כזכור, יש לי בן זוג חדש. הוא מיני, אני לא. הוא דורש מיניות והבנתי שזו דרישה לגיטימית בזוגיות, אז התחלתי לעבוד על החרדות שלי במיטה בתקווה לעשות איתו דברים.
אבל אתמול צץ לו קוף חדש, עוד דרישה! הוא רוצה ש”אשמור על עצמי” (מילים מכובסות לדיאטה). למה? הוא ראה תמונה שלי מהצבא (לפני 20 שנה) שאני רזה.
אכן, הכדורים הפסיכיאטרים שלקחתי בצבא לטיפול ב-O.C.D גרמו לי לתיאבון ושמנתי איתם 40 קילו. אבל זה היה לפני 20 שנה! מה הוא רוצה עכשיו? הכרנו רק בחודשים האחרונים, מצאתי חן בעיניו עם המשקל העודף, אז באיזה קטע הוא בא לי?
לא, אתם לא תאמינו באיזה קטע –
“רננה, יותר קל ככה לתמרן בסקס, להזיז אותך לתנוחה אחרת”.
ארוזה בסרט אדום כמו מתנה
הבן אדם-הזיה הזה לא טרח לומר לי שהוא לא נמשך לגוף שלי. אני, בתמימותי, שולחת לו תמונות שלי בבייבי דול, הכי בודילישס, ארוזה בסרט אדום כמו מתנה, ולא ידעתי שזה לא עושה לו כלום. פאדיחה…
יש לי ביטחון בגוף שלי. האקס שלי היה נמשך למלאות. מספיק שהייתי מתהלכת בבית עם תחתונים כדי שיידלק. אבל הבויפרנד החדש לא מעריץ את גופי. מה אני אמורה לעשות?
דיאטה לא, שישכח מזה.
אני אוכלת בריא, עושה הליכות, אפילו לוקחת זריקות להרזיה, ועדיין המשקל שלי 3 ספרות. יורדת קילו פעם בחצי שנה. סבבה, לא דחוף לי, אני סקסית.
זה גורם לי לפקפק בו. הרי החיים מביאים איתם אתגרים. אם למשל הייתי נכנסת להריון (אני אל-הורית, אבל לשם הטיעון)? הוא היה נפרד ממני? אנחנו נשים, הגוף שלנו עולה ויורד כל הזמן.
חוץ מזה, בני אדם סופגים אנרגיות מהסביבה. אם אתה מקיף את עצמך באנשים שמרימים לך, אתה חש טוב יותר עם עצמך. אבל אם בן הזוג לא נמשך אליי, הוא עלול לפגום בביטחון שלי.
אף בולבול לא יפגע בביטחון שלי, שמעתם?
“תגידי תודה, איך השגת מישהו חטוב?”
בחברה יש ערך נחות לאדם שמן. הרבה גברים נרתעים משמנות וגם לא רוצים להביא להורים שלהם שמנות. אבל מבחינתי, אם הוא יתבייש להציג אותי לחברים או למשפחה שלו, זה משקף את הביטחון שלו, כי אני סופר-דופר עם הביטחון שלי. זה עצוב שעד שהוא מצא מישהי שעושה לו טוב, יהיה קשה לו להשוויץ בה בגלל אמות מידה חברתיות.
זוגיות היא מקום של בית, בו אני יכולה לאפשר לעצמי להיות פגיעה. אבל איך אני אוכל להוריד עכשיו את החומות? כל פעם שאנשנש משהו לידו, אני אדע מה הוא חושב. ואני לא מתכוונת למנוע מעצמי מאכלים בגלל חוסר הקבלה שלו.
ומיניות הוא רוצה ממני? אם אהיה ערומה מולו, אני יכולה לנחש מה יעבור לו בראש. בטח לא משהו נחמד.
זה קטע של האגו הגברי? לא נעים להודות שאתה נמשך לשמנה ובטח לא נעים להודות שאתה לא שוכב עם חברה שלך, כי אז אתה לא גברי מספיק… מגיע לי גבר שימשך אליי, שארגיש נחשקת. גם לי יש זכות קיום.
הוא אמר לי: “רננה, רציתי להיות איתך גם כשראיתי את הגוף שלך”. הבנתם? אני אמורה להודות לו שהוא שם עליי למרות שאיני תואמת את אידיאל היופי המערבי… האמת, יש בזה משהו מנחם שמוצאת חן בעיניו הישות שלי, כמכלול. אבל אני לא רוצה שזה יהיה ”למרות” הגוף שלי.
יש חיים בסרט שיאמרו ”תגידי תודה, איך השגת מישהו חטוב? הרי את שמנה ואמורה להתפשר”. הם חיים בסרט כי הם מודדים אותי לפי המראה שלי. בחברה זה לגיטימי למדוד אישה ככה. ”את עוד מעזה להתחיל עם גברים? שלא תתאכזבי”. הנחת הבסיס היא שלא יהיה לי ביטחון גבוה בגלל הבניה חברתית.
לגיטימי שאבקש ממנו לגבוה?
כמובן שהוא השתמש בתירוץ הקלאסי שזה ”לטובת בריאותי” ואפילו השתמש ב”הדדיות” כדי להשתיק אותי. כלומר, אם הוא משקיע בעצמו לכבודי, אז גם אני צריכה להשקיע בעצמי לכבודו. אז רגע, הזוגיות שלנו מותנית במשקל שלי? אני מתמודדת נפש, מתמודדת עם דיכאונות. דיכאון זה סרט+גלידה, אז ביי?
אה כן, אם כבר נפתחנו… הוא מרגיש בנוח לבקש ממני ”לשמור על עצמי” כדי שאהיה קלה בסקס, אז גם אני רוצה גבר גבוה וחזק שיוכל להרים אותי. שנינו באותו גובה. לגיטימי שאבקש ממנו לגבוה? לא? למה לא? גברים מקבלים לגיטימציה להיות בררנים לפי סטנדרט היופי, אבל נשים לא?
אז כמו שאני לא אומרת לו להאריך עצמות, אני מצפה שיפסיק למשטר אותי ”לטובתי”.
נ.ב – תודה לפודקאסט ”שמנות מדברות” על ההשראה לכתיבת הטור הזועם.
לטורים קודמים של רננה:
https://shavvim.co.il/author/renanao/
***************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************
