משרד הפנים יקצה סך של 10 מיליוני שקלים במסגרת תקציב המדינה, המיועדים לעודד את הרשויות המקומיות ואף לתמרץ אותן לגייס לשורותיהן עובדים ועובדות עם מוגבלויות. כמו כן, משרד הפנים מסר כי יפעל לאיסוף משאבים נוספים לטובת קידום מטרה זו.
“אנשים עם מוגבלויות שישתלבו בעבודה ברשויות המקומיות ימצאו מקום עבודה מכובד הקרוב לביתם, אשר יאפשר להם להתפתח מבחינה אישית ומקצועית בצורה חסרת תקדים”, נמסר בהודעת המשרד, “תוך שמירה על מסגרת תעסוקתית המותאמת עבורם”.
“העסקת אנשים עם מוגבלויות היא אחת מהמטרות החשובות שהציב לעצמו משרד הפנים”, אמר מנכ”ל המשרד רונן פרץ. “המשרד יוביל את שילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה ובעולם התעסוקה הישראלי ויעשה זאת בראש ובראשונה באמצעות שילובם התעסוקתי ברשויות המקומיות, כאשר שני הצדדים ירוויחו מכך בצורה מלאה”.
נכון להיום מצב השילוב של עובדים עם מוגבלויות בגופים הציבוריים הגדולים במשק (רשויות מקומיות ואזוריות וגופים נוספים) אינו טוב. מנתונים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2021, אשר הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, עולה כי40% מהם לא עומדים ביעד ההעסקה הקבוע בחוק – מינימום של 5%.
בינואר 2017 נוסף לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) תיקון מספר 15, המורה על הגדלת הייצוג ההולם לעובדים עם מוגבלות בגוף ציבורי המעסיק למעלה מ-100 עובדים. למרות שחלפו חמש שנים, ואף שהמדינה גיבשה תוכנית פעולה להגדלת שיעור העובדים עם מוגבלות, לפחות בינתיים הנתונים רחוקים מאוד מהניסוח של החוק.
על פי הנתונים המעודכנים, 60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ההעסקה המינימלי של 5%. 22% מהגופים עומדים ביעד ברמה בינונית (3.5%), 16% ברמה נמוכה (בין 2% ל-3.5%) ו-2% לא עומדים ביעד בכלל. גם המגמה לא מנבאת טובות: במהלך 2021 46 גופים ירדו בשיעור העמידה ביעד, לעומת 38 גופים שעלו.
הרשויות המאכזבות
מתוך עשר הרשויות הגדולות בישראל, עיריית תל אביב ועיריות ירושלים, בני ברק וחולון מעסיקות בין 2% ל-3.5% בלבד – מתחת לרף ה-5%. יחד איתן נמצאות גם מודיעין עילית, בית שאן, באקה אל גרבייה, שוהם, שדווקא נבחרה בשנת 2020 כעיר הנגישה ביותר בישראל, ומועצה אזורית דרום השרון. הרשויות המצטיינות הן ראש העין, מודיעין מכבים רעות, אשדוד ומועצה אזורית בנימין.
בחלוקה למגזרים, המגזר הדרוזי עומד בצורה הכי טובה ביעד ההעסקה של עובדים עם מוגבלות, עם כ-90% עמידה ביעדים. לעומת זאת, המגזר החרדי והבדואי עומדים על 17% בלבד.
צריך לציין כי מצב הייצוג של עובדים עם מוגבלויות במשרדי הממשלה עוד טוב פחות. מהנתונים הכי מעודכנים של נציבות שירות המדינה עולה כי פחות מ-20% ממשרדי הממשלה עומדים ביעד ההעסקה של 5% באופן מלא.
הנציב: “לצערי יש נסיגה”
“למרבה הצער, ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות”, אמר בתגובה דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. “משמעות הדבר היא כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים מפרים את חובתם החוקית בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות”.
לדבריו, “נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה. זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בחודש יוני האחרון. במקביל, בכוונת הנציבות לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים במגזר הציבורי, כדוגמת חברות ממשלתיות וכן על גופים במגזר הפרטי”.
