפרש את היריקה כמעשה השפלה וביזוי, אלא כמעשה שנתן ביטוי לתסכול והיעדר היכולת של הנאשם להתמודד עם כבילתו”.

מאז אותה התקרית קידר התמתן, ובית המשפט, באמצעות השופט אברהם יעקב, מצא לנכון לציין כי “המציאות שהייתה נכונה בשעה שהוחלט על סיווגו של העותר, אינה המציאות הנכונה היום”. למרות זאת, מדי פעם קידר היה מעורב במספר אירועים אלימים שהוענש עליהם היה כבילה למיטה, כפי שפורסם בעבר ב”שווים”.

לדברי השופט ארד אילון, בזמן האחרון לא היה אירוע אלימות פיזית של קידר כלפי סביבתו, אלא רק התבטאויות בוטות ומאיימות כלפי הצוות, לאחריהן התנצל והכיר בטעותו. “בתוכן התבטאויותיו לא הייתה אינדיקציה לכוונה לבריחה”, הדגיש השופט בפסק דינו, והסביר כי אסיר סג”ב צריך להיות אסיר שעברו, התנהגותו, מצבו הנפשי ומידע אודותיו מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית.

“ההתפרצויות השליליות פסקו”

סג”ד ד”ר רוברט אפשטיין, רע”ן פסיכולוגיה בשב”ס, כתב על קידר באחת מחוות הדעת לפני הדיון בעניינו כי “במהלך 2022 חל שינוי משמעותי מצד האסיר, הן בהתנהגותו והן בהצהרותיו כלפי סביבתו. ההתפרצויות השליליות פסקו, והאסיר מתמיד באמירותיו שהוא מבין שטעה בעבר, ברצונו להתקדם ולהוכיח שהוא השתנה וראוי לאמון שנדרש כדי להסיר את המגבלות שמונעות ממנו להשתלב בפעילות. מדובר בשינוי עמדה מבורך מצד האסיר”.

עם זאת, למרות הטיעונים לטובתו ופסקי הדין הקודמים המכירים בתסכולו ובקשיים שלו במאסר, הוועדה החליטה בסופו של דבר שלא לקבל את בקשתו לביטול מעמדו כאסיר בסיכון גבוה לבריחה. לאור זאת, לא אושר לקידר להשתלב בחינוך קבוצתי וטיפולי בכלא.

על כך מתח השופט ארד אילון ביקורת והחליט לקבל את עתירתו של קידר. “ההחלטה אינה יכולה לעמוד על כנה”, כתב כאמור. “כאז גם היום נכונה קביעתה של כבוד השופטת רבקה גלט, בהמשך להתרשמותו של כבוד השופט יעקב אברהם, לפיה נדרשת התאמה של תנאי הכליאה לצרכים הייחודיים של הנאשם. נדמה כי בכך טמון סיכוי לשיפור התנהגותו, ומניעת אירועים כמו זה”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות