בשבוע שעבר חשפנו ב”שווים” שבנייתו של בי”ס לחינוך מיוחד במועצה האזורית חוף הכרמל נדחתה בשל היעדר אישור מתאים מהפיקוח של משרד החינוך – למרות החלטת המועצה להקים אותו. גם בגן יבנה קיים סיפור דומה. אין בית ספר לחינוך מיוחד בכל היישוב, והורים לילדים שזקוקים לחינוך מותאם נאלצים לשלוח את ילדיהם לערים אחרות, לעיתים במרחק של שעת נסיעה ממקום מגוריהם.
בשנים האחרונות מנהלת מועצת גן יבנה דו שיח ארוך עם הגורמים המאשרים הקמה של בתי ספר לחינוך מיוחד במשרד החינוך, אך בקשותיהם לא מבשילות למעשים. בפגישה עם המפקחת מטעם משרד החינוך שנערכה בדצמבר האחרון במשרדי המועצה האזורית, נשמעו דברים קשים להורים המתקשים עם המצב הקיים. “הסיפור שלך הוא מוכר”, אמרה המפקחת לאחת מהאימהות שנכחו בפגישה, “ויש סיפורים אפילו יותר גרועים. יש הורים שמביאים את הילדים ממרחק של 50 קילומטר”.
כאמור, עד עכשיו לא נמצא פתרון הולם לבעיה, וההורים והמועצה נתקלים בחומה בצורה מול משרד החינוך בנושא הקמת בית הספר המיוחד.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
בנה של גלית עבר ללמוד בבית
כתוצאה מהמצב העגום, אחד מהילדים עם מוגבלות במועצה שובץ ללימודים בבית ספר לחינוך מיוחד בנתיבות. עקב עומסי התנועה בשעות ההסעה, זמן הנסיעה לוקח בערך שעה וחצי לכיוון. “הייתי בהלם כשקיבלתי את התשובה הזו”, מספרת גלית (שם בדוי), אמו של הילד. גלית, שמודעת לצרכיו של בנה, ידעה שלא יעמוד בנסיעות הארוכות האלו, והחליטה בהתאם לחנך אותו בחינוך ביתי. “הוא לא היה מסוגל להכיל את העומס הזה”, היא מספרת בצער. “החלטתי לעזוב את העבודה ולחנך אותו בעצמי”.
במסגרת החינוך הביתי גלית שוכרת את שירותיה של קלינאית תקשורת, שמדריכה אותה כיצד ללמד את בנה. כל פגישה עם קלינאית תקשורת עולה 350 שקל לפגישה, והיא מגיעה לשלוש פגישות בשבוע. בנוסף, גלית שוכרת את שירותיה של מורה פרטית שלוש פעמים בשבוע, שתלמד את בנה את מקצועות הליבה – כל מפגש עולה לגלית 200 שקלים. הסכום המצטבר מגיע ל-6,600 שקלים בחודש, שהיא נאלצת לשלם בעצמה למען חינוך בנה. “זה סכום עצום, אבל אין לי ברירה”, היא מסבירה.
מעבר לעובדה שגלית מתמודדת עם הוצאות גדולות מאוד בכל חודש על החינוך הביתי של בנה, גם כושר ההשתכרות שלה נפגע בגלל הצורך שלה להיות איתו בבית ולהשגיח עליו. “קשה לי מאוד להתנהל ביום יום, נאלצתי לעצור את חיי למען הילד”, היא מעידה בצער. תוצאה הרסנית נוספת של החינוך הביתי הוא ויתור של בנה של גלית על חיי החברה שלו: “הוא לא יכול ליצור קשרים חברתיים. אם היה בית ספר לחינוך מיוחד בגן יבנה, זה לא היה קורה”, היא אומרת.
