נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויות"בלי כוח אדם – בלתי אפשרי ליישם את חוק שירותי רווחה"

“בלי כוח אדם – בלתי אפשרי ליישם את חוק שירותי רווחה”

העיצומים שיחלו במסגרות החינוך המיוחד החל מה-1 בספטמבר הגיעו לכנסת: "הילדים שלנו לא יכולים לצעוק שהם רוצים לחיות בכבוד"

יו"ר ועדת הרווחה, חה"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יו”ר ועדת הרווחה, חה”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מחאת 35 הארגונים המפעילים את מסגרות היום בחינוך המיוחד הגיעה גם לוועדת הרווחה של הכנסת השבוע, לאחר הודעתם על עיצומים שיחלו עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה. דרישתם של הארגונים המוחים ושל הורי הילדים במסגרות היא לשפר משמעותית את תנאי ההעסקה של המטפלים והמדריכים, כדי למנוע מצב של השבתה מלאה בתחום – שתשאיר אלפים בביתם.

בזה אחר זה הגיעו לוועדה הורים ואנשים עם מוגבלות שחיים במוסדות, לצד ארגוני הזכויות, וסיפרו על הקושי שלהם במצב הנוכחי. “הגענו למצב של קריסה”, טענה בפני הוועדה מנכ”לית ארגון אקים, סיגל פרץ יהלומי, שאגדה את יתר ארגוני הזכויות למחאה. “המסגרות נסגרות מוקדם, יש תחלופה גדולה ועזיבה המונית של עובדים. המצב מעולם לא היה כל כך קשה”, הוסיפה. “תקציב המדינה עבר, ולא נתן מענה למטפלים ולמדריכים, שלא נכללו בהסכם שנחתם עם הסייעות בחינוך המיוחד – והעזיבה רק תגבר”.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova


“הגמול שנותנים הוא מעליב”

אפרת עציון פאר מעמותת אלו”ט, אמא לילד על הרצף האוטיסטי, שיתפה: “הבן שלי הוא בן 33, והוא מתגורר בבית לחיים של 24 חברים בתל אביב, עם שמונה דיירים בכל דירה. לאנשים על הרצף האוטיסטי הכי חשוב לשמור על עקביות ושגרה, ובזמן האחרון זה לא יכול להתבצע כי אין לנו מדריכים”. פאר הוסיפה בכעס: “העבודה שלהם קשה, והגמול שנותנים להם הוא פשוט מעליב. אני כאמא לא אשתוק יותר, הילדים שלנו לא יכולים לדבר ולצעוק שהם רוצים לחיות בכבוד”.

“אם נלך, מי יטפל באותם ילדים שהחברה מנסה להסתיר מעיני כולם? האם ראוי להפקיד את גורלם בידי אנשים שמשתכרים שכר מינימום?”, שאלה יולי כהן מעמותת שק”ל בהתרגשות את חברי הוועדה. “מי שנשאר במקצוע זה רק בגלל הלב. הם לא היו יכולים לדמיין משהו אחר לעשות”, הוסיפה.

רחל פסטמן, חברה במרכז יום שיקומי באיל”ן, סיפרה על הקשיים שלה במגורים בגפה, כשהיא מתניידת בכיסא גלגלים. היא אמרה כי המרכז נותן לה כוחות, ושבלעדי העזרה של המטפלים והמדריכים יהיה לה קשה מאוד לקיים את צרכיה הבסיסיים. שרון מזרחי, מאיגוד מדריכי ומדריכות השיקום, אמרה בוועדה כי היא קוראת למטה המאבק לצרף גם אותם לשיחות ולהסכמים.

מזרחי גם סיפרה על עבודתה כמדריכת שיקום של בוגרים על הרצף האוטיסטי ואנשים עם מוגבלות שכלית בעשור האחרון, ואמרה כי היא משתכרת שכר שעתי, והרבה עובדים עוזבים את העבודה כי אי אפשר להתפרנס בכבוד. ח”כ דבי ביטון (יש עתיד), אמרה בהמשך כי “המחדל זועק לשמיים. אם יש צוות ואנשים שמגיע להם תגמול, זה אותם מדריכים ומטפלים. לא יעלה על הדעת שהסקטור הזה יוזנח”.