“נאבקים בנושא הרבה זמן”
לפני שלוש שנים, שרונה שליו, אם לשלושה ילדים על הרצף, ובת-אל שאלתיאל, אמא מיוחדת גם היא, לפתוח קבוצת פייסבוק למען ילדי הרצף האוטיסטי ומכלול המוגבלויות בישראל. לקבוצה הן קראו סחל”ב, ונרשמו אליה עד היום כ-2,600 הורים לילדים על הרצף ומוגבלויות אחרות. הקבוצה הוקמה לראשונה עקב חוסר המענה בנושא מקצועות הבריאות בגני התקשורת. בעזרת לחץ שהפעילה הקבוצה, עבר החוק הפרא-רפואי, במסגרתו הממשלה תקצבה סל תמריצים בשווי עשרות מיליוני שקלים להורים לילדים על הרצף. החוק עבר בעזרתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ועידית סילמן (הליכוד), ובשיתוף מטה המיוחדים של מפלגת יש עתיד.
עקב פעילותן של שליו ושלתיאל בקבוצה ומחוצה לה, הן נוכחות בוועדות הכנסת השונות, לרבות ועדת הרווחה, החינוך והחינוך המיוחד.
כעת, פעילותן וניסיונן של שליו ושאלתיאל מופנית לעזרת גלית ובנה. “הקבוצה עוזרת למאות ואלפי הורים. פונים אלינו מכל הארץ ומספרים לנו עם מה הם מתמודדים”, מספרת שליו. “בימים אלו אנחנו נאבקים על הקמת ביה”ס לחינוך מיוחד בגן יבנה”. בתה של שליו, תלמידת כיתה י’ על הרצף, לומדת כיום באשדוד, מרחק יחסית קצר מגן יבנה. גם השיבוץ שלה לבית הספר בו לומדת כיום לא הגיע בקלות, היא מסבירה: “נלחמתי הרבה זמן כדי שיקבלו אותה ללמוד באשדוד”.
גם שני ילדיה הקטנים של שליו הם על הרצף, והם אמורים לעלות בשנה הבאה לכיתה א’. בדומה לגלית, גם שליו לא מוכנה שהם ייסעו בכל בוקר מרחקים גדולים לבית הספר, ומתכוונת לחנך אותם בחינוך ביתי. “הילדים שלי לא יעמדו בעומס הזה”, היא מספרת בצער, “לא אכניס אותם למסגרת שלא מותאמת לצורכיהם”.
לדבריה, כשפנתה למשרד החינוך בבקשה לפתוח בי”ס כדי שיוכלו ללמוד בעיר מגוריהם, הם טענו שצריך לשלב אותם בחינוך הרגיל. “הם אמרו לי שצריך ‘לזרוק את הילדים למים’. הילדים שלי לא יצליחו להסתדר, אם אעשה זאת הם ‘יטבעו'”, היא אומרת. “במקרה הזה אנחנו מרגישות לבד. אנחנו דורשות לקבל תשובות למען כל ההורים אותן אנחנו מייצגות”.
אילנה (שם בדוי), גם היא אם לילד אוטיסט, נאלצת לשלוח את בנה ללימודים ביבנה. הנסיעה לשם אמנם לא ארוכה במיוחד, אך היא השפיעה לרעה על הילד. “הוא נאלץ להיפרד מהחברים שהיו לו בגן, ולא הצליח להשתלב חברתית בביה”ס החדש”. בנוסף, הוא נאלץ לוותר על חוגים בעקבות שעות החזרה. “הוא מאוד אוהב שחייה, ולצערי הוא לא יכול להיות בחוג בגלל השעות בהן הוא חוזר הביתה”. גם אילנה הצטרפה למאבק בדרישה לפתוח בי”ס לחינוך מיוחד בגן יבנה: “במידה וייבנה בי”ס כזה, הוא יעזור לילד שלי ולעוד הרבה ילדים אחרים, וישפר את איכות חייהם”.
משרד החינוך: “נבחן את הנושא שוב – בשנה הבאה”
תגובת מחוז מרכז במשרד החינוך: “בחינת הנתונים הרשותיים בהתאם לנהלים, לא הצדיקה בשלב זה פתיחת בי”ס בחינוך המיוחד בגן יבנה. יחד עם זאת, ולאור האכלוס המואץ ביישוב, תבחן שוב האופציה לפתיחת בי”ס לחינוך מיוחד, לקראת סוף שנה”ל תשפ”ד. בדיקת צורך זה תתבצע שוב בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים”.