יהלומי הזהירה כי אמנם חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ייכנס לתוקף בינואר 2024, אבל יהיה קשה מאוד ליישם אותו, ולהעביר אנשים עם מוגבלות לקהילה בלי מדריכים ומטפלים. לפי סקר של מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה, כבר היום יש מחסור של 33% בכוח האדם.

נציגי אקים בוועדת הרווחה בכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
נציגי אקים בוועדת הרווחה בכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בתגובה, יו”ר הוועדה חה”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) ביקש לוודא כי משרדי הממשלה נערכים לכניסתו של החוק לתוקף באמצעות תקציבים, ודרש לדעת מתי התקנות יגיעו לוועדה כפי שהובטח. בנוסף, דרש אייכלר לדעת כיצד משרד הרווחה מוודא שהעברת התקציבים למפעילי המסגרות מתבצעת בשקיפות, ושאלו ישמשו לתיקון תנאי השכר של העובדים.

בתגובה לדרישות חברי הוועדה, נציגי משרד הרווחה והאוצר טענו כי מתנהל משא ומתן בנושא, שאין תאריך ממשי לסיומו. עוד הדגיש נציג משרד הרווחה, חנן פריצקי, כי מאז הקורונה המשבר התעסוקתי רק הולך ומחריף, ושאין באפשרותם להמשיך לתת יד להסכמים נקודתיים. המטרה היא, לדבריו, להגיע לפתרון רוחבי של כל ספקי השירותים בסוגיית השכר, התנאים הסוציאליים ועוד. מדובר על מהלך מורכב, בעלות תקציבית של מאות מיליוני שקלים, לדברי פריצקי.

“לא ברור לאן הולך הכסף”

לצד הדיון על השכר והתנאים של העובדים במסגרות, התקיים גם דיון בשאלה האם אנשים עם מוגבלות יכולים לחיות בקהילה ללא המעונות וההוסטלים. נעמה לרנר, יו”ר התנועה לעצמאות, אמרה: “חלק לא קטן מהאנשים שאמורים לקבל עזרה ממטפלים מתגוררים במעונות ובהוסטלים שהמפעילים שלהם הם מפעילים פרטיים. ראינו בכל השנים האחרונות מה קורה אצל המפעילים. הכותרות מרוחות על פני העיתונים, חלקם עוברים שם גיהינום”.

“יש שם בעיות קשות מאוד, ואחת הבעיות היא חוסר שקיפות”, היא הוסיפה. “מדובר במוסדות פרטיים שלא חייבים בשקיפות כלכלית – לא כלפי משרד הרווחה, ולא כלפי הציבור. המדינה שמה מיליארדים לאורך השנים, ולא ברור לאן הכסף הזה הולך”. לרנר הדגישה כי אם מתכוונים להעביר תקציב נוסף למוסדות האלה, חייבים לדרוש מהם יותר: “מדינת ישראל רוצה ללכת לכיוון אחר של חיים בקהילה ודיור מוגן בסיוע אישי. לשם הכסף צריך ללכת, ולא להצלה של מסגרות כושלות”.

חה”כ עאידה תומא סולימאן (חד”ש-תע”ל) האשימה את המדינה בהפרטת המוסדות לאנשים עם מוגבלות: “המדינה החליטה להפריט את האחריות, ומסרה אותה לידיים של עסקים וסמי-עמותות, למרות שהיא יודעת שאין לה את הכוח לפקח עליהם”.

חה"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) בוועדת הרווחה בכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
חה”כ עאידה תומא סלימאן (חד”ש-תע”ל) בוועדת הרווחה בכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בעקבות דברים אלו, חה”כ אייכלר ביקש ממשרד הרווחה לבחון ולהשוות את עלות תקצובו של אדם במוסד או מעון, מול עלות שיכון בקהילה או בבית. “זה ייתן לנו דרך לעודד את עניין המגורים בקהילה, ולהראות שזה כדאי ויטיב עם כל הצדדים. צריך לצמצם עד כמה שאפשר את מספר האנשים החיים במוסדות”, הדגיש.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות